הלכה א' (כג: - כד:)
הלכה ב' - ג' (כד: - כו.)
הלכה ד' - ה' (כו. - כז.)
הלכה א' (כג: - כד:)

חזור לראש הדף
ז' חקירות [ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון; ג"ש היטב היטב]

שבוע ביובל, שנה, חודש, כמה בחודש, יום, שעה, מקום, רשב"י - באיזה יובל בסמוך לשנת היובל

לר' יוסי ג' חקירות - יום, שעה, מקום

חקירות אף בעדים על לסטים מפורסם [יכול להזימה]

מעידים על הרוג בין טבריה לציפורי שאינם מכירים [חזקת ישראל]

צריך התראה [וראה את ערותה - טעמו של דבר; יומת המת - יודיעו באיזה מיתה; להורגו בערמה - יערימוהו באיזה מיתה (ולא התראת מיתה אחרת אף החמורה)] ויאמר ע"מ כן אני עושה

מקושש ומקלל בסקילה [פ"מ - הוראת שעה בלי התראה]

ספק אם עובד ע"ז שלא כדרכה כעין עבודת גבוה חייב (לרידב"ז פטור, לק"ע חייב אבל לא שואלין באיזה עבודה)

הלכה ב' - ג' (כד: - כו.)

חזור לראש הדף
איני יודע בחקירות - עדות בטלה [א"א להזימה], בבדיקות - דוקא הכחשה בטלה

ב' מעידים שנזר "ב'" וב' מעידים "ה'" - לב"ש מוכחשים, לב"ה נזיר ב' [בכלל ה']

לרב במונה (כת א' " א' ב'", כת ב' "ג' ד' ה'") מודה ב"ש

לר' יוחנן מח' במונה אבל בכולל לכו"ע בטלה

הכחשה במעשה שלאחר עיקר העדות - לא בטלה

בדבר הקודם לעיקר העדות - בע"א וע"א בטלה,
בתרי ותרי לר' יוחנן בטלה, לרב לא בטלה חוץ מדיני נפשות לר' אבין [צדק צדק תרדוף]

עד רוב החודש בן עיר טועה יום א' [אינו יודע בעיבורו] (לפי א' בק"ע חכמים חולקים)

לר"מ אין הכחשה בהפרש שעה א',

לר"י ב' שעות - חוץ מה' לז' (לר' יוסי ב"ר בון תחלת ה' וסוף ז')

לר"מ מדאו' איסור חמץ שעה א' לפני שקיעה [לא תאכל עליו (על אכילת הפסח) חמץ, ואך חלק]

ומדרבנן משעה שביעית, וששית מתחלפת בשביעית

לר"י מדאו' משש [אך חלק ביום הראשון = חצי י"ד, עליו - מעשיית הפסח]
ומדרבנן חמישית מוחלפת בשביעית [נשים עצלניות; טועים בין סוף ה' לתחלת ז']

ר"י - בפסח יש עשה ול"ת על אכילת חמץ ועל ביעורו, ק"ע - לר"מ אין לאו של לא תאכל עליו חמץ

הלכה ד' - ה' (כו. - כז.)

חזור לראש הדף
תלמיד (או הנידון ולא עד, ולר' יוסי בר"י אף עד) יכול ללמד זכות,

ומעלין התלמיד להיות דיין (ולא נידון או עד), ואינו יורד כל היום

בלא מצאו זכות מלינין הדין - נו"נ זוגות כל הלילה, ואם לא מצאו זכות עומדים למנין

"איני יודע" כמאן דליתי' ומוסיפים ב' עד ע"א (אף בממונות [ק"ע - מתוך שיכול לחזור ולהחליט עדיין נחשב דיין וצריך ג' להכריע]), ואז דנין [שלא יראה ב"ד מעמעם (מגומגם)] עד הטייה,
ואם עדיין חולקים - לר' יוחנן פטור [בחזקת זכאי], ולר"ל חייב

המזכה אינו חוזר לחייב עד גמר דין

הסופרים כותבים דברי המחייב והמזכה [מפני המחייב שמא ישכח טעמו (ק"ע - ויירא ללמד זכות); מפני המזכה (ק"ע - שלא יחזור)]

גדול הדיינין אומר "נזדקן (ברור) הדין" בדיני ממונות

א' "איני יודע" בממונות והוסיפו ב' וא' "איני יודע" - לר' אילא יוסיפו עוד ב' (אור שמח - אא"כ הראשון חזר והחליט) [נראה הדין לגמור בד'], לפ"מ לת"ק גומרין בג'

אע"פ שדנו בג', די בחתימת ב'