הלכה א' (כז: - כח.)
הלכה ב' - ג' (כח. - כח:)
הלכה ד' - ו' (כח: - כט.)
הלכה ז' (כט. - כט:)
הלכה א' (כז: - כח.)

חזור לראש הדף
אינו יכול לשנות ממנהג המקום אפי' הוסיף שכרן [מנהג מבטל הלכה]
אא"כ התנה כששכרן (לפי' א' במהרא"פ מנהג מבטל תנאו)

השכיר פועלים במקום שמשכימין ומעריבין לעשות מלאכה במקום אחר - הולכין בתר מקום השכירות ולא מקום המלאכה

בעיר חדשה שאין מנהג - יציאה למלאכה מנץ החמה וכניסתו בלילה אחר שהחשיך
[תזרח השמש וכו' יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב]

ובערב שבת שיהא פנאי לחזור ולמלאות חבית ולצלות דג ולהדליק נר

לר' יוחנן בן מתיה יזון פועל ואשתו כמנהג המדינה רק בפסק להדיא, ורשב"ג חולק

הלכה ב' - ג' (כח. - כח:)

חזור לראש הדף
היתר אכילת פועל בגידולי קרקע [דיש] משעת גמר מלאכה ואף בתלוש
עד גמר מלאכה למעשר [דיש] מאותו מין [בכרם רעך ואכלת ענבים]

ואסור לקלוף תאנים ולמצוץ ענבים [ענבים; ירושלמי מעשרות - שבעך]

לר' יוסי בר"י רק בעושה בידיו וברגליו וגופו [דיש], ות"ק חולק [וכי תבא]

ואוכל בשעת גמר מלאכה (לרמב"ם - כשיגמור עבודתו; למהרא"פ רק בשעה שעוסק)

יכול להמנע עד שמגיע ליפות

משום משיב אבידה אוכל בהליכה משורה לשורה, בחזרה מגת,
בהמה אוכלת ממשאוי שעליה עד שפורק

הלכה ד' - ו' (כח: - כט.)

חזור לראש הדף
לת"ק וחכמים אוכל יותר מכדי שכרו, ור' אלעזר חסמא חולק

י"א בשם ר' ינאי לת"ק רשאי לאכול אף אשכול הראשון ואחרון, וחכמים חולקים (מהרא"פ)

קוצץ שלא יאכל הוא ואשתו ובנו ועבדו הגדולים ולא קטנים [אין בהן דעת למחול]

וכן יכול לקצוץ שיאכל אף בנגמר מלאכתו למעשר

לא הודיע לפועל שעושה בנטע רבעי/טבל - יפדה/יעשר ויאכילו,

נשכר על דעת טבל ונמצא היתר - אינו אוכל

אינו אוכל מדבר שלא יבא לידי מעשרות (נטע רבעי, תבואה פחות משליש) אא"כ קצץ לאכול

רב הונא - שומרי פירות תלושין אוכלין מדאו' [כעושה מעשה (ראיה מטומאת שומרי פרה אדומה)],
שומרי מחובר מהלכות מדינה (מנהג)

שמואל - שומרי תלושין מהלכות מדינה [לאו כמעשה],
שומרי מחובר לפני גמר מלאכה - כלום

שומר שכר ושוכר משלמין גניבה ואבידה ונשבעין על אונס

הלכה ז' (כט. - כט:)

חזור לראש הדף
אונס: ב' זאבים, לר"י זאב א' בשעת משלחת זאבים, ג' כלבים, לר"מ ב' מב' רוחות,
לסטים מזויין, ארי והדוב וכו', מתה כדרכה, עלתה לצוק בעל כרחו ונפלה

שומר מַתְנֶה להיות פטור משבועה ומלשלם

תנאו בטל ומעשה קיים (אף תנאי בכתב): מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שאינו ממון,
מעשה קודם לתנאי, אי אפשר לקיים תנאו [ר"י בן תימא - מפליג בדברים]

בין עותני לאנטיפטרס הוי ספק גליל ספק יהודה לחומרא