גמ' ט. - יא.
גמ' יא. - יב:
גמ' יג. - טז.
גמ' ט. - יא.

חזור לראש הדף
הריני נזיר מן הדבילה - ב"ש - נזיר [אינו מוציא דבריו לבטלה, "ומהדבילה" לאיתשולי קאתי ואין שאלה בנזירות, תוספתא - כינויי כינויין מהני]

לר"י ולל"ב דר' נתן - אסרן כקרבן

לר' נתן - נזיר ואסרן

ב"ה - אינו נזיר [בגמר דבריו נתפס והוי נדר ופתחו עמו, אינו כדרך המתנדבים, תוספתא - כינויי כינויין לא מהני]

לל"ק דר' נתן - אסרן

הרי עלי מנחה מן השעורים, יביא מחיטים [חזקי' - כב"ש, ר' יוחנן - באומר אילו הייתי יודע הייתי נודר כך]

מן העדשים - לב"ש - חזקי' - פטור [כר"י - גמ' מנחות - לא טעי]
ר' יוחנן - יביא חטים [הדר בי' ותפוס לשון ראשון]

פרה רבוצה ואמר "אמרה פרה הריני נזירה אם עומדת מאליה" (תוס' - ואין האדם אומר כלום מדברי עצמו - בדעתו שיהיה נזיר מבשרה) -

ב"ש - נזיר, לר"י לב"ש - בשרה אסר כקרבן, ב"ה - אינו נזיר

לרבא - רבוצה ואמר "הריני נזיר אם לא עמדה" ועמדה מאליה -

ב"ש - נזיר [כוונתו "אם לא אעמידנה"], ב"ה - אינו נזיר [כוונתו שלא ישאר רבוצה]

מזגו לו כוס ואמר הריני נזיר ממנו - חל, חוץ משיכור [כוונתו לאסרו כקרבן שלא יפצירו]

גמ' יא. - יב:

חזור לראש הדף
נזיר ע"מ לשתות יין - אסור בכולם [מתנה עמש"כ בתורה],

לר' יהושע ב"ל ר"ש מתיר בכל [ע"מ כחוץ - וצריך שיזיר מכולן] (ורבינא חולק)

איני יודע שהנזיר אסור ביין - ת"ק - אסור, ר"ש - מותר [= קבלת חצי נזירות]

סבור הייתי שיתירו לי יין שא"א בלעדו - לל"ק - לת"ק אסור ור"ש מתיר

לל"ב - ת"ק - מותר [כאיסורו - היתר מחד מותר בכל, נדרי אונסין מותרין]

ר"ש - אסור [צריך שאילה מכולן, נדרי אונסין בעי שאילה מדרבנן]

הריני נזיר ועלי לגלח נזיר אחר (להביא קרבנותיו) וחבירו אמר "ואני" -

מתפיס רק על תחלת דבריו והוי נזיר בלבד

אמר לשליח צא וקדש לי אשה סתם - ר' יוחנן - אסור בכל הנשים [חזקה עושה שליחותו, ואשה לא ניידא, ואפי' קידש בשוק חזרה לניחותא = קבוע]

חוץ מאשה שכל קרובותיה נשואות בשעת מינוי שליחות

אע"ג דבשעת קידושין היתה א' מגורשת [משוי שליח רק במילתא דמצי עביד השתא]

לחכמים דר"א דא"א להפר נדרים דלהבא, א"א למנות שליח להפר אותם

לר"א דיכול - לר' יונתן יכול לעשות שליח, לר' יאשי' לא [אישה יפירנה]

חצי קרבנות נזיר עלי - כפשוטו, קרבנות חצי נזיר עלי - יביא כוליה [אין נזירות לחצאין]

הרי עלי לגלח חצי נזיר - לר"מ - מגלח נזיר שלם [תפוס לשון ראשון],
חכמים - 1/2
(לי"ג ברש"י - לא מהני לנזיר) [נדרו ופתחו עמו]

גמ' יג. - טז.

חזור לראש הדף
כשיהיה לי ולד והפילה אשתו - לר"י אינו נזיר [ספק בר קיימא]
לר"ש יתנה - או חובה או נדבה, וכשחזרה וילדה יתנה - או נדבה או חובה

הפריש קרבנות ואח"כ חזרה וילדה - ספק אי לר"י אסרי בגיזה ועבודה [תוס' - בילדה מאותו הריון אם יש הוכחה דמדהאי בר קיימא, אף הנפל]

כשיהיה לי\לך\לפלוני בן וחבירו אמר ועלי\ואני - ספק אם כוונתו כשיהיה לעצמו או לחברו

הריני נזיר, ונזיר כשיהיה לי בן - התחיל שלו ואח"כ נולד - משלים שלו קודם (לרש"י - נעשה כנזירות אריכתא ואינו מגלח, לתוס' - מגלח)

כשיהיה לי בן, ונזיר - מפסיק שלו ומנה של בנו ומשלים שלו (רש"י - ואינו מגלח על של בנו והוי כנזירות אריכא, תוס' - ואח"כ יגלח על שתיהם ומביא ב' קרבנות דאיירי בסתם נזירות (לגליון ברש"י חייב לגלח בינתים ואיירי בנזירות נ' יום))

נטמא בימי בנו - ר' יוחנן - סותר אף שלו [נזירות אריכתא] (תוס' - אבל בימי השלמה שלו אינו סותר דבנו), ר"ל - אינו סותר [כ"א לחוד]

כשיהיה לי בן, ונזיר ק' יום - נולד לפני ע' לא הפסיד (רש"י - מניח שלו, ל' לבנו ומגלח, משלים שלו ומגלח; תוס' - של בנו מובלע בשלו [תוס' - כך דעתו] ויגלח על שניהם וב' קרבנות)
לרב אפי' בע"א [יום הלידה עולה לכאן ולכאן - כר' יוסי דמקצת היום ככולו]

נולד אחר ע' סותר (רש"י - הכל - ל' לבנו ומגלח, ק' לשלו ומגלח; תוס' - מניח שלו, ל', משלים (לירושלמי א"צ להשלים) ויגלח בסוף על שניהן)

הריני נזיר לאחר כ' ומעכשיו ק' - מונה כ' ואח"כ ל' ואח"כ פ' (לרש"י - תגלחת א' לכולן, תוס' - וגילוח וקרבן אחר ל')

וספק במעכשיו נזיר סתם או נזיר עולם, נזיר שמשון לאחר כ' ומעכשיו נזיר סתם - אי חל מיד או עד כ' מותר ביין וכו'

יש שאילה על נזיר עולם ולא על נזיר שמשון

נזיר ונצטרע ונטמא בימי צרעתו - לר' יוחנן סותר, לר"ל אינו סותר

נטמא בימי גידול שער של מישלם נזירות (רש"י - ל"ק - ל' שלאחר צרעת, ל"ב - בימים היתירים מל' אחר שנטמא, תוס' - ביתירים מל' אחר שגלחוהו לסטים) -

רב - אינו סותר (לל"ק דרש"י - הימים לפני צרעתו), שמואל - סותר [חדא נזירות אפי' לר"ל]

נטמא אחר ג' קרבנותיו לפני גילוח - לר"א סותר ז' ויחזור ויביא קרבנותיו ויגלח, לרבנן - תגלחת לא מעכבת (רש"י - ויגלח בטומאה)

לפני קרבנות לוקין על טומאה, יין, תגלחת [כל ימי]

לר' יוסי דביום שני של שומרת יום או ז' לזב ב' ראיות אמרינן מקצת היום ככולו - אבל מדרבנן מטמא למפרע אם יראה שוב אח"כ