גמ' טז. - כ:

גמ' טז. - כ:

חזור לראש הדף

עי' גמ' לעיל ה:

נזיר כשהוא בבית הקברות, תוס' - או טמא שנדר אינו מביא קרבן טומאה ואין תגלחת [וטמא ראש נזרו], ויום ז' עולה להתחלת מנינו

לר' יוחנן - נזירות מיתלא תליא וקאי עד שנטהר ולוקה על יין ותגלחת וטומאה (תוס' - אם התרוהו לצאת)

לר"ל - צריך לקבל שנית (רש"י - קבלה מועטת) מיד כשיטהר [גמ' נדרים - בל תאחר]

מב"ר אשי - לכו"ע א"צ לקבל, אלא לר"ל אינו לקי (לתוס' - אטומאה לחוד) (לרש"י - אפי' אטומאה לבסוף אם לא הדר וקבל) ור"ל איתותב

נכנס לבית הקברות בשידה ופרע חבירו המעזיבה (תוס' - באונס) ספק אי בעי שהייה כדי השתחואה ללקות

טהור שנטמא - לרבי מונה נזירות דטהרה מיום ח' [ביום ההוא - קרבנות, וכפר וכו' וקדש]

ואפי' קודם הקרבה [ביום ההוא], לחכמים דר"א דוקא אחר החטא [והזיר והביא - אע"פ שלא הביא], ולר' ישמעאל בריב"ב - אחר האשם [בזמן שהביא]

ר' יוסי בר"י - מיום ז' [ביום ההוא - אם אינו ענין - ליום תגלחתו]

חזר ונטמא בשביעי, רק קרבן א' [לרבי דהוי טומ' אריכתא, לר' יוסי בר"י - עדיין לא יצא שעה הראוייה לקרבן]

נטמא בליל ח' - אם לילה לאו מחוסר זמן - חייב על כל טומ' וטומ' אף לרבי [נזירותו יחול ג"כ מאורתא]

ולחכמים דר"א עד שהביא חטאתו רק קרבן א'

ולר' ישמעאל בריב"ב - ועד אשמו

נזירה שנטמאה שהפר בעלה נזירותה - מביאה חטאת עוף [כר"א הקפר - נקרא חוטא (תוס' - דבאה על הספק - וגם כאן בעלילה כ"ש)]

ולא עולת עוף לר' ישמעאל [תוס' - עולה לא לדורון אלא לכפרה] אא"כ בעל מיגז גייז

ר"א - נטמא ביום א' (לל"ק דרש"י או יום ב') - אינו סותר ואין קרבן טומ' [והימים הראשונים יפלו]

נזיר בחו"ל כשמגיע לארץ - ב"ש - עוד ל' יום ואם נטמאה אז, ימנה הכל (לרש"י - ועוד ל')

ב"ה - כל נזירותו מתחלה [מח' כמה קנסו משום טומאת ארץ העמים]

ב' מעידים שנזר "ב'" (רש"י - שנים/תוס' - נזירות) וב' מעידים "ה'" -

ב"ש - מוכחשים, ב"ה - ב' [בכלל ה']

לר' ישמעאל בריב"ב בתרי ותרי לכו"ע ב', ומח' בע"א וע"א - ולרב במונה (ע"א "א', ב'" וע"א "ג', ד', ה'") גם לב"ה בטלה (ומערבא ורב חמא חולקים)

עוד חומר לימוד
למסכת נזיר