גמ' לג: - לה:
גמ' לה: - לו:
גמ' לז. - לח:
גמ' לח: - מ:
גמ' מ: - מב:, מד.
גמ' מג. - מד.

גמ' לג: - לה:

חזור לראש הדף

ש"ח ששילם - רב הונא - ונשבע שאינו ברשותו [שמא נתן עיניו] -

מקנה לו כפילו [רבא - ל"ק - כאומר לכשתשלמני קנויה מעכשיו חוץ משבח מגופה,
ל"ב - קנויה סמוך לגניבתה - בחצירו אז]
חוץ: מנגנבה מאגם לל"ב דרבא, אטרחיה לב"ד, נשבע ושילם לאביי בב"ק, וספק בחזר הוא\בניו ''איני משלם'', שילם ע"י\אל בנים\שותף\בעלה, חצי, א' מב'

ר' יוחנן - אף "הריני משלם" - לל"ק דר"פ - חוץ משואל [אין מגו מתה מחמת מלאכה - לא שכיח, לרב זביד - דכל הנאה שלו]

ר' יוסי לשמואל ור' אלעזר לז. - כפל לבעלים (ור' יוחנן חולק)

לוה שמודה במקצת על משכון שנאבד - ישבע המלוה [שלא יוציא הפקדון (לרש"י - ויפסלנו לעדות ושבו') - לרב הונא: בעדים שנגנבה ויטרח ומייתי, ישבע שאינו ברשותו ויטעון דמצא אח"כ,
רב אשי - מלוה תחלה שאינו ברשותו ולוה כמה שוה]

לוה טוען שמשכון שוה יותר מההלואה ואינו מאמין למלוה - ישבע המלוה שאינו ברשותו ומגלגל כמה שוה

שומא הדר לבעליה - בטעות לכו"ע;

י''ב חודש לנהרדעי, לעולם לאמימר ולהל' [ועשית הישר והטוב]

חוץ: ממכר, נתן [אדעתא דקרקע], מ\לאשה שנישאת ומתה [בעל לוקח],
מח' רב אחא ורבינא בשומת עצמו [זביני]

אוכל פירות - מח' - משאדרכתא בידו, משנחתם, מסוף ימי הכרזה

רש"י לד. - לד:

הקנאת כפל - לרש"י - מסרה על מנת כן, לצד א' בגיטין מב: - דקל לפירותיו

"השבע וטול" אינו יכול לחזור

שאל מאשה ושילם לבעל: לרש"י - נכסי מלוג ספק אי הוי "תשלומין"

גמ' לה: - לו:

חזור לראש הדף

שוכר שהשאיל ונאנס - ת"ק - ישלם לשוכר [קני משעת מיתה] - לר' יוחנן: בנתן רשות "לדעתך", מלאך המות מה לי התם, השוכר נשבע

ר' יוסי להל' - לבעלים [כיצד עושה סחורה בשל חבירו]

צו: - שכרה ונסבה - בעל פטור [לוקח הוי]

ר' זירא - לת"ק משכיר ששאל והשכיר ושאל חייב לשלם עכאו"א,

ורב אחא מדפתי ומב"ר אשי חולקים [שם שאילה, שכירות אחת היא]

ר' ירמי' - נשבע לשקר בכפירת ממון חייב אשם, כשממ"נ חייב\פטור חטאת

לאפוקי מר' אמי דפוטר בשבו' הדיינים [כי תשבע - מעצמו]

שומר שמסר לשומר - רב - פטור [מסרה לבן דעת]

ר' יוחנן - חייב [אביי - אין רצוני ביד אחר, רבא - לא מהימן לי בשבו']
חוץ: מלאנשי בית הגדולים, מי שרגיל להפקיד, ברשות

פשע ומתה כדרכה באגם - אביי - חייב לכו"ע [הבלא דאגמא] חוץ מהדרא לביתו

רבא - פטור לכו"ע [מלאך המות מה לי התם] חוץ מבבית גנב [חיוב אשעת גניבה]

גמ' לז. - לח:

חזור לראש הדף

ספק מי הפקיד, ב' כריכות זאח"ז - נותן לכ"א לצאת י''ש [הו"ל למידק]

א' מנה וא' מאתים זה בפני זה, ב' הפקידו בכרך א' - יהא מונח [לא קפדיתו אהדדי ] - לרבנן מנה שלישי (ואף שוברים כלי גדול), לר' יוסי הכל [מה הפסיד רמאי]

ספק מי גזל - נותן לכ"א [קנסוהו, לצאת י"ש]

ע"י תביעה (רב יהודה - וגזלן שותק, רב מתנה - צווח) -

ר"ט - מסתלק מהדין ויניח בידו, ר"ע - יתן לכ"א בברי ושמא

פירות המפקיד אבודין - ת"ק, ר"מ, ר"נ להל' - לא יגע [רב כהנא - רוצה בקב שלו -
ר' יוחנן - חוץ מיותר מכדי חסרונן (לרש"י - דשאר תבואות) דימכור לכהנים בדמי תרומה (חוץ מיין והחמיץ וכו' לר"מ [דקם קם, ולא חששו להפסד מועט דקנקן]), ר"נ בר יצחק - חיישינן שעשאן (יעשנה) תרו"מ - ואפי' ביתר מכדי חסרונן דשכיח לאלתר]

רשב"ג , חכמים דר"מ, ר' יוחנן להל' - מוכרן לאחרים בפני ב"ד [משיב אבידה]

רש"י לז:

שנים שהפקידו כהדדי לרועה, הו"ל למידק - לרש"י - זה א' וזה ב' דהוי דבר הנראה

גמ' לח: - מ:

חזור לראש הדף

רב, רב ששת, ת"ק דרשב"ג - אין מורידין קרוב לעבוד נכסי שבוי שלא שמע שמת ("נטושים") [לא כליא קרנא, דלמא מפסידם]

שמואל, ר"נ, רשב"ג - מורידין כאריס (וכן לבורח מחמת מרדין) [תק"ח שלא נפסדינהו]
חוץ: מהמוכן (מעמידין אפוטרופוס), יורש קטן, קרוב\קרוב דקרוב בנכסי קטן [יחזיק כירושה ולא מחי] (אלא נכרי [דאין חזקת ג' שנים בנכסי קטן ואפי' הגדיל])

שמע שמת מורידין, עזב מדעתו ("רטושים") אין מורידין

ספק נכסי שבוי ספק ירש קטן חלקו - אביי - אפוטרופוס אחלקו, רבא - על הכל [מגו]

השביח ובא אח חדש - רב חסדא - שבח לאמצע [יורד שלא ברשות] (לרבא בב"ב השביח משלו - לעצמו), אביי - לעצמו [לא ידע דליחיל], ר' אמי - כאריס ובקטן לאמצע [אין מורידין]

עירב פירות המפקיד בפירותיו:

ת"ק - יפחות כדי חסרונן לפי המדה והזמן [אובדות ומתפזרות]

ר' יוחנן ב"נ - רק לכור א' [עכברים]

ר"י - י' כורין מותירות בימות הגשמים (לרש"י - כנגד כל חסרונו)

חסרון יין תלויה בפנים ובחומר החבית, דשמן תלוי אם יש שמרים וקנקן חדש

לר"י לוקה מקבל חסרון %1/21 שמרים [אביי - יכול לערב שמרים ואין מחילה ואיירי לבעה"ב דניחא בצליל, ר"פ - כיון דאסור לערב "מה אשתכר?'']

ורבנן חולקים [לאביי - אסור לערב, לר"פ - יכול ומוחל]

ר"י - לוקח מקבל פקטים (פסולת גרעינים) רק בשילם כשער תשרי (בזול)

רש"י לט.

לא שמע שמת - לרש"י - קרוב רק כאריס

שמע שמת - לרש"י - אוכל חנם עד שבאו ואח"כ כאריס

גמ' מ: - מב:, מד.

חזור לראש הדף

ש"ח שלקחה לצורכו - נשברה מידו חייב

משהניחה - בלא יחדו מקום פטור [כר' ישמעאל דהחזיר א"צ דעת בעלים]

ביחדו חייב [ר' יוחנן - כר"ע דצריך דעת בעלים [רש"י - קם ברשותו], כר' ישמעאל והחזירה לשאינה מקומה: ר' יעקב בר אבא - ובנטלה ע"מ לגוזלה [שליחות יד צריכה חסרון] (רש"י - לשאלה סגי בהשבה לכ"מ), ר' נתן ב"א - ע"מ לשלוח יד (ליטול מקצת ולא נטל) [א''צ חסרון], רב ששת - ע"מ לשאלה שלא מדעת דהוי גזלן]

שליחות יד לחיוב אונסין:

ב"ש מג: - בדיבור (רש"י - בפני עדים, רש"י קידושין - בחושב) [על כל דבר פשע],

ב"ה - במעשה קנין [שלח ידו] אפי' ע"י שליח [על כל דבר פשע]

רב, ר' יעקב ב"א - צריכה חסרון [אין יתורא דקרא] שמואל מד. - חוץ מרביעית מחבית יין [כולה בסיס (רש"י - כמי שנטל והניחו להשתמר והוי שואל אשאר)] וספק בארנקי לדינר

רבא, ב"ש, לוי, ר' נתן ב"א - א"צ חסרון [ר' יוסי בן נהוראי - קרא יתירא בש"ש הנלמד מק"ו מש"ח (דקרנא עדיפא מכפל), רבא - יתורא מק"ו משואל]

צריכה קנין

יהא כספו מצוי בידו; ישליש מעותיו; ברכה בסמוי מהעין

שמירת מעות: לא יפשיל לאחוריו [וצרת הכסף בידך]

שמואל - רק בקרקע טפח חוץ מע''ש בין השמשות, ובמפקיד ת"ח מוצ''ש [להבדלה]

האידנא - רק בכותל בטפח הסמוך לקרקע ולקורה

הל' כרב יוסף דתחלתו בפשיעה (לאש) וסופו באונס (נגנב) חייב

לא ידענא = פשיעה

מסר לאמו ונגנב - ישתבע דמסר וישתבע אמו

אפוטרופוס שמסר לבקרא בלי שיני - בקרא הו"ל לעיוני

ובמקח טעות - ישתבע הספסר דלא ידע ומשלם בקרא דמי בשר בזול (2/3)
[רש"י - כר' יוסי דבעלים גובין במקום היתומים] (רש"י - פשרה)

כרי לנפקד ולמפקיד ואמר לשמשו קח מזה ולקח מדמפקיד - הנפקד משלם מה שנהנה

רש"י מא.

שואל שהחזיר לכל מקום פטור מאונסין

שואל שלא מדעת כשלא חיסר מחמת מלאכה, שליחות יד במכחיש

גמ' מג. - מד.

חזור לראש הדף

מפקיד מעות - שולחני וחנוני לר"י ישתמש (ור"מ חולק)
אא"כ צרורין וחתומין או קשר משונה (לל''ב ספק)

לרב הונא כשואל (ומעילה מיד), לר"נ כשומר שכר (רש"י - עד שישתמש) [הנאה דישתמש כשמתרמי זבינא]

שליחות יד:

הוקרה (ואינו בעין) משלם כשעת הגזילה, או כשעת שבירה ושתייה בידים

הוזלה כשעת שליחות יד ותלוי אי צריכה חסרון, אי שואל שלא מדעת גזלן

שבח גזילה (גיזה וולדות) - ב"ש כר"מ - לנגזל, ב"ה כר"י - כשעת הוצאה (מבעלים)

לר"ע, שמואל להל' (ורבא חולק) - כשעת התביעה [ביום אשמתו]
לשמואל - ובעדים משראוהו (ור' יוחנן חולק)

החסיר יין והחמיצה = גירי דידיה

רש"י מג: - מד.

שליחות יד צריכה חסרון - רש"י מג: - דבהתירא אתא לידו, רש"י מד. - הואיל ולא נטלו ע"מ לגזול כולו

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא