גמ' ב. - ד.
גמ' ד. - ו.
גמ' ו. - ט.
גמ' ט: - יג.
גמ' יג: - יז:
גמ' יז: - כ:

גמ' ב. - ד.

חזור לראש הדף

זה עוקר וזה מניח פטור [בעשותה - כולה; צג. - נפש, אחת] אבל אסור

עקירת גופו כעקירת חפץ משא"כ ידו [לרש"י - דלאו כמונח ע"ג קרקע]

פשט ידו מלאה לחוץ - ב' ברייתות אם אסור להחזירה [מח' אם יד ככרמלית (רש"י - איפלוג רשותא מגופו), דוקא למטה מי' עשאוה ככרמלית, דוקא מחשיכה קנסינן, דוקא במזיד קנסינן (לרש"י אפי' כשהוציאה בשבת), מח' אי קנסו שוגג אטו מזיד, דוקא לחצר אחרת אסור להחזירה דאיתעבידא מחשבתו]

בעי רב ביבי - רדיית הפת קודם שתאפה - י"ג שהתירו לו לפני שבא לידי איסור סקילה

רש"י ב. - ג.

הוצאה - לרש"י - ויעבירו קול במחנה וכו'

המשנה קחשיב פטורי דאתי לידי חטאת - רש"י - עקירות - תחילת המלאכה, רבותיו - הפושט ידו - תחלת המעשה

אין דרך הוצאה בלא עקירה והנחה

גמ' ד. - ו.

חזור לראש הדף

עקירה והנחה ע"ג יד:
רבה - כר"ע דקלוטה תוך י' כהונחה (לרש"י עירובין - ע"ג אויר) וא"צ דע"ד,
רב יוסף - כרבי דחייב ע"ג זיז כל שהוא, וקלוטה מספיק לעקירה והנחה
(לרב ושמואל - דוקא ברה"י משום כמאן דמליא כשיש גג),
ר' זירא - כאחרים דהזורק לתוך יד העומד במקומו חייב,
ר' אבא - משנתנו בטרסקל שבידו למטה מי',
ר' אבהו - משנתנו בידו למטה מג',
רבא ור' יוחנן - ידו חשוב כדע"ד

לרב חסדא - ברה"י א"צ דע"ד

סל דע"ד על קנה י"ט ברה"ר לר' יוסי בר"י הוי רה"י [גוד אחית], ורבנן חולקים [גדיים בוקעין]

בעי ר' יוחנן - זרק והוא עצמו רץ וקבל אולי ב' כוחות כב' בנ"א (לרש"י - העקירה בלי הנחה)

נתגלגל ספר מרה"י לרה"ר ולא נח - מותר לגוללו אצלו

רבא - אין "הנחה" למים ע"ג כותל משופע אבל כן ע"ג מים
אין הנחה לאגוז ע"ג מים וספק באגוז ע"ג כלי במים [רש"י - בתר אגוז או בתר כלי דנייד]
שמן ע"ג יין - לרבנן לא הוי הנחה, לר' יוחנן בן נורי הוי הנחה

צריך עקירה ע"מ לצאת [רש"י - מחשבת] ולא מספיק עמידה לכתף אלא לפוש

בן עזאי - מוציא דרך סטיו פטור [מהלך כעומד] חוץ ממושיט וזורק ומעביר ד"א

לרבנן - חייב [מידי דהוה אמוציא דרך צידי רה"ר]

ר' אחא בדר"א - מודה ר"א דצידי רה"ר עם חיפופי (יתידות לפני הכותל) לאו כרה"ר

רש"י ד.

מקום דע"ד - לרש"י - מקום חשוב

לרבי שדי נופו בתר עיקרו שברה"י - לרש"י - כמונח ברה"ר על מקום ד' - העברה

גמ' ו. - ט.

חזור לראש הדף

רה"י (דבר מסויים י' על ד'):
לר"י ב' בתים בב' צידי רה"ר (ויתקן ע"י לחי או קורה מכאן ומכאן) [ב' מחיצות דאו'],
לרב חסדא - עד לרקיע אפ' נח ע"ג פחות מד"ט (לל"ק דרש"י באביי - רבי ורבנן חולקין),
חורי רה"י

וגזרו בחצרות ומבואות שאינן מפולשין שלא להוציא לרה"י אחר בלי עירוב
וגזרו בקרפף יותר מסאתים שלא הוקף לדירה העברת ד"א
ולר"מ אין מכתפין על עמוד י' על ד' ברה"י [אטו תל ברה"ר]

רה"ר: סרטיא ופלטיא, מבואות המפולשין, מדבר בזמן שישראל שרויין שם (לרש"י - מקום הילוך לרבים), פני הכותל למטה מי', למטה מג', לאביי חורי רה"ר כשניחא תשמישתיה, עמוד ט' דרבים מכתפין עליו, ולרב יוסף גומא ט' (ורבא חולק)

כרמלית (מג' עד ט' ורחב ד'): ים, בקעה בלי מחיצות, איסטוונית, "כרמלית" - קרן זוית סמוך לרה"ר [לא ניחא תשמישתו], איצטבא לפני העמודים ומח' בבין העמודין אי כרה"ר, צידי רה"ר מח' רבנן ור"א, חורי רה"ר דע"ד לרבא, בית שאין בו מחיצת י', לרש"י - קרפף סאתים שלא הוקף לדירה, לרבא - גומא ט' [תשמיש ע"י הדחק]

ומדרבנן העברה והוצאה אסור, ואוירו רק למטה מי', ולא בכלים אא"כ מחובר, ולא בין השמשות לרבי

מקום פטור (גבוה ג' דלא דרסי בה רבים, למעלה מי'):

אסקופה פחות מד' (רש"י - בטל לרה"י ולרה"ר), ומח' בהיזמי והיגי וצואה נמוך מג'

וגזרו שלא יקח מעשיר ויתן לעני, העברת ד"א ברה"ר דרך מקום פטור (לרש"י למעלה מי') חייב [לא נח]

לר"מ "חוקקין" העובי להשלים שיעור (לפי רש"י - שיעור מקום רה"י), וחכמים חולקים

זרק כוורת לרה"ר - י' על ו' (=דע"ד) פטור [רשות לעצמה (לרש"י - לא כמשכן)]

י' על פחות מו' - לאביי חייב ["חפץ"], לרבא פטור [קרומיות של קנה למעלה מי' הוי במקום פטור]

כפאה - ז' ומשהו (לרש"י - על פחות מו') חייב
ז' ומחצה פטור [ברגע של הנחה בלבוד הוי רשות לעצמה]
לרב אשי חייב [מחיצות לתוכן עשויות (ואין תורת לבוד)]

העברת חבילת קנים - רמא וזקפיה פטור [לרש"י - אינו עקירה]

אחרים: אסקופה - בפתח פתוח כלפנים, נעול כלחוץ -
רב - באסקופת מבוי ופי הקורה החיצון יורד וסותם כשמתיר המבוי,
רב אשי - באסקופת בית ודלת מפסיק בין ב' קורות פחותין מד'

הילוך ע"י הדחק (רקק מים שאינו עמוק י') שמיה הילוך, תשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש

רש"י ו. - ח.

כרמלית - לרש"י - אין לו תשמיש כרה"י ולא כרה"ר

פשטות רש"י לרבנן צריך ד' מחיצות (רה"י גמורה), רש"י עירובין - דאו' ג' מחיצות

לרש"י - למטה מי' הוי רה"ר כשאינו מסתיים תשמישתייהו

עמוד (מסויים) פחות מד' למטה מי' בתוך כרמלית הוי מקום פטור דלא חמיר מברה"ר

זרק יותר מד"א וקופץ ונח תוך הד"א פטור, לא הויא הנחה אי קופץ משם

לרש"י - דופני הכוורת מצטרפין לד"ט, ושוליים לא מצטרפין להיות אויר גובה י'

לרש"י - לבוד רק במחיצות (כפאה הכוורת), ולא צריך שיהו המחיצות לרוחב דע"ד

גמ' ט: - יג.

חזור לראש הדף

סמוך למנחה אסור להסתפר, להכנס למרחץ, לבורסקי, לאכול, דין -

ל"ק - סמוך למנחה גדולה אסור סעודה גדולה

רב אחא בר יעקב - אפי' גמר דין וסעודה קטנה אסור [גזרה שימשך]

ואם התחיל (נט"י, התרת חגורה) לא יפסיק למנחה ולערבית למ"ד רשות [טירחא]

אבל יפסיק לערבית למ"ד חובה [שכיח שכרות, זמנה כל הלילה ויפשע], ולק"ש [דאורייתא], ולריב"ל במנחה קטנה, ולכו"ע בדליכא שהות

לרבא תורה עדיף מתפלה, ומפסיקין לתפלה באין תורתו אומנתו, ולק"ש חוץ מעוסק בעיבור השנה

הכון לקראת אלקיך; דן דין אמת לאמיתו

מרחץ - מקום שעומדים ערומים ולבושים - יש שאילת שלום ואין תורה ותפלה, אינו מניח ואינו חולץ תפילין

אין זימון למרחץ וספק בבית הכסא

הנותן מתנה צריך להודיעו, מתנה טובה בבית גנזי; אל ישנה בין הבנים; ישב בעיר חדשה;

בית הכנסת גבוה; עדיף תחת ישמעאל - אדומי - חבר - ת"ח - יתום ואלמנה;

כל רעה ולא אשה רעה; א"א לכתוב חללה של רשות; תענית חלום

ע"ש סמוך לחשיכה לא יצא חייט במחטו ולבלבר בקולמוסו, ובשבת אפי' תחובה בבגדו לא (אפי' ע"ש לר"י [דרך אומנותו] ולאביי [אטו בידו אטו חשיכה]) אבל תפילין כן [ימשמש]

לא יעמוד ברה"י וראשו ברה"ר (או להיפך) לשתות [אטו הוצאת כלי] אא"כ הכניס ראשו ורובו, או ראשו לכרמלית לרבא [גזרה לגזרה]

ב' ברייתות אי הוצאת זב בכיסו חייב [מח' ר"י ור"מ - דרכו בכך, נ"מ בין זב הצריך לבדוק לבין אצולי טינוף דלא חשיב, מח' ר"י ור"ש במשאצל"ג]

ימשמש בבגדו ע"ש עם חשכה

אין קורין ואין פולין בגד לאור הנר [שמא יטה] ואין מבחינין בין בגדו לבגד זקנה דבני מחוזא

מותר לקרות - אדם חשוב, לסדר ראשי פרשיות, תשב"ר [אימת רבן עליהן], ב' אנשים בענין אחד חוץ ממדורה, ושמש לבדוק קערות תלוי אי שמש קבוע או לא ואי שמן או נפט,
קמט. - אור גבוה לרב אחא

לר"א אין פולין בשבת [שמא יהרוג], לת"ק מולל וזורק, לאבא שאול רק נוטל וזורק
[לרש"י - גזרינן מלילה אטו הריגה דאו' כר"א]

לב"ש בשבת אין הורגין מאכולת, אין משדכין, ולא תינוק ללמדו ספר ואומנות, ואין מנחמים או מבקרין חולים

שבנא איש ירושלים - ביציאתו מחולה - "שבת היא מלזעוק וכו' ורחמיו מרובין ושבתו בשלום"

בתוך חולי ישראל; רק חולה מתפלל ארמית [שכינה עמו]

לא יאכל זב עם זבה [שמא יבעול] עם זב ע"ה [אביי - יאכילנו טבל, רבא - יאכילנו דברים טמאין בימי טהרתו]

רב יוסף - לא תישן נדה עם בעלה בבגדיהם [היקש לאשת רעהו (לרש"י - איסור יחוד דאו')],
לר' פדת מותר [רק לגלות ערוה דאו', איכא דיעות ואיכא שינוי]

תלמיד מת בחצי ימיו שהיה מיקל בימי ליבונה; חנני' כתב מגילת תענית, דרש ספר יחזקאל

רש"י יב: - יג.

לרש"י שמש קבוע חמיר שאימת רבו עליו

לרש"י לר' פדת מדרבנן אסור רק קירוב בשר

גמ' יג: - יז:

חזור לראש הדף

י"ח דבר: אין קורין ואין פולין לאור הנר

פוסלין תרומה: א) האוכל אוכל ראשון, ב) או שני (לרש"י חצי פרס) [שמא יקח עם משקין תרומה יחד] (לר"א האוכל ראשון הוי ראשון)

ג) שותה משקין טמאין [שמא יקח עם אוכלין תרומה יחד]

ד) ביאה במים שאובין בטבול, ה) נפילה בטהור [יאמר דאלו מטהרין]

ו) ספר [שלא יצניעו אוכלין תרומה לידו]

ז) ידים [עסקניות (רש"י - מסואבות, רבותינו - טומאה)],
ידים מחמת ספר (גזרי ברישא) [ר' פרנך - זלזול לאחוז ערום]

ח) אוכלים שנטמאו במשקין הבאין מחמת ידים [אטו הבאין מחמת שרץ]

ט) כלים שנטמאו במשקין הבאין מחמת שרץ [אטו משקין דזב]

מניח ושוכח כל כלי תחת צינור בשעת קישור עבים ונתפזרו ונתקשרו הוי שאובין [לא בטלה מחשבתו] (ולא לר' יוסי - דהל' כב"ה)

בנות כותים נדות מעריסתן [לרש"י - כותים לא דרשי שתינוקת נדה, ר"מ חייש למיעוט]

מטלטלים כעובי מרדע מטמא כאהל על האדם הנושאן (רש"י - ולא במאהיל) [היקפו טפח אטו עביו] (ולא לר"ט)

הבוצר לגת הוכשר [אטו בקופות טמאות למ"ד כלי טמא אחשבה למשקה, בקופות מזופפות, אטו הנסחט מהפרדת נושכות, אטו הטופח מזילוף מקודם]

גידולי תרומה - תרומה [אטו תרומה טהורה ביד ישראל, שהיית תרומה טמאה ביד כהן]

מי שהחשיך יתן כיסו לגוי

פתן שמנן יינן בנותיהן של גוי (ליחוד, לטומאת נדה) [אטו ע"ז]

תינוק גוי לזיבה [אטו משכב זכור]

_______________

ג' מח' שמאי והלל - קב או קביים לחלה (וחכ"א 1/21), ט' קבין או הין פוסל מקוה (וחכ"א ג' לוגין), דיין שעתן או מפקידה לפקידה (וחכ"א מעל"ע או מפקידה), (וגם אי לא לסמוך ביו"ט, בוצר לגת אי הוכשר). גזרו ידים לתרומה.

גזירות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן - ארץ העמים אגושא לתלות ואאוירא ולא כלום
(ורבנן דשמנים שנה - שניהן לתלות, אושא - אגושא לשרוף),
טומאת כלי זכוכית [תחלת ברייתן מחול כחרס] ומטמא מגבן [דיש תקנה לשבירתן כמתכות, רב אשי - נראה תוכו כברו] ולא חזרו לטומאה ישנה [דרבנן - וטומאה דרבנן], ופשוטיהן טהורין [היכר שלא לשרוף תרומה]

גזירות שמעון בן שטח - כל נכסיו אחראין לכתובה,
טומאה ישנה למתכות [שלא תשתכח מי חטאת בטומאת מת, שמא הנקב קטן, יאמרו א"צ הערב שמש]

אושא - שורפין תרומה וקדשים על ספיקות - לת"ק בודאי מגען, לר' יוסי אף ספק ברה"י (לחכמים תולין):

ספק בית הפרס (לרש"י - נאבד קבר), ארץ העמים,

בגדי ע"ה (לרש"י - אשתו נדה - מדרס), כלים הנמצאים,

רוק, מי רגלים (לרש"י ס"ס - אולי של בהמה)

רש"י יג: - יז:

רש"י - ערוך - טומאת גויה (וכל י"ח דבר) א"צ הערב שמש

לרש"י - שריפה אטומאה דרבנן רק ו' דאושא וידים

מח' ר"מ וחכמים בהטיף אבר לנקב כלי זכוכית [לרש"י - ככלי מתכות (מעמיד) או ככלי חרס הנשבר]

כלי חרס - אחוריו - לרש"י - מטמאין ומיטמאין (פשטות רש"י - באוירו)

לרש"י גידולי תרומה טמאה טמאין

גמ' יז: - כ:

חזור לראש הדף

לב"ש: אין שורין דיו [רש"י - לש], או אונין לתוך תנור [לרש"י - ליבון], או צמר ליורה מבעו"י [לרש"י - שביתת כלים אפי' בלי מעשה]

אין פורסין מצודות אלא כדי שיצודו מבעוד יום

אין מוכרין או טוענין לגוי אלא שיגיע למקום קרוב [לרש"י - נר' כמסייעו לשבת] - לב"ש כדי שיגיע הגוי לביתו, לב"ה לבית הסמוך לחומת עיר הגוי,
לר"ע לב"ה כדי שיצא מבית היהודי

אין נותנין עורות, כביסה לגוי [מיחלף בשלוחו] אלא כדי שיעשה מבעו"י, וכלי לבן ג' ימים

אולי מודה ר'יוסי בר"י לרבי בדיו ואפר דחייב בנתינת מים לחוד [לאו בר גיבול]

מותר: גינה מתמלא מים, מתגמרין, מתגפרין, תחבושת - מתרפאת כל השבת

[רב יוסף - הו"א - לב"ה אין שביתת כלים בדלא עביד מעשה, למסקנא - כב"ש ובלי כלי]

אבל אין נותנין חיטין לרחיים אלא שיטחנו מבעוד יום [רבה - השמעת קול (רש"י - זילותא),
רב יוסף - שביתת כלים כב"ש [למען ינוח וכו' ובכל אשר אמרתי]]

אסור ליתן עססיות ומים לתנור סמוך לחשיכה [שביתת כלים לב"ש, שמא יחתה לב"ה],
ומוצ"ש אסור בכדי שיעשו [רש"י - שלא יהנה ממלאכת שבת]

אין שמא יחתה: מוגמר, גפרית, אונין [קשי להו], קדרה חייתא [מסיח דעתו], שדי גרמא חייתא, בשיל (לרש"י כל צרכה), בשרא דגדיא ושריק התנור [קשי זיקא, לא מוכן לחתות], לל"ק ברחא (איל גדול) ושריק גדיא ולא שריק מח'
(לרב אשי מותר במנותח), לל"ב לכו"ע מותר ומח' בברחא ולא שריק, קרא חייא,
כבר צלי (מאכל ב"ד) ונקרם (פניה לת"ק, התחתון לר"א (לרש"י להחמיר)) מבעו"י, פסח משחשיכה [זריזין], האחזת מדורת בית המוקד [זריזין]

לא ישכיר כליו לגוי ע"ש [לרש"י - נר' כמשכירו לצורך שבת]

ולא ישלח אגרות ע"ש חוץ מקוצץ דמים (רש"י - לב"ה), בי דואר בעיר - לב"ש כדי שיגיע לבית הגוי, ולב"ה לבית הסמוך לחומה

תוך ג' ימים לשבת - לא יפליג בספינה לדבר רשות אלא לדבר מצוה ופוסק ע"מ שישבות לרבי (לרשב"ג א"צ), אין צרין על גוים

מודה ב"ש דטוענין ע"ג זיתים וענבים ע"ש [בשבת אין חיוב חטאת דכבר מרוסק ואתי ממילא
(כר' אלעזר ור"ש)]

מוקצה - רב כר"י, ושמואל כר"ש

בגבולין צריך האחזת אש ברובו מבעוד יום:
במדורה - לרב רוב כאו"א, לשמואל שהשלהבת עולה מאליה
בעץ יחידי - לר' חייא רוב עביו, לר"י בן בתירא רוב היקפו, ר"פ להל' - עביו והיקפו

א"צ רוב: ר"י - פחמין, לרב הונא קנים בלא אגדן וגרעינין לא בכלי, לרב חסדא באגדן ובכלי, זפת גפרית שעוה שומן, קש וגבבא, עצים של בבל

רש"י יח: - יט.

הגסה - לרש"י - במבושל הוי בישול דרבנן

טוח בטיט אין חשש מגיס [לרש"י - טירחא ויזכור]

לר' ישמעאל ריסק מבעו"י יגמור משתחשך -

לרש"י - טוענים מבעו"י ויניחם בכלים ויצאו מעצמן [אין חשש שביתת כלים] (ולר"י יסלק)

עוד חומר לימוד
למסכת שבת