גמ' ס: - סב.
גמ' סב: - סד:
גמ' סד: - סה.
גמ' סה: - סז.
גמ' סז. - סח.
גמ' סח. - סט:
גמ סט: - עב:
גמ' עב: - עד.
גמ' עד. - עד:
גמ עד: - עה:

גמ' ס: - סב.

חזור לראש הדף

ספק אי בתר שויות דמעיקרא או בסוף

מדאו' תמיד עובר בב' לאוין - נשך ותרבית, אף לוה [לא תשיך, לאחיך נשך]

גזל נלמד מרבית ואונאה, ולא תגזול לכובש שכר לעבור בב' לאוין, לא תגנובו לע"מ למיקט או לשלם כפל, לא תעשו עול במשקל להטמנה במלח

אני שהבחנתי בין טיפה של בכור אפרע ממלוה ברבית, משקלותיו במלח,
תולה קלא אילן, מערב שקצים (כדאי יצי"מ)

רבית קצוצה - ר' אלעזר (להל'), רב ספרא - יוצאה בדיינין [וחי אחיך עמך] (ותקנת השבים שא"צ)

אבל לא מבן [עמך - הוא, יכין רשע וילבש צדיק, (למ"ד רשות יורש כלוקח)]
חוץ מדבר מסוים בשעשה תשובה [כבוד אביהן]

ר' יוחנן, רבא - אינה יוצאה [וחי אחיך לחייך קודמים; וחי לא יחיה\ויראת מאלקיך\דמיו בו כשפיכת דמים: אבל לא להשבון] חוץ מכבוד אב

קיתון לאחד - בן פטורה - ישתו שניהם, ר"ע - חייך קודמין

לר' נחמיה ור"א בן יעקב אין מלקות למלוה וערב [ניתק לעשה] ות"ק חולק

[לר' יוחנן מח' אי מחזיר, אי לא תשימון ניתק לקריעת שטר]

גמ' סב: - סד:

חזור לראש הדף

בי ר' חייא - הלוהו חטים בזוזי וחזר ולקחן בזול הוי הערמת רבית,
אביי - אא"כ פורע בפירות (פוסק ביש לו)

ברייתא - אסור לפסוק ע"י חוב [איסר לא בא לידו] אפי' יש לו

לר' אושעיא: לרבא (ומשנתינו) - יש לו מותר [רש"י - אוקיר ברשותו דקאי במי שפרע, רבא - מה לי דמיהן]

לרב - דוקא במשך [לרש"י - קיבל חובו] או ייחד לו זוית

לשמואל - כר"י דצד אחד ברבית (לרש"י - ע"י מכר) מותר (שמא ישלם פירות)

פוסק אפירות ע"מ לקבל דמים - לרב אסור, לר' ינאי (להל') מותר (רש"י - יצר השער) [ומה לי דמיהן]

לר' ינאי פוסקין במכר על שער שבשוק [מאי אהנית לי]

לרבא ישלם אף דמי הסרסור ורב אשי חולק

שדה מכור אם איני משלם - לר"י יכול הלוקח לאכול פירות ות"ק חולק
[אביי - מח' בצד אחד ברבית, רבא - מח' בע"מ להחזיר]

פוסק בשער לקוטות (יש לו) אין מי שפרע אא"כ בא לגורן או א"ל דסומך עליו

ר"נ - כל אגר נטר במקח אסור

ר"נ - אשראי (רש"י - פסק עם אחר) = אין לו,

קרי קטנים - לרב = אין לו, לרבא = יש לו [ממילא מיניה קא רבו (משא"כ גיזה וחלב ודבש)]

מלוה שנתן יותר ואין בכדי שטועה (לא מגיע לחמש) הוי מתנה או השבת גזל

מותר לקנות יין ותקיפה (לרש"י - חימוץ) אמוכר ויוקרא וזולא אלוקח [קרוב להפסד ולשכר]

רש"י סב: - סג.

לרש"י - אסור לפסוק ע"י חוב אע"ג שבא מכח פיסוק ראשון המותר

יצא השער: יש לזה: לרש"י - יכול המוכר לקנותו בדמים שקיבל

בה"ג ברש"י עג: - חיטי בהיני כעד שיבא בני

רבא - מה לי דמיהן מה לי הן (ביד המוכר),

רבה ורב יוסף - מאי אהנית לי - הייתי קונה בהיני ושילי,

רבא עב: - יזיף המוכר מחבירו

אסור ללות חיטי בזוזי יותר מהשער

רבית ע"מ להחזיר - לרש"י - בשעת אכילה עובר

פוסק אגדיש שעדיין צריך תיקון - לרש"י עב: - כל שער שירצה

גמ' סד: - סה.

חזור לראש הדף

מלוה לא ישכור בפחות, בחנם - ר"נ - אפי' בזה לא נהנה וזה לא חסר וב' לשונות אם דוקא קצץ עמו (רש"י - כשהלוה או אח"כ)

עושה מלאכה בעבד חברו פטור [ניחא שלא יתעצל] חוץ ממלוה

שילם רבית ע"י חטים בזול או גלימא - לאביי יחזיר הקציצה,
לרבא יחזיר מה שנתן [בא לידו בתורת רבית /יאמרו דזה גלימא דרבית]

שילם ע"י שכירות ביוקר - רבא - יחזיר כיוקר [סברת וקבלת]

מרבין על שכירות משום המתנה [משתלמת בסוף ומוזיל להמקדים] משא"כ מכר

ר"נ - טרשא (למכור בהמתנה ביוקר) מותר חוץ ממפרש

מוכר כיוקרא דלקמיה ואין המוכר נהנה לר"פ מותר, לרב ששת בד"ר אידי (להל') אסור [בתר הלוקח]

ר' חמא (להל') - מוכר כשער מקום היוקר כשאחריות הליכה עליו ונקטי להו שוקא

רש"י סד:

לרש"י - אסור להלוות על בית אפי' בנכייתא [אין ספק קלקול]

גמ' סה: - סז.

חזור לראש הדף

אסור: למכור שדה במקצת דמים ולכי מייתית השאר קני מעכשיו [פירות ממ"נ רבית] ובדיעבד פירות לשליש

כשתמכור המשכון תמכר לי בדמים הללו (לרש"י - הוספה מעט אהלואה)

מוכר ע"מ שאקנה בחזרה [רש"י - אין זה מכר] (אא"כ לוקח התנה [כאומר כשארצה])

לר"י כל הנ"ל מותר (לאביי) [צד אחד ברבית]

מכר שלא באחריות ומוכר אמר אפרע - הוי פטומי מילי

רב הונא - שכ"מ שעמד חוזר מגט - לרש"י - סוגיתינו ושמואל פליגי

משנתנו, רב הונא - בשעת מתן מעות יכול להתנות דאם לא תשלם, המשכון שלי [אסמכתא קניא]

ור"נ חולק אא"כ א"ל קני מעכשיו

אחר מתן מעות - רב הונא - רק כנגד מעותיו, ר"נ - בהו"א - הכל [אסמכתא קניא], למסקנא - כלום

ר"פ - קני בקפיד בארעא (לרש"י - אינו מוכר כלל);
לרבא - כל "דאי" לא קנה

התנה על אפותיקי - גובה ממנו כנגד מעותיו

אכל מפירות שקנה באסמכתא -
ר"נ - יחזיר [מחילה בטעות] בהלואה [לרש"י - מחזי כרבית קצוצה דאין אבק רבית בהלואה]
ולא בזביני (מכר דשלבל"ע) [לרש"י - אבק רבית],

רבה - א"צ להחזיר [לא קץ]

א"ל אחריות מעידית ולא מעידי עידית, ונשטפה העידי עידית - גובה בינונית [ע' במקום ע"ע]

בעל אינו מחזיר פירות לאיילונית [ניחא בשֵם אישות]

מוכר ע"מ שיכול לקנות בחזרה - רבה בר"ה, רבה - פירי כאבק רבית, רבינא - יחזיר [כרבית קצוצה]

אבק רבית לא יחזיר לרב ספרא [רש"י סב: - זימנין דאין פירות] ולרבה [לא קץ]

יחזיר לר"נ [דרך הלואה] ולרבינא [פשטות הגמ' - כקצוצה]

רש"י סו: - סז.

אפי' למ"ד מקנה דשלבל"ע יכול לחזור לפני שבא לעולם

ממאנת ואיילונית אין להם מזונות, בלאות - לרש"י אפי' הקיימין, פירות - לרש"י מה שאכל,
תקנת פירות - לרש"י - אפי' תחתיו א"צ לפדות

גמ' סז. - סח.

חזור לראש הדף

משכנתא דמסלקי (כשישלם) בלא נכייתא:

אכל כשיעור קרן לרבא מסלקינן, לרב אשי לא [אבק רבית (רש"י - לאו בתורת פרעון)]
העודף לא מוציאים ולא מחשבינן לשטר אחר [אבק רבית] חוץ מדיתמי לרבא [רש"י - ב"ד אביהן ולא מחלו], לרש"י סו: לר"נ מוציאין [קצוצה]

אטרח ואביא זוזי להל' לא יאכל מה שעדיין לא קנה (מח')

אין בע"ח גובה (רש"י - מיתמי דמלוה [כמטלטלי]), אין לבכור פי שנים, שביעית משמטה [רש"י - בע"ח קונה משכון רק במטלטלי] אבל יש לו בר מצרא

סתם - לא מסלקו לפני שנה

בנכייתא: רבא, רבינא - אוכל [כשדה אחוזה, רש"י - נראה כמוכרו - דאפי' תלקה ינכה]

לרש"י סד: חוץ מבית [אין הפסד]

ות"ח לרבינא יאכל בקיצותא (ה' שנים עם\בלי נכייתא ואח"כ שמין הכל) ורב אחא חולק, או כמשכנתא דסורא (אחר שנים אלה תיפוק בלי כסף) [לרש"י - כלוקח פירות]

רב כהנא, ר"פ, רב אשי - לא יאכל [מיחזי כרבית]

דלא מסלקי (אוכל שנים קצובות ממ"נ): רש"י - אכל כשיעור זוזי לא מסלקינן ומותר בלי נכייתא [כמכר]

בע"ח גובה, יש לבכור, לא משמטה

באתרא דלא מסלקי והתנה לסלק (רש"י - בשעת מתן מעות) להל' בעי קנין (מח')

אסור לזקוף מחצית שכר עם הקרן בשטר

אסור לחכור המשכון ללוה [רש"י - רבית קצוצה]
אפי' שהה ביד מלוה [רש"י - רבית גמורה דאין הפסד] (דלא כרבא)

רש"י סז:

מטלטלי דיתמי לא משתעבדי - דרק על המלוה נא' ששליח ב"ד יכנס למשכנו [אשר אתה נושה בו] ורק על קרקעות יש דין ערב דסמיך עלייהו

גמ' סח. - סט:

חזור לראש הדף

הנותן עיסקא למחצית שכר ולמחצית הפסד צריך לשלם שכר עמלו (רש"י - בחצי) [רש"י - שלא יהא טורח בפקדון בשכר המתנת מלוה]

כפועל בטל - לר"מ - רש"י - מה שיאות לקבל,

לר"י - משהו אפי' לטבל עמו בציר,

לר"ש, לרש"י משנתנו - לבטל ממלאכה כבידה לעסוק בקלה

ומזון לבעל חי ושכר כתף במקום שנהגו
ולרשב"ג א"צ בעגל עם אמו [גללים שכרו] - לרש"י לא ישלם מזוני [אמו עושה]

או יתן טפי בשכר מבהפסד, או מלאכתן

לרב מספיק המותר מרווח שליש דמיו - לל"ב רק אם ממ"נ טורח בשל עצמו, לשמואל - קוצץ דינר

א"צ לתת שכר עמל לאריס שנעשה שותף [אריס משתעבד לטרוח טפי]

מגדל בהמה בעיסקא - יכול (רש"י - הבעה"ב, י"א - המקבל) לעכב מלחלוק בתוך זמנו
[רש"י - יותר מזונות בשנה שנייה, י"א - טיפולה קשה בראשונה]

חייב לטפל בולדות בדקה - ל' יום, לר' יוסי ג' חדשים [שיניה דקות], בגסה נ' יום ואח"כ לוקח חצי שלו וחצי שבח מחצי דבעה"ב (רש"י - ואין שכר עמל ומזון [משום דידיה קטרח]) אא"כ המנהג אחרת

מותר לחלק זוזי בלי דעת חבירו חוץ מטבי (להוצאה) כנגד תקולי (כבדין)

אסור להשכיר זוזי [לא הדרי בעין, אפי' בעין לא ידיע הפחת (לרש"י בעי חדא לריעותא לאסור)]

יכול אחר לשלם למלוה שילוה, מותר לשלם לאחר שיפייס מלוה ללות [רבית רק מלוֹה למַלוה]

גמ סט: - עב:

חזור לראש הדף

שוכר שלוה להשביח השדה מותר להוסיף דמי שכירות [רש"י - שוכר שדה משובחת]

מותר להשכיר ע"מ שישלם דמי שבירה, מיתה [רש"י - אינו מלוה דלא קביל זולא] (דלא כרב כהנא ורב אסי)

מותר ע"מ שישלם דמי חסרון דוּד נחושת [פחת נחושת הנותר על המשכיר]

זוזי דיתמי - נותן לעשיר שיש לו גרוטאות דזהב [אינו פקדון] או לנאמן שנכסיו שקטים [רש"י - כח להפקיר ולהתנות] ונותנים לו קרוב לשכר ורחוק להפסד (חלק בשכר ולא בהפסד) [רש"י - ביתמי לא גזרו] בפני ב"ד

אין מקבלין צאן ברזל (לרש"י - עסקא דכל אחריות על המקבל - מדרבנן) אא"כ קיבל הנותן אונסא וזולא

צאן ברזל מגוי - אף הולדות פטורות מבכורה [לאביי - באונסא וזולא על הגוי, לרבא - יד גוי באמצע (תופסן לתשלום)]

ר"נ - רב הונא - מדרבנן לא יקח רבית מגוי וגר תושב יותר מכדי חייו [רש"י - אתי למיסרך],
רבינא - אסור [ילמוד ממעשיו] חוץ מת"ח

ל"ב ברב הונא - לישראל בחנם קודם לגוי ברבית [תלוה את עמי]

העני עמך: ענייך ? עניי עירך ? עיר אחרת ? עשיר

מלוי ברבית - כפר באלקי ישראל, מתמוטטין ואינן עולין

אין הגר נקנה או קונה עבד עברי [ושב אל משפחתו, ודלא מקני לא קני]

אשה אינה קונה עבדים, לרשב"ג עבד כנעני מותר [פריץ ויתגלה]

מותר להיות ערב לגוי המלוה ברבית שקיבל לדון כישראל (רש"י - יתבע לוה תחילה) [אל תקח - אבל ערב כן]

לוה שמסר ללוה במצות גוי שהלוה ברבית מותר [בא"ל תנם אקרקע והפטר, נטל ונתן ביד,
ל"ק דרב אשי - יש שליחות לגוי חוץ מתרומה (בדותא [מתרומה גמרינן]),
ל"ב - ישראל הוי שליח לגוי (בדותא [מה אתם - השולח]), רבינא - זכייה לגוי
מדרבנן (להל' לא [לא אתי לכלל שליחות])]

גוי שלוה ברבית שמסר לישראל במצות מלוה ישראל אסור [לחומרא]

נתגייר אינו גובה\פורע רבית אא"כ כבר זקף הכל במלוה (רש"י - וכ' שטר) [רש"י - כגבוי]
לר' יוסי, להל' - פורע [שלא יאמרו שנתגייר בשביל מעותיו]

שטר שכ' בו רבית לר"מ אינו גובה קרן [קנסינן התירא משום איסורא], לחכמים כן

שטר מוקדם אינו גובה אף ממשועבדין המאוחרים [ר"ל - כר"מ, ר' יוחנן - שמא יגבה מזמן ראשון] לרש"י גבי מבני חרי

הקנה לבנו קטן ואח"כ מכר באחריות להבריחו - לאביי גובה ממשועבדים, לרבא לא [לא ניתן להכתב כלל (משא"כ גזלן שמכר יפייס למרה למכור)]

רש"י עא.

קורא לחברו רשע - יורד עמו לחייו - לרש"י - להתקוטט; י"א - לירד לאומנתו

גמ' עב: - עד.

חזור לראש הדף

פוסקין אפירות משיצא השער [יש לזה (רש"י סב: - יכול המוכר לקנותו)]

ר' יוחנן - אבל לא אשער שוק עיירות [לא קבוע], רש"י סג: - ור' ינאי חולק

צריך שער אחד לחדש וישן

פוסקין ללקוטות (תבואה מעורבת) כשער הלקוטות אבל לא עם בעה"ב [זילא למיזף מלקוט, זוזי לפירי שפירי]

לוין אשער שבשוק (לרש"י - מעות ע"מ שאם לא אשלם אתן פירות כשער של עכשיו) [חיטי בהיני כמו עד שאמצא מפתח]

תן לי פירות ואעלה לך כמקום היוקר (רש"י - אוליכנה ואשתמש במעות) באחריות מוכר מותר [רש"י - של בעלים נמכר], באחריות לוקח אסור

אעלה לך פירות שם ביש לו מותר [רש"י - ביש לו לא גזרו אבק רבית]

מותר לחמר ליקח מעות מעשיר במקום היוקר ע"מ ליתן פירות כמקום הזול (לרש"י - אפי' באחריות חמר) [ר"פ - ניחא להו דמגלו להו השער (לרש"י - ניכרים סוחרים ומקבלים בהקפה), רב אחא בדר"א - דמוזלי גבייהו (נ"מ תגר חדש (רש"י - לא מאמינים שאינו משתכר))]

אבל לא מאדם חשוב, ולא בשאר פרגמטיא

פרדיסא (הקדים מעות בזול ליין - לרש"י דכל פירות השנה) (לרש"י - כשהן בוסר):

לרב אסור חוץ מבתורי (לרש"י - בוצרין בשוורים שמתקלקלין)

לשמואל מותר [יש תיוהא]

שמואל - שבשי שיבשא (לרש"י - מלוין תבואה לקבל תבואה חדשה) יטרחו בארעא כדי לקנות גופא דארעא

הוספה להמתנת שכר מותר אם ימשיכו לסייע [שכירות משתלמת בסוף]

ידור בחנם במשכון מגוי אע"פ שנמכר לישראל [כדיניהם, רש"י - הישראל אינו לוה]

הקדים מעות על יין בתשרי יכול לבחור הטוב בטבת [מעיקרא דחלא חלא ולא יהיב אחלא]

פסק (רש"י - על השער) והוסיפו לו מדעתם (רש"י - ולא הזכירו בשכר מעותיך) מותר [מחילה (מתנה)]

שילם מס קרקע של חבירו - יכול לאכול, מס גולגולת - יכול להשתעבד בו [דינא דמלכותא]

מותר להשתעבד במי שאינו נוהג כשורה [לעולם בהם תעבודו ובאחיכם]

נתן זוזי לקנות לו יין סתם בזמן הבציר ולא קנה - לרב חמא משלם ליה כדקא אזיל במקום הזול,
לרב אשי פטור [אסמכתא דלאו בידו (רש"י - שימכרוהו לו)]

ג' שנתנו זוזי לקנות וקנה לחד - קנה לכולהו אא"כ כ"א צר וחתים לבד

סיטומתא (רש"י - רושם אחביות) קונה - רב חביבא - ממש (להל' במקום שנהגו), רבנן (להל') - למי שפרע

רש"י עג:

יין בתשרי לא הוי יש לו דרגיל להחמיץ

גמ' עד. - עד:

חזור לראש הדף

פוסק (לרש"י - באיזה שער שירצה) ביש לו (רב - מחוסר ב' מלאכות, שמואל - אפי' ק' בידי אדם) [רש"י - מעכשיו קנוי לו, כה"ג לא גזרו]

פוסק על ביצים של יוצר - ר"מ - משיעשו

לר' יוסי - עפר שחור (מצוי) אפי' אין לו [יש לזה]
ובאינו מצוי משהכניס עפר לביתו שיש מי שפרע [סמכא דעתיה]

פוסק על זבל - לת"ק תמיד, לר' יוסי רק ביש לו,
לחכמים בימות החמה אפי' אין לו [רש"י - יש לאחרים]

ת"ק - צריך להתנות שיתן כשער הזול אם יפחות, ואל"ה יש מי שפרע (ולוקח חוזר אף לר"ש) חוץ משויה שליח [רש"י - לתקוני שדרתיך]

ר"י - בלא"ה אין מי שפרע [רש"י - סתם פוסק אשער הזול]

גמ עד: - עה:

חזור לראש הדף

סאה בסאה:

זרע לאריס מותר כל זמן דיכול לסלקו (במקום שאריס נותן זרע, התנה לפני שהתחיל עבודה) [כיורד לתוכה בפחות] ור"ג החמיר לעצמו

ת"ק, להל' - יש לו (עד שיבא בני) מותר [רש"י - אוקמינהו ברשותו וכה"ג לא גזרו]
לרב הונא ביש לו הכל, לר' יצחק (להל') אפי' קצת [רש"י - זו תחת כאו"א]

הלל, ר"נ אמר שמואל - אסור

חכמים - ככרות סתם מותר [רש"י - לא החמירו כ"כ בסאה בסאה] והלל חולק

קוצץ דמים מותר [רש"י - כאוזפיה זוזי] ובלא"ה משלם כשער הזול

הלואה ברבית מותר - שמואל - בין תלמידי חכמים [מתנה],

לרב - לבני ביתו [להטעימן טעם רבית] להל' לא [אתי למסרך]

לא יאמר נכש עמי היום ואעדור עמך למחר, חרוש בגריד ואחרוש ברביעה [רש"י - זו קשה מזו]

רבית מוקדמת (בשביל שתלויני), מאוחרת (בשביל מעותיך) אסור

רבית דברים (בא פלוני, הקדים שלום) [נשך כל דבר]

מלוה ברבית עובר בלא תתן, אל תקח, לא תהיה לו כנושה (כשדוחקו או עובר לפניו), לא תשימון,
לפני עור

לוה - לא תשיך לאחיך, ולאחיך לא תשיך, לפני עור

ערב ועדים ולחכמים אף הסופר - לא תשימון

הלואה בלי עדים עובר בלפני עור [רש"י - עולה על רוחו לכפור] וגורם קללה לעצמו

מלוי רבית מפסידים ומשימים משה רבינו "חכם"; ג' צועקין ואינן נענין

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא