גמ' מד. - מה:
גמ' מה: - מז:
גמ' מז: - מט:
גמ' מט: - נא:
גמ' נא: - נב:
גמ' נב: - נה.
גמ' נה. - נו.
גמ' נו. - נח:
גמ' נח: - ס:

גמ' מד. - מה:

חזור לראש הדף

מעות אינן קונות פירא, אבל משיכת פירות מחייבו הטבעא:

כסף ? נחשת [איכא אתרא דלא מסגי] ? זהב ? אסימון (לרב - סימן למרחץ,
לרש"י - בלי צורה) < מעות רעות (לרש"י - שנפסלו) ? מטלטלין (פסלתו מלכות ומדינה)

ב"ה, תנא דפדיון הבן, רבי בילדותו - כסף קונה זהב (=טבעא) [חשיבות], כסף לגבי נפשיה טבעא

ב"ש, משנתינו, רבי בזקנותו - זהב קונה כסף (=טבעא) [חריף]
ר' יוחנן - וכן לענין הלואה סאה בסאה (וכן לשיעור פדיון הבן ופרוטה)

ב"ש - לא יחלל כסף מע"ש אזהב, ב"ה - מותר

לל"ק לר"ל מח' נמי בפירות אזהב, ולר' יוחנן לכו"ע מחללין

לל"ב להו"א מח' ב"ש וב"ה בכסף שני [הכסף כסף ריבה] ומח' ר''י ור"ל כנ"ל
למסקנא מח' ב"ש וב"ה אי חיישינן שישהה עליותיו ומח' ר"י ור"ל אי בפירות לכו"ע לא חיישינן

מז: - אין חילול על סימן למרחץ

על אסימון - לר' דוסא ור' ישמעאל מחללין [וצרת בידך - דבר הנצרר]
לחכמים ור"ע לא [וצרת - יש צורה]

הפורט ל\מסלע מע"ש - ב"ש - כולו (לרש"י - כרצונו)
ב"ה - חציין [רש"י - שלא יוקירו הפרוטות, ובירושלים שלא ישתכר השולחני פעמיים]

גמ' מה: - מז:

חזור לראש הדף

מח' רב ולוי אי מטבע נעשה חליפין [צורתא עבידא דבטלא (רש"י - כאינו מסוים)] להו"א דר"פ - אבל נקנה בחליפין

להל' אינו נעשה חליפין חוץ: מפרוטטות (בלי צורה), פסלתו מלכות או מדינה
ונקנה רק במשיכה, אגב קרקע

לר"נ יש דמים כחליפין - דמי שור בפרה (לרש"י - שם השור בדמים ע"מ שיתן פרה - ואפי' אחר המשיכה) [מעות קונות ובלא שכיח לא גזרו]

רב הונא - מעות קונות בא"ל מכור לי באלו שבידי [לא שכיח] לרבה יש אונאה ולרב אבא אין

חליפין:

רב - כליו של קונה [שיגמר ויקני, ונתן לרעהו כת"ק - בועז לגואל]

לוי - של מקנה [בהנאה דמקבל ממנו, כר"י - גואל לבועז]

אפי' פחות מש"פ, ובמקפיד אשויו לרב אדא ב"א לא קנה [כדמים], לרבא קנה [פסוק לא בשופטני]

אין חליפין: 1) בפירי לר"נ (להל') [נעלו] ורב ששת חולק [לקיים כל דבר], 2) באינו מסויים [נעלו],
3) מרוקא (לרש"י - כלי מגללים) ושמואל חולק, 4) איסורי הנאה, 5) בפרה וטלה ומשך אחד,
6) מח' במטבע

גמ' מז: - מט:

חזור לראש הדף

ר' יוחנן, רב הונא, רב חסדא, ר"נ - מעות קונות [רש"י מו: - כהקדש [ונתן הכסף וקם לו]] וגזרו משיכה שלא יאמר נשרפו חטיך (לרש"י - יציל דירויח אם יוקירו)

חוץ: מדמי פרה בשור, אינו מקפיד בדמים, בעלייה של לוקח המושכרת למוכר, גמ' עד: פסיקה (רש"י לאחר זמן) והוזל השער

ר"ל, רש"י להל' - משיכה מה"ת [או קנה מיד, לא אהדר קרא בהדיא תשומת יד להישבון], חוץ: מלר"ש, מנכרי [מיד עמיתך]

נ"מ: קרבן שבועה לעושק ותשומת יד - לר"י ביחוד כלי ולר"ל נטלו וחזר והפקידו,
מעילה במעות בלי משיכה, רש"י - קידש במעות

לת"ק אף לוקח חוזר (לרש"י - ברואה דליקה באה) [לר' יוחנן תקנו שמוכר יציל],

לר"ש רק המוכר, עד: - חוץ מפסיקה (רש"י - ללאחר זמן) והוזל השער (מי שפרע)

מי שפרע [לר' יוחנן דמעות קונות, לר"ל - משום דברים עם מעות]
לאביי מודעינן [לא תאור], לרבא לייטינן [אינו עושה מעשה עמך]

דברים - לרב אין מחוסרי אמנה (משמעות רש"י - בנשתנה השער),

לר' יוחנן וברייתא דר"ש יש [הין צדק] במתנה מועטת, טובת הנאה, תוס' - אף ביוקר [סמיכות דעת] חוץ מבן שפסק עם פועל [לא סמך דעתו]

ערבון (רש"י - לתחילת פרעון) למטלטלין -
רב ורב חייא ב"י - כנגדו קנה למי שפרע, ר' יוחנן - כנגד כולו

לקרקע - קנה כולו

ערבון (רש"י - למשכון לקנוס) שאם יחזור ימחול\יכפול - לר' יוסי מהני [אסמכתא קניא]

לר"י קונה כנגד הערבון - רשב"ג - בא"ל ערבוני יקון (לרש"י שיקנה הכל)

משכון שוה חצי הלואה - רשב"ג - אינו משמט, ר"י הנשיא - משמט [לר' יוחנן מח' בחצי השני אי כנגד כולו קונה, לרב מח' בחצי ראשון אי רק לזכרון דברים]

ביתא קמך - רבא - אפי' ש"ח לא הוי

רש"י מח. - מט.

כפר בהלואה בלי יחוד כלי פטור מקרבן שבועה

נותן מעות לבלן מעל - לרש"י - דאין מה למשוך

נתן בדברים - לר' יוחנן לוי יכול להפריש תרומת מעשר דסומך על שארית ישראל וכו' ולא ידברו כזב

לסיכום - אין מי שפרע: דברים לבד, אונאה,
לקמן פ"ה
: שילם על שער לקוטות ולא הלך לגורן או לא אמר סמך דעתי,
פסק אביצים דיוצר - לפני שעיילי עפרא שאינו מצוי לביתו, לר"י פסיקה ולא התנה כשער הזול ולת"ק בשליח, בדעייל ונפק אזוזי

גמ' מט: - נא:

חזור לראש הדף

אונאה: לרב - שתות מקח, שמואל - אף שתות מעות (מצד א')

חכמים - רבא להל' - פחות משתות מחילה לאלתר, יתר - ביטול מקח בכדי שיראה לתגר
שתות - מחזיר אונאה (לרש"י - כר' נתן) בכדי שיראה לתגר

לר' אלעזר למשנתנו ולרבה אף לר' נתן - נתאנה הלוקח ידו על העליונה, לרבי המוכר בלבד

לרבא למשנתנו ולרבי, ברייתא - בין לוקח בין מוכר

ר"ט - אונאה בשליש כל היום - ולמסקנא מלמעלה משתות עד שליש

ר"נ - מוכר לעולם חוזר [אינו מכיר באונאתו] (רש"י - אם לא נתייקר)

נתאנה לוקח [אל תונו], נתאנה מוכר [או קנה]

אין אונאה: 1) לוקח מבעה"ב כלי תשמישו [רש"י בשם שאלתות - חביבין וכמפרש דיודע]

2) לר"י תגר שמוכר בזול - ר"נ - ספסר (קונה ומוכר מיד) [בקי ומוחל עבור מקח אחר]

(לרב אשי תגר חוזר אפי' פחות משתות [רש"י - תקנו לחייו])

3) לשמואל ע"מ שאין עלי אונאה [בדבר שבממון תנאו קיים, מי יימר דקעקר]

חוץ מע"מ שאין בו אונאה (רש"י - מקח טעות)

(לרב יש אונאה [אביי כר"מ דמתנה עמ"ש בתורה, מי ידע דמחל] חוץ ממפרש דיודע)

4) בנו"נ באמנה (לרש"י - מאמין לשליח ורווח והפסד למשלח) - ונותן שכר טרחו ולא שכר עצמו [כבר נתן]

(ע"ע לקמן נו.)

גמ' נא: - נב:

חזור לראש הדף

אונאה בסלע שנחסר - ר"מ 1/24, ר"י - 1/12, ר"ש - שתות

לרבא מח' נמי בטלית ואביי חולק [סלע אינו מוחל דאינו יוצא]

נפחת פחות מאונאה - מוכרה בשוויה (רש"י - ביפה)

יתר מאונאה עד כאיסר - תי' א' בתוס' - לאביי יקיים [הפסד מועט], לרבא לרב הונא יקוץ

עד מחצה - לרב הונא יקוץ לר' אמי יקיים [רש"י - ניכר]

מחצה (לרב הונא - בב"א) - מוכרה כשוויה

יותר ממחצה - נוקב באמצע לתלייה ולא ימכור לרמאי [רש"י - יוציאה בשקל]

בכפרים יחזיר אונאה עד ע''ש [הולכין לשוק] - לאביי אף בטלית, לרבא רק סלע [לא קים להו]

מדת חסידות - אפי' אחר י"ב חודש, אינו חסיד - רק תרעומת

גמ' נב: - נה.

חזור לראש הדף

חזקיה - מחלל מע"ש על סלע חסרה בתורת יפה (לרש"י - בשויה - בדמים ודאין) [לא יעשה ב' זילי (חסרה, כיפה)]

חזקיה - פחות מש"פ מחלל על מעות ראשונות [א"א לצמצם]

ומע"ש בטל ברוב באין לו מתירין: פחות מש"פ (לרש"י - שנטמא) ואסור לצרף מע"ש דאו' עם דרבנן (יש מתירין לא בטל),
שנכנסו לירושלים - בלקוח ונטמא לר"י דיקבר [לרש"י - לא אלים למיתפס, משנה - אינו נפדה טהור בריחוק מקום],
דנפול מחיצות שקלטוהו [לא פלוג] - רב ששת - ואף בפחות מש"פ

מע"ש פרוטה ומחצה על ב' פרוטות - רק פרוטה נתפסה אא"כ מחלל על איסר

פחות מש"פ אין פדיון [ממעשרו]

רב אמי ור' יוחנן - אין בו, רב אסי ור"ל - אין בחומשו (צריך ד' פרוטות)

רבינא, ר' יאשיה - חומשו מלבר [חמישיתו עליו], ר' יונתן - מלגיו [חמישיתו]

מדאו' חומש לא מעכב; מדרבנן לר"א חילל,
לר' יהושע לא [חוששין לפשיעה] חוץ מהקדש בשבת [עונג, גזבר יתבע],
לרבי בהקדש חילל ובמע"ש רק בשבת אוכל

רבא - חומשו כמותו [עליו] - לא אקרקע בהקדש, רק מפירות באכל תרומה (רש"י - בשוגג),
לא על אסימון במעשר

חומש אחומש באשם גזילות [וחמישיתיו], באכל תרומה [ויסף חמישיתו = חמישיתיו], הקדש [מקיש חומשו לכסף ערכו],

ולא במעשר ומעילה (רש''י כאן; ורש''י שבת לה. חולק)

ר' יהושע בן לוי - אין חומש על הקדש שני [ואם המקדיש - ולא המתפיס, בבהמה הטמאה - טמאה ראשונה]

חילול הקדש אפחות משויו - פדוי וישלים

גמ' נה. - נו.

חזור לראש הדף

בעי ש"פ: 1) להודאה במקצת, 2) קידושין, 3) מעילה, 4) אבידה (אפי' זל אח"כ),
5) גזלן שנשבע לשקר להוליכו למדי [רש"י - ונתן לאשר אשם לו] (רש"י - ולקרבן),
6) אונאה ללוי (ורב כהנא חולק (רש"י - איסר (רש''י נו: - במקח))
7) ישיבת הדיינין (רש"י - לכוף) - רב קטינא - ולא בגמר דין (רש"י - אם חזר השני ותובעו),
8) לפדות מע"ש (מח' בו או בחומשו), 9) לרש"י גיטין יב: - הקדש

הישבון להקדש אפי' פחות מש"פ [ואת אשר חטא]

חומש: 1) אכל בשוגג תרומה, תרומת מעשר אפי' דמאי [כר"מ דעשו חיזוק כתורה באכילה],
2) חלה וביכורים [רש"י - איקרו תרומה], 3) פדיון רבעי ומע"ש (ולא דמאי) והקדש שלו,
4) מעילה, 5) גוזל ונשבע

מע"ש דמאי - מחלל כסף על כסף או נחשת

ונחושת אפירות - ר"מ - ויחזור ויפדה (לרש"י - צריך [וצרת הכסף]),

חכמים - יעלו לירושלים (לרש"י - אם רוצה)

בודאי - מחללין כסף דוקא אנחושת מדוחק וחוזר ומחללן אכסף [רש"י - בזיון, פרוטות מחלידות]

ר"מ - רק סיטון יכול למכור דמאי, חכמים - אף בעה"ב במדה גסה

לוקח מנחתום (ע"ה) - ר"מ - מעשר מצוננת אחמה [רעה על יפה]
אפי' דפוסים הרבה ולר"י אסור

מפלטר - ר"מ - מכל דפוס [קנה מכמה גברי], ר"י - מאחד

גמ' נו. - נח:

חזור לראש הדף

אין אונאה: (עי' לעיל נא. 1) - 4))

5) קרקעות [מיד עמיתך - הנקנה מיד ליד], 6) עבדים [הוקשו],

7) שטרות לראיה [ממכר - גופן קנוי],

8) הקדשות [אחיו] - לר"ש דוקא בשאין אחריות [בעמיתו וכחש], 9) פרוטות לרב כהנא,

10) ספק בחטים דזרע דלא כדאבעי [אי בטל אגב קרקע (רש"י - בלא השרישו)]
(ונ"מ לשבועת מודה במקצת ועומר),

11) לר"י - ס"ת [אין קץ לדמיה] ובהמה ומרגליות [ראוי לזווגן] עד כפליים,

12) ר"י בן בתירה - סוס סייף ומגן במלחמה [חיי נפש], 13) חליפין,

14) לרב אבא (מז.) במוכר בדמים אלו ולא מקפיד, 15) לגוי

יש אונאה לשכירות [ממכר - מכירה ביומיה]

חוזר בפחות משתות: 1) לרב אשי - תגר לר"י, 2) דבר שבמדה משקל ומנין [רש"י - מקח טעות],
3) הקדש לרב חסדא

יש ביטול מקח בקרקעות (לרש"י - יתר משתותך)

לר' אמי ור' יונה בשם ר' יוחנן יש ביטול מקח בהקדש [רש"י - אין דרך מקח]
ור' ירמי' בשם ר' יוחנן ושמואל חולקין [רש"י - אין טעות כלפי שמיא]

חילול הקדש על ש"פ חל - ר' יוחנן - וישלים מדרבנן, ר"ל - מדאו'

[לר' יונה: איפוך ומח' אם יש בביטול מקח (לרש''י - לאו מידי עבד), בלכתחלה (לרש"י - לחלל - אי ''ערכך'' = כל דהו או שוויו), לא תיפוך ומח' אי אפי' פחות משתות חוזר]

אין רבית להקדש - רב הושעיא - מקבל לספק סלתות (לרש"י - קיבל מעות מגזבר ולא יצא השער) יד הקדש על עליונה, ר"פ - בלוה מגזבר אבני בנין (חולין)

קרקע עבדים ושטרות:

1) אין כפל [כפו"כ - מטלטל וגופו ממון כעין על שור וכו' על שלמה, ב"ק - מיעוטי]
וד' וה' [לא ג' וד'],

2) ש"ח אינו נשבע [כעין כסף או כלים, ב"ק - חמור שור שה - מיעוטי],

3) ש"ש אינו משלם [כעין חמור או שור או שה] אא"כ קנו מידו, ומ"מ איבד שכרו,

וה"ה הקדש [רעהו, ב"ק - וגונב מבית האיש] (לר''ש בלי אחריות)

שליח שאבד שקלים משנתרמה (לרש"י - כשבאו לדין) נשבעין לגזברין (רש"י - שלא פשע):

שמואל - ש"ש נשבע (רש"י - שאינו ברשותו) לבני העיר במעמד גזברין
[חשד, דלא ליקרו פושעים] ליטול שכרו בנאנס,

ר' יוחנן (איתותב) - ש"ח נשבע ליפטר כר"ש דשבאחריותו נשבע [דהוי בעמיתו, בה' וכחש - ריבוי]

ר' אלעזר - ישבע מתק"ח שלא יזלזלו בהקדשות

רש"י נח.

תורמין על האבוד - לרש"י - מהשליח ולא נודע קודם שנתרם ובא לדין אח"כ,

על הגבוי - ועודנו בדרך,

ועל העתיד לגבות - לרש"י - נאנס - ואפי' לא יגבה לעולם

גמ' נח: - ס:

חזור לראש הדף

אונאת דברים [לא תונו איש את עמיתו]: כמה חפץ זה, זכור מעשיך, דאבותיך, יסורים מחטא, פלוני מוכר, עיניו במקח כשאין לו דמים. חוץ מאינו אתך בתורה ומצות [עמיתו]

הלבנת פני חבירו ברבים; תזהר באונאת/בכבוד אשתו; שערי דמעות/אונאה לא ננעלו;

עצת אשתו במילי דביתא/דעלמא; הזהר בתבואה בביתו;

ר"א - חרוב, אמת המים, כותלי ביהמ"ד יוכיחו, ר' יהושע - לא בשמים היא, הקב"ה - נצחוני בני, נידוי ר"א; אונאת גר

תנור עכנאי (חול בין חוליות) לר"א טהור [לרש"י - בנין ככלי אדמה]

לחכמים מקבל טומאה [לרש''י - בתר חוליות]

מאנה או לוחץ גר עובר בג' לאוין

אין מערבין פירות (בלי להגיד) (חוץ מתגר) אפי' חדשים יקרים בישנים זולים [רוצה לישנן], (רש"י - אבל ישנים בחדשים מותר)

מערבין יין קשה ברך (רש"י - ולא הפוך) בין הגיתות, בידעי, רב אחא - בנטעם קודם

אין מערבין שמרי יין אחר

מים ביין יודיע לקונים ולא ימכור לחנוני [רש"י - לפני עור] אא"כ ניכר

חוץ ממקום שנהגו להטיל - בין הגיתות

לר"י חנוני לא יחלק אגוזים לתינוק, לא יפחות השער,

לאבא שאול - לא יברור פסולת הגריסין אפי' נראה, וחכמים מתירין

אסור לגנוב עין, ליפות דבר ישן למכור

רש"י נט.

לרש"י - אוריה כתב גט ע"מ שאם ימות מגורשת מעכשיו

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא