הלכה א' - ב' (יח. - יט.)
הלכה ג' - ד' (יט. - כ.)
הלכה ה' (כ. - כא:)
הלכה ו' (כא: - כג.)
הלכה ז' - י' (כג. - כד.)
הלכה י"א - י"ד (כד. - כה.)

הלכה א' - ב' (יח. - יט.)

חזור לראש הדף

לר"מ כל הצלמים אסורין בהנאה [מין ע"ז הנעבד בכרכים מזמן לזמן; סתמן של מלכים לעבדן]

לחכמים רק כשבידו מקל ציפור כדור, והוסיפו - סייף עטרה טבעת [סתמן של שלטונות לנוי]

לרשב"ג כל דבר של כבוד (וספק בקלמרין בלא קולמוס)

דרך להקטיר בפני צורות כשמעמידן ואסור לראותן [אל תפנו אל האלילים] עד שנופלות [בהכרת רשעים תראה]

מת רואה ושומע; נחום בר סימאי איש קודש קדשים, רבינו הקדוש; ניסים כשנפטרו אמוראים; הק"בה מראה לצדיקים שכרן לפני פטירתן; הלל הזקן שמואל הקטן ור"א ראויין לרוח הקודש;
תנו כסא לחזקיהו המלך בפטירת ר' יוחנן בן זכאי וי"א אף ר"א, ליהושפט המלך בפטירת אחד מבי ר' פזי; אלכסנדרוס ראה העולם ככדור והים כקערה; ע"ז אינו שליט בים, הקב"ה שליט ומציל בים וביבשה ואפי' מחרב על צוארו

אסור לחתום בטבעת שיש עליה ע"ז, ר"י מתיר בחותמה בולט (הצורה שוקעת)

פרצוף אדם בולט אסור

מצא תבנית יד או רגל אסורין [כיוצא בהן נעבד (רגל יעקב ויוסף)] אא"כ יש עליהן בסיס [מע"ז שנשתברה]

סתם ע"ז שנשברה - לר' יוחנן אסורה [עתיד להחזירו לכליין],
לר"ל מותר [ביטלו] אא"כ מונחין במקומן

המוצא ע"ז - לרב משברה ובטילה, לשמואל אינה בטילה [כע"ז ביד ישראל]

הלכה ג' - ד' (יט. - כ.)

חזור לראש הדף

כלים עם צורת חמה, לבנה, דרקון (ציצין יוצאין בצוארו) יוליכם לים המלח

לרשב"ג רק על כלים מכובדין [סתמן נעבדין] (משא"כ כוס [מים צפין על גבה] וקיתון [משקעו במים]) ולא שאר צורות

צורת שרץ הרוחש ועליו דרקון - הרחוש מותר, דרקון בסיס לכוס - הכוס מותר

מצא ע"ז - לר' יוסי שוחק וזורה לרוח או לים

לחכמים לא לרוח [נעשה זבל ונאמר לא ידבק בידך מאומה]

מצא שבור - תולין שביטלוהו

נחש נחושת לאו ע"ז [משה עשאו ואינו אוסר שאינו שלו]

מותר לרחוץ במרחץ של ע"ז [כשמרחץ קדם; ע"ז נוי למרחץ; משתינין לפניה כל שעה (באין עבודתה בכך) [אלהיהם - שנוהג בו משום אלוה]]

לר' יהושע בן לוי ור"מ שואלין במרחץ ובית הכסא בהלכותיהן

לרב אסור, לרב יודן מותר ואין דרך לענות להאריך במרחץ

הלכה ה' (כ. - כא:)

חזור לראש הדף

מחובר לא נאסר [אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם]

אבל ציפוי הר אסור [לא תחמוד כסף וזהב עליהם]

לפנים מן הקלקלין (קלעים) - מצא מים ומלח אסור [תקרובת], בחוץ רק דבר שמיוחד ותכשיט להם אסור [כסף וזהב אשר עמהם דומיא דעליהם]

מח' ברייתות אם הנעבד של חבירו נאסר [לר' בון בר חייה תלוי במח' בכלאים אם אדם אוסר של חבירו, לר' אילא אף למ"ד להדיוט מותר אבל לגבוה אסור]

השתחוה לביצה (לר' זעירה ביצה, לחברייא חלקי אבנים בנחל) לר' יוחנן אסרה,

לחזקיה מותרת [אין בה תפיסת ידי אדם] אא"כ גיררה/גדר בה בפני ע"ז [מעשה] (ולכהנא מותרת)

השתחוה לחיטים אסורות [לפ"מ שרשיו בוקעין עד נ' אמה והוי כעבד ואח"כ נטע; לרידב"ז עומד לקצור כקצור]

אגוז ערלה שנטעו וביצת הקדש שנעשית אפרוח -
לכהנא אסורה ופודה כולה, לר' יוחנן מותרת ופודה כשוויה בזמן הזרע

כנענים עבדו כל הר וגבעה ובית הבחירה הותרה עפ"י נביא

הלכה ו' (כא: - כג.)

חזור לראש הדף

אחד מכותליו בית ע"ז ונפל - כונס ד' אמות בחלקו

אבניו וכו' מטמאין (בהשתחוה לכל אבן ואח"כ בנה, בלא פינה אותן - זה מקומן)

לר"ע כנדה (במשא ולא באבן מסמא) [תועבה תועבה, תזרם כמו דוה]
ולברייתא א' משמשיה כשרץ

לרבנן כשרץ [תועבה תועבה, שקץ תשקצנו] בכזית [זבחי מתים - כמת, לרידב"ז - דרבנן ולקולא מקשינן] כשיש ראשו ורובו [ג"ש נתיצה מבית המנוגע] וע"ז שלימה אף בכל שהוא

ע"ז דבעל כצורת ראש גוייה; צאהו (כצואה) ונבליהו (בפה); אין אומר לאדם צא עד שיכנס ראשו ורובו

רב - המשתחוה לבית אסרו [סיתות אבנים ולסוף חברו כתלוש] (לוי - משא"כ מערה [מחובר מעיקרו]), ומועלין בבית של הקדש

לגי' רידב"ז לר' יוחנן לא אסרו, אא"כ השתחוה בעודו תלוש או סיתת אבנים (כחקיקה) ואח"כ חברו; ואין מועלין

רידב"ז - השתחוה לכל אבן ובנאו ונפל - לא ביטל

שוקת שבסלע הוי כלי כשחקקה ואח"כ חיברה

השתחוה לזמורה ואח"כ נטעה אסורה

נסמכה בית ע"ז לביתו ונפל מותר - משא"כ גר וגוי כשחלקו ירושה או בית ע"ז קדמה

הלכה ז' - י' (כג. - כד.)

חזור לראש הדף

בית, חצב, נטע לע"ז עצמו (פ"מ - או לתשמישה) כולו אסור -
לר' הילא בשם ר' אלעזר משמשיה משהעמיד ע"ז, לרב מיד

סיידו וחידש והכניס ע"ז לשהות - נוטל מה שחידש ומותר

העמיד שם ע"ז לשעה והוציאה מותר

אין ביטול לע"ז ובית ע"ז שמצאו בכניסתן לארץ אא"כ מפרק פצימיו

רידב"ז - חוצב ע"ז מן המחובר לכו"ע נאסר מיד [מעשה חשובה]

לרידב"ז - לר' בא בשם רב - בימוס כע"ז עצמה, לר' ירמי' בשם ר' אלעזר כמשמשיה ונאסר מיד, לר' הילא בשם ר"א משהעמיד עליה ע"ז (משתיעבד), לר"ש בשם ר"א של נכרי מיד ושל ישראל משתיעבד

הרכיב מאשירה באילן לע"ז - נוטל מה שהרכיב

גדעו שיחליף גדולין לע"ז והעמיד תחתיו ע"ז - נוטל מה שהחליף

אילן וע"ז תחתיה - לר"ש סתמן עובדים לצורה ולאילן, לחכמים ומעשה דר"ש האילן מותר

הלכה י"א - י"ד (כד. - כה.)

חזור לראש הדף

לא ישב בצל אשירה עד מקום שנוגעת כשתיפול

העובר תחתיה טמא מדרבנן [גי' רידב"ז - הרחקה, פ"מ - חומרא דע"ז] אא"כ גוזלת את הרבים, ומותר לעבור לפניו

לת"ק זורעין תחתיה ירקות בחורף [צל קשה להן], לר' יוסי (לדבריהם) אסור [זבל מעלין הנושרין, בע"ז של ישראל [ניבולה רע (להכעיס) ואין ביטול]

בבלי - לר' יוסי (דידיה) מותר [זה וזה (זבל וקרקע) גורם]

הסיק תנור חדש בעצי אשירה יותץ [כמ"ד זו"ז גורם אסור], ומה שאפה או ארג בה אסור בהנאה

נתערבו העצים/הפת/הבגד שארג - כולן אסורות בהנאה, לר"א יוליך דמי הנאה לים המלח
ולא ימכור לנכרי [ימכרנו לישראל]

רב חסדא - עצי אשירה להסיק מותר [זו"ז גורם, אינו נהנה מגוף העצים], לעשן אסור

ביטול אשירה אפי' בנטל עלה, ולא בשיפה לצרכה,
אבל השפיים מותרים לרב ור' יוחנן, ושמואל חולק

בשיפה לצורך עצמו לשמואל רק השפיים מותרים, לרב אף האשירה

עוד חומר לימוד
למסכת עבודה זרה