הלכה א' (א. - ב:)
הלכה ב' - ג' (ב: - ד.)
הלכה ד' (ד. - ה.)
הלכה ה' - ז' (ה: - ז.)
הלכה ח' - י' (ז. - ח:)

הלכה א' (א. - ב:)

חזור לראש הדף

ירבעם - ע"ז וותרנית היא, מחלוקת אם הרגו סנהדרין או הורידו מגדולתן, הושיב אדם כשר בין ב' לצנים, גסות רוחו החליטתו, כתב על לב העגלים "והרגוך", שבתות ויו"ט בדה מלבו

אסור לשאת ולתת עם גוים ביום אידם וג' ימים לפני [והביאו לבוקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרותיכם, בדקו שעושין צרכיהן ג' ימים (נחום המדי - ובגולה יום א')]
ולר' ישמעאל אף ג' ימים אחרי [חברייא - המשך סעודת חגם; ר' בא - ימעט בשמחת אידו (נ"מ - למכור לו דבר שאינו מתקיים - רידב"ז - דמותר לכו"ע לפני ולר' בא אחרי)]

ובדיעבד מותר ליהנות

מותר משא ומתן עם גוי המכירו [משום חנופה ולא ע"ז],
וקונים עבדים ביריד ואפי' עבד כנעני [מקרבן לשכינה]
לקטן או אדם חשוב אסור אפי' בדיעבד [למיגדר מילתא]

ואסור להשאילן, להלוותן, וכן מהם [אזיל ומודה שישראל צריך לו, שע"ז סייען],

ואסור לפורעם וכן מהם [שמח לאחר זמן], חוץ ממלוה אובדת (בלא משכון; בלא שטר (ולפעמים אף בשטר שלא תמיד זוכה לפרוע)), לר"י נפרעין [מיצר עכשיו]

לר"י לא תסוד אשה פניה במועד (ניוול בשביל הנאה לאחר זמן) -

לר' חנינה מח' להורידו במועד [ניוול לשעה] אבל לאחר מועד לכו"ע אסור,

לר' מנא במועד לכו"ע מותר ומח' לאחר מועד

קבלנות עבור גוים אסור באידם בבתיהם או במחובר (פ"מ - לצורך בנין)
אא"כ בעיר אחרת (לר' לא - חוץ משכירות)

וה"ה לאבל או קבלן גוי עבור ישראל בשבת

הלכה ב' - ג' (ב: - ד.)

חזור לראש הדף

קלנדס ח' ימים לפני התקופה - לרב שמחת אדה"ר כשהתארך הימים, לר' יוחנן רומי תפס המלכות ע"י מיתת יינובריס שר צבאם כדי שבניו יהיו שרים ולכן האיסור רק לפלחין בה (וספק בנשותיהן), סטרנלייה ח' ימים אחרי התקופה (על שם שנאתם ליעקב); יום שנסתלק אליהו הועמד מלך ברומי

איד ביום לידה של מלך, של יחיד, מיתת מלך - לחכמים דר"מ דוקא כששורפין כלי תשמישו עם עישון קטרת

יום תגלחת זקנו, בלוריתו, עלה מיַם, מבית אסורין, משתה לבנו -
אסור רק לההוא גוי לאותו יום וספק אם אף בכל שנה

לא יזמין אורח כשאין מקום ויודע שאינו מבקש [גניבת דעת]

אסור לבקר גוי ביום משתה שלו מדרכי שלום

הלכה ד' (ד. - ה.)

חזור לראש הדף

יום איד לעיר - מותר בסמוכין לעיר, וכן להיפך

אסור לקנות מיריד (לרא"ש - שנעשה לצרכי ע"ז) כשהמכס לע"ז ובדיעבד אסור בהנאה
ולוקחין מיריד בהמות [ממעטם] ועבדים [מקרבן לשכינה] (לפ"מ מישראל, לרידב"ז מגוי),
וחיי נפש

ואסור לקנות מישראל החוזר מיריד, אבל מגוי מותר [דמי ע"ז ביד גוי מותר]

מותר לקנות פרגמטיא בפונדק (פ"מ - מבעל הפונדק) [אין מכס]

אסור לקנות בהמה ביריד שהחליף בע"ז קודם ליריד (לרידב"ז משהתחיל גוים להחליף בע"ז נחשב כזמן היריד)

לא ישאל בשלומו באידו בפני רבים

רמב"ן - ולא יתאספו יהודים לסחורה ביריד של עכו"ם [מתחשב]

אסור ללכת לעיר ביום אידם כשהדרך מיוחדת לשם חוץ מבן עיר או שיירה [דרכה לילך לכל מקום]

אסור לקנות ביריד ביום אידם מחנויות המעוטרות [משלמין מס לכומר]

לר' יוחנן הדסים המעטרות אסורין [ריחא דתקרובת ע"ז],

לר"ל התוספת פירי לעטר אסור ולנוי מותר

הלכה ה' - ז' (ה: - ז.)

חזור לראש הדף

צרכי תקרובת ע"ז מותר למכור להם בחבילה (לבונה לפחות ה' (לתוספתא ג') מנים) [לסחורה קא מכוין] אבל לא לכומר או לתגר חשוד

בדיעבד דמי צרכי ע"ז מותר

אסור למכור תרנגול לבן בפנ"ע

חוץ: מקוטע אצבעו (ולא מאליו), ר"י - בין תרנגולין הרבה (אפי' ביקש לבן),
לר' בון בר חייה אף בפני עצמו כשביקש תרנגול סתם למשנתנו (וברייתא דר' חייה חולק)
וספק כשראה לבן בין אחרים וביקש "של מי?"

אע"פ שאסור לייחד בהמתך עם גוי [חשוד לרביעה], מותר למכור לו בהמה דקה במקום שנהגו [חס שלא תיעקר]

אין מוכרין לגוי בהמה דקה במקום שנהגו [מבטל ראשית הגז/בכור/זרוע לחיים וקיבה],
גסה בכל מקום, עגל, סייח [גזירה אטו שביתת בהמתו כשמסרה לנסיון] ואף עוּבר,
והעוֹבר קונסין אותו

לר"י שבורה שא"א להתרפאות מותר וחכמים חולקין [חזי להוליד]

סוס זכר לבן בתירא מותר [הורג בעליו במלחמה [רץ אחר נקיבות (חוץ מסריס);
עומד ומשתין]; חי נושא עצמו]
וחכמים חולקין [לשיזקין טוחן בריחיים בשבת; רבי - ככלי זיין שהורג במלחמה]

חיה גסה לרבנן תלוי במנהג, לרבי אסור

לר"י המקבל מגוי עובר פרתו יתן חצי דמיו לכהן, נתן לגוי בקבלה יקנה ויתן הבכור לכהן [קנס]

לר"י מותר למכור ע"מ לשחוט

חי נושא עצמו - לרבנן רק אדם, לר' נתן ובן בתירה כל בעלי חיים

אין מוכרין לגוי דבר המזיק

אין בונין עמהן מקום לדיני נפשות

אסור לראות כישוף ודברי ליצנות [מושב לצים, ביטול תורה]

אסור לילך לתיאטרון [ר"מ - ע"ז, חכמים - ומושב לצים] אא"כ צווח להציל יהודי או לצורך רבים

לר' נתן מותר לילך לאיצטדין [צווח ומציל, מעיד להשיא אשתו]

לא יבנה עמהם כיפה (arch) שמעמידין בה ע"ז, ובדיעבד לר' לעזר שכרו מותר ולר' מנא אסור

לרידב"ז לברייתא אסור לבנות דימיסאות אף קודם שהגיע לכיפה [סייד כל הכיפה], ומשנתנו חולק

הלכה ח' - י' (ז. - ח:)

חזור לראש הדף

לא תחנם: לא תתן להם חנייה בקרקע חוץ מע"מ לקוץ לר"י (לת"ק רק קצוצה), ולא ישכיר מקום קבורה בא"י [רידב"ז - נקרא מנוחה],

חן - כמה נאה (חוץ מהודאה לה'), לגדל שערותיהן,

מתנת חנם

ר"מ - בא"י אין משכירין בתים [אטו מכירה], בסוריא [שמיה כיבוש] משכירין בתים ולא שדות

ר' יוסי - בא"י בתים [לא מתברך מתוכו] ולא שדות (לריב"ל אא"כ אין ישראל מצויין, ור' יוחנן חולק), בסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות (וא"צ לעשר על ידיהן)

ר"ג: אין מעבירין על האוכלין (ובזמן הזה מעבירין [כשפים]),

חמצו של גוי מותר מיד לאחר פסח,

אין תולין פת בישראל כשרוב עוברי דרכים נכרים,

רביעית יין משכרת ואין מתירין נדר עד שהדרך מפיגה

על בהמה נאה או אשה נאה מברך שכך לו בריות נאות בעולמו

העושה שושבין לגוי עובר בלא תתחתן בם (קירוב הדעת)

אסור למכור או להשכיר לגוי בית דירה אפי' חדר [מכניס ע"ז - תועבה לביתך]

ומותר בחו"ל או לר' יוסי בסוריא (רידב"ז - ואפי' חדר בביתו)

אין משכירין לגוי מרחץ או שדה על גב דרך [שמו עליו ומחמם/חורש בשבת]

עוד חומר לימוד
למסכת עבודה זרה