הלכה א' - ב' (יח:-כ.)
הלכה ג' (כ: - כא:)
הלכה ד' (כא: - כב.)
הלכה ה' (כב. - כג.)
הלכה ו' - ז' (כג. - כד:)
הלכה ח' (כד:)

הלכה א' - ב' (יח:-כ.)

חזור לראש הדף

לר' ינאי רבית קצוצה יוצא בדיינים,

לר' יוחנן אינו יוצא אבל מנכין רבית ששילם מהקרן שבאותו שטר

לר"מ מלוה ברבית אינו גובה אף הקרן

שער בינוני לחיטים הוא דינר זהב לכור

ר"נ בר יעקב - נתן מעות ויצא השער נחשב כנתייקר ברשות לוקח דחייב להעמיד לו מקחו כשיתבע

מלוה הדר בבית הלוה - מנכים שכר דירה מההלואה

מותר לקנות שטר או הלואת חבירו בזול

לוה חטים בכ"ה וחזר וקנה המלוה בכ"ד אינו רבית [לוה חסך דמי כלים וכתפין]
ואסור משום הערמת רבית

מרבין על השכירות משום המתנה [בבלי - שכירות משתלמת בסוף ומוזיל להמקדים, ר' לא - כמשלם שכר רגליו לתבוע כסף כל חודש, ר' זירא - כמשכיר ביוקר], משא"כ מכר

אסור למכור שדה במקצת דמים ולכי מייתית השאר קני מעכשיו [פירות ממ"נ רבית]

יכול למכור ע"מ שאני אריס, שותף בפירות, מעשרות לי, תמכור רק לי, לקנות בחזרה כשארצה

שדי קנויה מעכשיו אם איני פורע בזמן - לר"מ ור' חזקיה אסור למלוה לאכול פירות,
לר"י ור' אמי מותר [צד אחד ברבית [גאולת בתי ערי חומה (לר"מ גזה"כ להתיר רבית)]]

הלכה ג' (כ: - כא:)

חזור לראש הדף

הנותן עיסקא למחצית שכר ולמחצית הפסד צריך לשלם שכר עמלו כפועל בטל (אא"כ כל האחריות על הנותן) ומזונות לבעל חי,
למהרא"פ יוסיף שכר טירחה כשרוצה שימכור הרבה כאחת

אם הנותן או המקבל רוצה להשהות ליישן הפירות - חבירו מעכב חוץ מערב שביעית [ע"מ כן לקחום]

אסור למקבל לתת לו מנה מעכשיו [שמא לא ירויח] אא"כ ראה פירות שמוקירין

מקבל שקנה מאותו מין משלו - ימכור מן העיסקא ראשון

לא יקנה כסות ועצים (וי"ג כלים) [רא"ש - לאו פירות]

לא עסק במעות - רק תרעומת [גרמא], הוביר שדה - ישלם הפסדו [ר"ן - נהגו כאלו כתב שמתחייב],
לא עסק בספינה או חנות - ספק

תן לי פירות ואעלה לך כמקום היוקר (רש"י - אוליכנה ואשתמש במעות) באחריות הנותן (תוס' - ונתן שכר עמלו ומזונו) מותר [ברשותו יוקרו] (מהרא"פ - ומשהגיע למקום היוקר הלוקח אחראי ומשלם ביוקר אפי' הוזל), באחריות לוקח אסור

מותר לחמר ליקח מעות מבעה"ב במקום היוקר ע"מ ליתן פירות כמקום הזול [ר"י בן פזי - דרכו לילך ולבא בו ביום (מהרא"פ - אין זה המתנה, רמב"ן - אינו נראה כשכר המלוה);

רב הונא - נעשה שלוחו של בעה"ב (גר"א בפי' הלכה ה' - ואין לו הנאה בהבאת הפירות) אלא שהתנה להתחייב באונסין]

הלכה ד' (כא: - כב.)

חזור לראש הדף

המגדל בהמות למחצה שבח וולדות - מקבל מלאכתן לשכר עמלו או דבר קצוב לשנה/לחודש,

ומטפל בולדות - אפרוחין עד שא"צ לאמן, בהמה דקה ל' יום ולר' יוסי ג' חדשים [בבלי - שיניה דקות] ולסומכוס י"ב חודש (לבבלי כ"ד), גסה נ' יום, טמאה י"ב חודש ולסומכוס כ"ד (לבבלי י"ח), עבד ושפחה כ"ד חודש

ואם רוצה המקבל לחלוק בתוך הזמן - מנכה שכר גידולן עד זמנן

שכר כתף להכניסן ולהוציאן על הנותן

לרשב"ג לעגל וסייח עם אמן אין שכר עמלן ומזונותן ושכר כתף [נמשכין אחר אמן]

נו"נ בקרן ובשבח ובסוף חולקין מחצה מכל השבח

השם בהמה למחצית שכר - כ"א מעכב על חבירו מלחזור תוך י"ב חודש [בימות הגשמים אוכלת ואינה עושה]

מתה - בפשיעה משלם כולה כשעת הקבלה ומוסיף/מנכה מחצה ממה שהשביחה/הכחישה,
שלא בפשיעה משלם מחצה כשעת קבלה

חוכר שלוה להשביח השדה מותר להוסיף דמי חכירות [ר' יוחנן - יתברך השדה בהוספת עסקיו, ר"ל - חוכר שדה משובחת (נ"מ - שכירות חנות וספינה שאין השבח בגופן)]

הלכה ה' (כב. - כג.)

חזור לראש הדף

אין מקבלין עיסקא שכל האחריות על המקבל ומשלם דבר קצוב (צאן ברזל) - למהרא"פ אא"כ התנה המקבל מעצמו שומת הדמים

המקבל צאן ברזל מגוי - אף הולדות פטורות מבכורה [לרשב"א - בקיבל הגוי קצת אונסא וזולא, מהרא"פ - דאין קנין משיכה בגוי]

לוין ומלוין לגר תושב ברבית

לוה שמסר ללוה במצות גוי שהלוה ברבית אסור [אין שליחות לעכו"ם] אא"כ נטל ונתן ביד

גוי שלוה ברבית שמסר לישראל במצות מלוה ישראל לרמב"ן מותר [אין שליחות] אא"כ נטל ונתן ביד, למהרא"פ אסור אא"כ מסר מעצמו ואח"כ הסכים המלוה

נתגייר - לגי' פ"מ לר"מ אינו פורע או גובה רבית שזקף במלוה עם הקרן בשטר,
לר' יוסי גובה [יחזור לסורו]

לגי' מהרא"פ לחכמים פורע ואינו גובה [לא נימא שזקפן כדי לגבות כשיתגייר]

לבר קפרא אף שלא זקף פורע (למהרא"פ)/ גובה (לפ"מ) הרבית [חשש גר שקר (למהרא"פ יתגייר להפטר, לפ"מ יחזור לסורו)]

הלואה ברבית מותר בין תלמידי חכמים [מתנה] אבל לא לבניו לכתחלה [מחנכן ברבית]

לפ"מ לא ילוה שקל ע"מ שילוה לו פעם אחרת סלע

למהרא"פ לא ילוה שקל מישראל ע"מ להלותו לגוי ולחלוק הרבית,
אבל מלוה לגוי ע"מ להלותו לישראל ויחלוקו

מותר להיות ערב להלואה בין ישראל לגוי כשיתבע הלוה תחלה [הערב מלוה משעת פרעון]

כסף ישראל באחריות גוי מותר ברבית, ולהיפך אסור

הלכה ו' - ז' (כג. - כד:)

חזור לראש הדף

פוסקין על פירות ביש לו (לרב מחוסר מלאכה א', לר' יוחנן ור"ל אפי' כמה) או ביצא השער

לר' יוחנן פוסקין על שער סירקי (סוחרים - לא קבוע), ור"ל חולק

לר' ירמיה מח' במלוה (לפ"מ סאה בסאה, למהרא"פ ע"מ ליתן מעות כשער פירות של עכשיו)
אבל בפסיקה לכו"ע אסור (וי"ג מותר)

לר' יוסה מח' בפיסוק אבל במלוה לכו"ע מותר (וי"ג אסור)

פוסקין על שחת וחלות דבש; עיירות הסמוכות לטבריא פוסקין על שער של טבריא

לת"ק צריך להתנות שיתן כשער הזול אם יפחת, לר"י ואבא בר זמינא מותר גם בלי תנאי

אסור לתת פירות ע"מ לקבל מעות כשעת היוקרא דלקמיה

אין פוסקין ע"י חוב (מהרא"פ - חוץ משכירות שחייב לו) אלא ע"י איסר הבא לידו [ברשות לוקח נתייקרו]

לגי' רמב"ן מוזיל בשעת מתן מעות ויש לו מותר [ריב"ש - מעות קונות מדאו']

עיסקא שהיא פקדון עד חנוכה ואח"כ מלוה - ר' לעזר לא רצה לקבל רווחים מלאחר חנוכה [חשש קרוב לשכר ורחוק להפסד]

ר' יצחק לא רצה לעשות עיסקא כזה, מהרא"פ - אא"כ קיבל הנותן אחריות או קוצץ שכר טרחתו

נתן (למהרא"פ - לשליח) מעות ליקח פשתן כשער הזול שיצא ונתייקר - חייב ליתן [מהרא"פ - הזיקו בידים]

לא יתן מעות במקום היוקר ע"מ לקבל גרוטאות במקום הזול [מהרא"פ - לא שייך כ"כ הנאה דמגלו להו השער]

לת"ק פוסק על זבל תמיד, לר' יוסי רק ביש לו [שמא לא ימצא]

מותר להלוות זרע סאה בסאה לאריס [כיורד לתוכה בפחות], ור"ג החמיר על עצמו

סאה בסאה מותר ביש לו, והלל (שמואל להל') אוסר

סאה בסאה לב' או ג' שבועות מותר [לזמן פורתא לא חיישינן ליוקרא]

הלכה ח' (כד:)

חזור לראש הדף

לא יאמר נכש עמי היום ואעדור עמך למחר, חרוש בגריד ואחרוש ברביעה [זו קשה מזו]

רבית מוקדמת (בשביל שתלויני), מאוחרת (בשביל מעותיך) אסור

רבית דברים אסור (בא פלוני, הקדים שלום בלא שאל לו שלום מימיו, ביקוש שיקח לו מן השוק)

מלוה ברבית עובר בלא תתן לו בנשך, אל תקח, לא תהיה לו כנושה, לא תשימון, לפני עור

לוה עובר בלא תשיך לאחיך, ולאחיך לא תשיך, לפני עור

ערב ועדים ולחכמים אף הסופר עוברים בלא תשימון

מלוי רבית כופרין בעיקר, עושין התורה פלסתר ומשה טיפש; הנזהר ברבית לא ימוט במיתה משונה

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא