הלכה א' (כז: - כט.)
הלכה ב' - ד' (כט. - ל:)
הלכה ה' - ז' (לא. - לב:)
הלכה ח' (לב: - לג.)

הלכה א' (כז: - כט.)

חזור לראש הדף

שבועת מודה במקצת שוה פרוטה - לב"ש בטענת (ר' זירא - בכפירת) מעה כסף [יתור כי יתן איש אל רעהו כסף], חוץ מכלים די בטענת ב' פרוטות [או כלים]

לב"ה ב' מעין אף בכלים [היקש כסף או כלים - שנים]

קידושין לב"ש בדינר [כתחלת מכירת אמה עבריה [יתור אין כסף - נמכרת יותר מכסף, בשנה ו' גרעון ממעה עד פרוטה]]

לב"ה בפרוטה [כסוף גרעון דאמה עבריה]

אין שבועת ע"א בקרקעות, קנס, לרב חסדא וחבריו פחות מטענת ב' כסף (לרב ושמואל פרוטה)

לר' יוחנן שבועת טענת גנב רק בשומר המודה במקצת, וחבריו חולקין [כי הוא זה איירי במלוה]

לרב ור' יוחנן אין שבועת מודה במקצת כשהלוה שלא בעדים [מיגו],

ור' יודן חולק [פ"מ - מיגו דהעזה]

לאסי המלוה בעדים יחזיר בעדים, ומשנתנו חולק

אין שבועת מודה במקצת: פחות מטענת ב' מעין, שלא ממין הטענה,
ליתום (פ"מ - בטענת שמא) [כמשיב אבידה], כפירת או הודאת קרקעות

הלכה ב' - ד' (כט. - ל:)

חזור לראש הדף

תבעו בעדים ואמר תפרע לי בפני ראובן ושמעון אינו נאמן שפרע בפני ב' אחרים

יש לי שטר וחזקת ג' שנים - לרבי ידון בשטר אם יכול, לרשב"ג ידון אף בחזקה

ובנמצא שטרו פסול חזקתו בטלה - לר' ירמיה לרבי, לר' זירא ור' אבינא וכו' לכו"ע [בטען יש לי שטר; הכחיש ראיותיו ונמצא שקרן]

נתחייב בב"ד אינו נאמן לומר פרעתי או נשבעתי

הטוען דינר(י) זהב - כל מטבעות הן ממין הטענה חוץ מטען דינר זהוב זהב [זהב ממש]

קטנית בכלל פירות

לר"ג אפי' טענו חטים והודה שעורים ישבע, לחכמים פטור - לר' חייא בשם ר' יוחנן אף בטענו חטים ושעורים, ור' אימי בשם ר' יוחנן ור' אבהו ור"ל ורב חולקין

התובע עשרה כדי שמן במחץ (ק"ע - בכלי גדול; פ"מ - מידות) ונשתתק והודה בקנקנים -

לאדמון ור"ג כוונתו לשמן וקנקנים וישבע, לחכמים תובע רק שמן ופטור

הודה במקצת כלים מגלגלין עליו שבועה אף על קרקעות

הלכה ה' - ז' (לא. - לב:)

חזור לראש הדף

אין נשבעין: 1) טענת חש"ו [איש אל רעהו - בנתינתו ותביעתו] ואפי' משהגדיל [בקטנותך נפטרתי משבועתיך], 2) קטן, 3) יורש [בין שניהם],

4) עבדים שטרות קרקעות [כלל פרט וכלל - מעין חמור או שור או שה/על שור על חמור],

5) הקדש [רעהו],

6) הבטיח מתנה, ביישתני, אנסת בת פלוני, בחייב מיתה (קלב"מ), קנס [כלל פרט וכלל]

עונש למשביע או הנשבע לשקר; מלאכי חבלה אין להן קפיצין (ישיבה);
עונש אף בנשבע אמת לפי דעתו

נשבעין ליפרע מיתומים או הקדש

עבר ונשבע על קרקעות וכו' לשקר - לר' יוחנן מביא קרבן שבועת ביטוי [דומיא דחשוד שנשבע שבועת העדות], ור' לעזר חולק

עבדים שטרות קרקעות והקדש אין בהן כפל וד' וה', שבועת שומר חנם, תשלומי שומר שכר

המקרע שטרות חבירו מח' ר' חנניה ור' מנא אם חייב [קנס (פ"מ - מזיק שיעבודו)] או פטור [גרמא]

שטר הלואה ע"מ לגבות ממטלטלי דיתמי - לר' אמי לא גבי, ור' מנא חולק

לר"ש נשבעין על קדשים שחייב באחריותן [וכחש בעמיתו]
ולא על "הרי זו" אפי' בעל מום (לפ"מ לרב הונא דוקא ק' קדשים)

לר"מ ענבים העומדות להבצר דינם כמטלטלים, וחכמים חולקים

נשבעין רק בטענה וכפירה בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין

טענו מנורה גדולה של חוליות והודה בקטנה ישבע

הלכה ח' (לב: - לג.)

חזור לראש הדף

ר' יוחנן - יש נאמנות למלוה או לוה שהלוה כדי שיווי המשכון (דלא כדייני דנהרדעא)
אא"כ תקפה המשכון בפנינו

טענת וכפירת מלוה על משכון שנאבד נמדדות ע"י ההפרש בין הלואה להמשכון

וכשהלוה מודה במקצת לשמואל המלוה נשבע ונוטל [שמא יוציא הפקדון]
(לרידב"ז - לרב ור"ל אף כשהלוה פטור)

ברי ושמא כמה היה המשכון שוה - נוטל (לרא"ש וריטב"א - בשבועה, לר"י מגא"ש וב"ח בלי שבועה) [מתוך שאינו יכול לישבע]

עוד חומר לימוד
למסכת שבועות