גמ' עו. - עח.
גמ' עח. - עט:
גמ' פ. - פ:
גמ' פ: - פג.

גמ' עו. - עח.

חזור לראש הדף

בעה"ב אמר בג' זוזי, ושליח אמר בד' ושכרכם על בעה"ב -

אי מתגרי שם בד' - בעה"ב משלם ד' [רש"י - מה שההנהו]

יש בד' ויש בג' - תרעומת

אי בג' - אין תרעומת חוץ: מפועל בעל שדות [זילא],
עבידתא שפירתא שאינו ניכר (חפרו ומלי מים)

באמרו כמה שאמר בעה"ב - רש"י - תרעומת

בעה"ב אמר בד' ושליח אמר בג' - לל"ק סבור וקביל, לל"ב תרעומת [אל תמנע טוב]

ובאמרו כמה שאמר בעה"ב - ספק אי אדידיה קסמיך ויש רק תרעומת

חזר או חזרו לפני שהלכו פועלים או התחילו קבלנים יש תרעומת

הלכו שכירים ולא מצאו -
סיירא מאורתא (רש"י - עם הפועלים) פסידא דפועלים [רש"י - מזלייהו גרם],
לא סיירא - ישלם כפועל בטל [רש"י - עליו להתנות, מי יימר דלדעת שדה זו אגרתן]

התחילו קבלנים וחזרו - רבנן - שמין כפי מה שעשו [רש"י - עבדי הם]

חוץ מדבר האבוד ואינו מוצא לשכור (רש"י - אפי' לפי היוקר) ואינם אנוסים -
שוכר עליהן (עד כדי מה שחייב להן, כנגד כליהן שבידו) או מטען ("קחו כפול")

משנתנו, ר' דוסא - החוזר ידו על התחתונה (ינכה ההפסד) [רש"י (למהרש"ל בהו"א, למהדו"ב למסקנא) - בעה"ב תפיס, קנסו]

שכירים שחזרו - לתי' א' מח' ורב ס"ל כר' דוסא רק בקבלנות [רש"י - עבד לעצמו],
לתי' א' לכו"ע ידם על העליונה חוץ מדבר האבוד

שכרן להשקות פסידא דפועלים: בבא גשם, פסק נהר בלא עביד דפסיק או יודעים מנהג הנהר

ישלם כפועל בטל: כשנהר השקהו, עביד דפסיק [רש"י - הוא ידע ולא הם]

פועל שהשלים בחצי יום - לא יתן להם עבודה יותר קשה אלא ישלם כפועל בטל,
ולאכשולי מחוזא (חלשי בלי עבודה) שכר משלם

חזרה ונתפייס - על דעת מחיר הראשון

כל המשנה ידו על התחתונה (לקבל יציאה או שבח) כר"י

נתן מקצת דמי קרקע:

בדלא עייל ונפיק מוכר אזוזא - קני וא"א לחזור

בדעייל ונפיק לא קני [רש"י - אדעתא דהכי לא זבין] (חוץ ממכר מפני רעתה) והחוזר ידו אתחתונה

ויחזיר מעות או עידית/זיבורית - לר"נ בר יצחק מאותה קרקע,

לרב אחא בדר"א מעידית נכסיו [כניזק - דמכר נכסיו בזול כדי לקנות]

רשב"ג - מלמדין לכתוב שטר מכירה וזקפו במלוה [רש"י - כאילו נטלם והלוום וקרקע נקנית בכסף]

לא רצה לטרוח למכור שדה של מאה ומכר של מאתיים ועייל ונפיק אזוזי ספק אי כמוכר מפני רעתה

פרעון זוזא זוזא - תרעומת [אפסדתינהו]

רש"י עה:

ידו אתחתונה - אם הוזלו פועלים בחזר פועלים ישלם כפי שעשו,
בחזר בעה"ב ישלם הכל חוץ מההשלמה

גמ' עח. - עט:

חזור לראש הדף

שוכר חמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה או הפוך חייב -

במתה מחמת אויר [לרש"י - לא היתה לימודה], עייפות, רבה - הכישה נחש, ר' יוחנן - כר"מ דמעביר על דעת בעה"ב גזלן, החליקה בהר או בעלותה, הוחמה בבקעה

מגבת פורים לפורים - ת"ק - מוֹתר עגלים לצדקה, אבל מעות הכל לעני, ר"א ור"מ - מעות רק לסעודה, רשב"ג - מותר לשנות

משכיר אומר הרי שלך לפניך: בהבריקה (מחלה בעין, התליעו רגליה) או נשתטתה [רש"י - ראויה למשאוי] (ר"ש ב"א - חוץ מלרכוב או לכלי זכוכית),

בנעשית אנגריא - לרב חוזרת, לשמואל ור"ש ב"א - בדרך הליכה (לרש"י - בכיוון שלו - ישכור אחרת עד מקום שיחזירו)

חייב להעמיד אחר (רש"י - או יחזור שכרו): במתה, נשברה, אנגריא שאינה חוזרת לרב,
לאו בדרך הליכה לשמואל

מתה בחצי הדרך - חמור סתם יעמיד אחר, חמור זה - אם יש בדמיה יקח, ישכור לשמואל [מכלינן קרנא], לרב נותן שכר חצי הדרך [אילו בעית למיתי עד הכא]

ויש תרעומת אי לא שכיח אחר לשכור

מוכר שדה לס' שנה אינה חוזרת ביובל [לצמיתות]

טבעה בחצי הדרך - ספינה זו ויין סתם - יטול שכרו בחזרה

ספינה סתם ויין זה - יתן הכל [יכול לקיים תנאו]

זו זה - המע"ה [א"א לקיים תנאו]

סתם סתם - חולקין [רש"י - ביד שניהם להשלים] (רש"י - ואם יעכב הנתבע מליתן חצי יעשה תנאו)

פרקה השוכר בחצי דרך: לא משכח להשכירה - ישלם הכל
משכח - ישלם ריעוע הספינה

פרקיה טועניה בגויה (לרש"י - הוסיף משא) ישלם חצי הדרך ויש תרעומת לשינוי דעת ולחבלים יתירים (לרש"י - ביוקר)

בדשכיח לקנות - שוכר וחמר מעכבין זא"ז מלהניח עליו מזונות (לרש"י - אלא ליום אחד), שכיח למטרח ולקנות ממלון למלון - שוכר מניח לכל הדרך וחמר לאותו יום [דרכו למטרח ולמזבן ולא שוכר]

שוכר לרכוב איש לא ירכוב אשה, לרכוב אשה - אפי' מעוברת והיא מניקה

גמ' פ. - פ:

חזור לראש הדף

נשבר קנקן (יתד) המחרישה: חרש בהר במקום בקעה השוכר חייב,

לא שינה - לר"פ פועל האוחז המרדע, לרב שישא בדר"א האוחז הקנקן,
במוחזק אבנים וכו' - שניהם [לרש"י - ספק מי עשה]

דש בקטנית במקום תבואה והחליק חייב

מוכר שסנף מום בין המומים - מקח טעות [סבר שמשקר בכולן] אא"כ יש כולם

מום זה ואחר (רש"י - "ועוד אחרים") - אין מקח טעות

חייב בהוסיף 1/30 במשא (סאה לגמל, ג' קבין לחמור, קב לאדם (ברבץ לאלתר, הוסיף שכר, קסבר חולשא), כור לספינה)

הביא שעורין (קלים) במקום חטים:

אביי - הוספת נפח כמשאוי חוץ ממחיקתא (תשו' הגאונים - התליעו, רש"י - מדידה מחוקה שאין תוספת נפח)

רבא - רק כשישוה במשקל

גמ' פ: - פג.

חזור לראש הדף

קבלן כש"ש [כשוכר [לרש"י - להנאתו הוא אצלו], תפסו אשכרו]

הודיע לבעלים שגמר - ש"ח אא"כ א"ל דתפיס אאגריה

לאחר ימי שאילה הו"ל ש"ש [הואיל ונהנה]

קנה ע"מ לשגרן לארוסתו ונאנס בהליכה חייב [רש"י - בקצץ דמיהן כלקוחין], בחזירה כש"ש

ע"מ למכור אף בחזירתו חייב [יכול למכור]

השאילני ואשמור לך הוי ש"ש (רש"י - ואין בעל החפץ במלאכתו של שומר)

שאילה בבעלים שלא מדעתו חייב

הודה דהלך בדרך נהר ומיהו ליכא מיא - רבא - מה לי לשקר, אביי - במקום עדים (רש"י - אנן סהדי דיש)

שמור לי - הנח לפני = ש"ח, הנח לפניך = כלום,
הנח סתם - בחצר לרבנן ש"ש ולרבי כלום, בשוק ספק

הלוהו על המשכון ש"ש, לר"י ש"ח חוץ מהלוהו פירות [רש"י - ירקיב], לר"א תמיד ש"ח

אבד משכון - לר"א ישבע (רש"י - שלא פשע, רש"י שבועות - שאבד) ויגבה הכל

חוץ: מהלוהו בשטר לרש"י [לאו לזכרון דממ"נ יש לו מהיכן לגבות וא"א לכפור], שלא בשעת הלואה (כשתבעו) [קונה משכון]

לר"ע אבדו מעותיו [בדלא שוי שיעור זוזי ומח' בדשמואל דאבדו כל מעותיו (לרש"י - מודה ר"א בדשוי [לגוביינא ולא לזכרון]), מח' בכנגד המשכון אי שומר אבידה (מצוה) ש"ח כרבה או ש"ש כרב יוסף, במלוה צריך למשכון (לרש"י - להשתמש לפחות מהחוב) אי הוי מצוה]

אבא שאול (להל') - מותר להשכיר משכון של עני במרא, פסל, קרדום (נפיש אגרייהו וזוטר פחתייהו) לפחות מהחוב [משיב אבידה]

המעביר חבית ושברה: ר"מ - ש"ח וש"ש ישבע (לרש"י - שלא פשע פשיעה אחרת, לר' יוחנן - שלא בכוונה) [לר' אלעזר - נתקל אנוס, לר' חייא ב"א א"ר יוחנן - תק"ח שלא ידאגו]
ור"א תמה - איך ישבע שלא במקום מדרון, בדאיכא ראיה (כאיסי)

ר"י - ש"ח ישבע ש"ש ישלם [נתקל כעין גניבה]

לפנים משה"ד אפי' פשע פטור [למען תלך בדרך טובים]

איסי בן יהודה (להל') - לא יפטר בשבועה כשעדים שכיחי, בדיש קול [אין רואה - הא יש רואה יביא ראיה]

המוליך משא דנפיש לא' וזוטר לב' - ישלם פלגא

רש"י פא: - פב.

שוכר לר"י כש"ש - להנאתו - ואינו כשואל דנתן שכר

לר"מ כש"ח - אין שכר על שמירתו

לגי' רש"י לשמואל אבדו מעותיו בדלא פירש

לרש"י - ר"ע לא כרבה

בע"ח קונה משכון - לרש"י - להתחייב באונסין [קנין גמור]

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא