גמ' כט. - ל:
גמ' לא. - לג:
גמ' לג: - לה:
גמ' לה: - לט.
גמ' לט. - מא:
גמ' כט. - ל:

חזור לראש הדף
משנתנו, ר"מ - קטנה אין קנס [מ: - ולו תהיה לאשה - במהוה עצמה]

חכמים - יש קנס [מ: - נער(ה) חסר ה']

קנס:

חייבי מיתות אין [אם לא יהיה אסון ענש יענש]

לרבה לר"מ יש [מת ומשלם במקום קנס]

חייבי כריתות - משנתנו - יש [הנערה, הבתולות] לר' יוחנן דוקא בלא התרו (וחייבי מלקיות שוגגין חייב)

שמעון התמני - אין [ולו תהיה לאשה - שיש בה הויה]

ר"ש בן מנסיא - אין [- הראויה לקיימה]

אבל נדה יש

ר' נחוניא בן הקנה - אין [אביי אסון אסון - בידי שמים כבידי אדם - קלב"מ,

רבא - ואם העלם... מאיש ההוא... והכרתי - כרת שלי כמיתה שלכם]

לאביי אפי' מיתה בידי שמים אין (תחב חבירו תרומה (דמצי לאהדורה ע"י הדחק, משקה) לבית הבליעה, לרב אשי - אכל תרומה וקרע שיראין בב"א)

חייבי לאוין - משנתנו - יש [הנערה הבתולה], שמעון התמני - יש, חוץ מלר"ע [אין הויה],
ר"ש בן מנסיא - אין

אלמנה לכ"ג לשמעון התמני ולר' סימאי לר"ע יש [ולא יחלל - ואין ממזר], ור' ישבב חולק

יבמה לשוק - למשנתנו יש, לשמעון התמני ור"ש בן מנסיא אין [אין הויה]

לחייבי עשה - יש, צד א' לר' ישבב בר"ע - אין [ממזר בכל איסור ביאה] אליבא דשמעון התמני חוץ מבעולה (לרש"י - שלא כדרכה) לכהן גדול יש [עשה שאינו שוה בכל]

דין ד' מיתות לא בטלו

רש"י כט. - ל:

נתינה - לרש"י - דוד גזר שלא לבא בקהל משום עבדות

קנס לכותית - לרש"י - גירי אריות ובנכרותן יש לא תתחתן

תחיבת תרו' שא"א לאהדורה - לרש"י - פטור ממיתה דאנוס, וחייב ממון אהנאת מעיו

לרב אשי מיתה לזה ותשלומין לזה פטור

גמ' לא. - לג:

חזור לראש הדף
גנב ואכל חֵלב חייב לר"נ בן הקנה דלא אמרינן הגבהה צורך אכילה [אפשר לאכילה בגחין (לרש"י - למטה מג' אין הגבהה), מצי מהדר]

לא אמרינן הגבהה צורך הוצאה בעומד לפוש, לבן עזאי דמהלך כעומד

קלב"מ בגנב שגרר לרה"ר בשבת: א) בצידי רה"ר לר"א לענין שבת כרה"ר ולקנין כרה"י

ב) קיבלו בידו שנמוכה מג"ט (לרש"י - חשיבות מקום לקנין)

ג) לרבינא - משיכה לרה"ר קנה, ורב אחא חולק

ממון ומלקות:

עולא - ממונא משלם [תחת תחת מחובל] (לרש"י - בכ"מ)

ר' יוחנן - לקי [כדי רשעתו - ארבעים יכנו]

חוץ: מעדים זוממין [יד ביד - ממון הניתן מיד ליד, דלאו בני התראה (דיפרשו מלמעיד, כאשר זמם - והם רצו לקטול בלי התראה) ואף "בן גרושה" א"צ [משפט אחד]]
וחובל [כן ינתן בו - ממון שיש נתינה, נפש תחת נפש - מותרה למיתה הוי מותרה למלקות ומ"מ ענש יענש ממון, אם יקום - חובשין אותו דמותרה למיתה מותרה למלקות ומ"מ שבתו יתן]

ר"ל - כר"מ לוקה ומשלם [ב' שמות (לרש"י - ב' קראי)]

ונלמד ממוציא ש"ר, וכדי רשעתו איירי במיתה ומלקות

לר' יצחק אין מלקות בכריתות, אלא ממון

רש"י לא.

לרש"י - הגבהה צריך ג"ט ואפי' בתוך פיו

גמ' לג: - לה:

חזור לראש הדף
גנב וטבח בשבת, לע"ז ("בגמר זביחה עובדה") -

ר"מ - משלם ד' וה' [ר' יוחנן - בטביחה ע"י שליח דאין קלב"מ, רבה - מת ומשלם בקנס דחידוש הוא אא"כ הגניבה בשבת [דפטור מהקרן (ממון) וממילא "ולא ג' וד'"]]

חכמים - פטור [לר' יוחנן - כר"ש דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה (וכר' יוחנן הסנדלר דשבת = אינה ראויה מדאו'), לרבה - קלב"מ]

מעשה שבת שוגג מזיד
ר"מ מותר לו אסור (רש"י - לעולם, רש"י חולין וב"ק - למוצ"ש מותר), לאחרים למוצ"ש
ר"י למוצ"ש [אטו מזיד] לו אסור, לאחרים למוצ"ש
ר' יוחנן הסנדלר לו אסור, לאחרים למוצ"ש [מחלליה מות יומת - רק במזיד] אסור [למ"ד מדאו' - כי קדש היא -
איסור אכילה, לכם - מותר בהנאה, למ"ד מדרבנן - קדש היא - ולא מעשיה]
גנב וטבח שור הנסקל - ר"מ - ד' וה' בהזיק ונגנב משומר [החזירו מוחזר ודבר הגורם לממון כממון], וחכמים פוטרין

ר"פ - שואל מתחייב באונסין משעת גזילה, צד א' לרבא - משעת שאילה
(נ"מ בטבח בשבת, אחריות נכסים)

חייבי מיתות שוגגין פטור [תד"ב חזקי' - היקש מכה אדם ומכה בהמה - אין חילוק בין שוגג למזיד]

חייבי מלקיות שוגגין - ר' יוחנן - חייב [רש"י - מחייבו רק רשעה אחת - ממון]

ר"ל - פטור [ג"ש רשע רשע מחייבי מיתות, הכאה הכאה (חובל פחות מש"פ וקרע שיראין איתקיש למכה בהמה)]

רש"י לד: - לה:

לרש"י - רבה ס"ל כר"מ

מודה ר"פ בהניח אביהן אחריות נכסים דמשלמין תשלומי מעליא כשטבחו בשוגג -
לרש"י - דאיבעי להו למידק

לרש"י - לר"ל דמלקיות שוגגין פטור - כ"ש דפליג על עולא דס"ל במזיד ממון

גמ' לה: - לט.

חזור לראש הדף
אין קנס בממאנת [לרש"י - בחזקת בעולה] (לר"י עדיין ממאנת עד שירבה השחור)

לר"מ אין קנס באילונית [יוצאת מקטנות לבגרות]

טענת בתולים:

1) חרשת ושוטה - לר"ג אין [פתח פיך לאלם (לרש"י - טענינן משארסתני נאנסתי לאפוקי ממון)]

לר' יהושע יש

2) בוגרת - טענת דמים יש, פתח פתוח אין

3) סומא - לת"ק יש, לסומכוס - ר"מ - אין [נחבטת ע"ג קרקע ואינה מראה לאמה (לרש"י - אין טעות על שלא פסקו שבעולה היא)]

קול "מזנה" - יש קנס, עדים דתבעתנהו לאיסור - אין קנס

עדים שביקש מהם לזייף - לא מגבינן [אימר הוא זייף]

נתגיירה וראתה דם לר"י דיה שעתה [רש"י - כשאין מעל"ע לא גזור מפקידה לפקידה],
לר' יוסי - משנתגיירה

לר"י שבויה שנפדית יש לה קנס [ר' יוחנן - בקדושתה - לא נבעלה, רבה - שלא יהא חוטא נשכר] (ות"ק חולק [לרש"י - בחזקת הפקר])

וכתובתה מאתים [לרבה - דלמא ימנעו מלישא], והמעיד בה ישאנה (לרבנן דוקא בפודה [לא שילם בכדי])

ואוכלת תרומה לר' דוסא

וא"צ המתנה ג' חדשים אא"כ ראוה שנבעלה (לר' יוסי א"צ אפי' נבעלה [משמשת במוך ואפי' אנוסה מתהפכת יפה])

פסוקים דקלב"מ:

1) ואם לא יהיה אסון - במיתה וממון,

2) כדי רשעתו - במיתה ומלקות ולחכמים דר"מ אף מלקות וממון,

3) לא תקחו כופר - א"א להפטר בממון,

4) כל חרם מן האדם לא יפדה לר' ישמעאל בריב"ב ור' חנניא בן עקביא - אף פטור מקנס,

5) מכה בהמה ומכה אדם - אפי' דרך ירידה,

6) לא עין ונפש תחת עין/נפש - אפי' ב' מכות בב"א

נערה שנתארסה ונתגרשה - ריה"ג - אין קנס [אשר לא אורשה], ר"ע דמתני ור' אלעזר - קנסה לעצמה [לא אורשה לאביה], ר"ע דברייתא - לאביה [ככסף קידושיה]

בא עליה ומתה לפני העמדה בדין - אביי - פטור [ונתן לאבי הנערה - ולא מתה]
לל"ק דרבא - חייב וספק אם יש בגר בקבר להפקיע האב, לל"ב - ספק

ונתארסה - אביי - לאב [לא כ' ונתן... אשר לא ארוסה]

ונשאת - לעצמה [יוצאת מרשות אב כבגרה [ונתן... לאבי הנערה]]

רש"י לז. - לט.

גיורת לר"י כיון דליכא מעת לעת, מפקידה לפקידה נמי לא גזור רבנן

ג' משמשות במוך - לרש"י - מותרות אע"ג דלשאר נשים אסורות משום השחתת זרע

גמ' לט. - מא:

חזור לראש הדף
לר"ש אין אונס משלם צער [סופו להצטער תחת בעלה] וחכמים חולקים [צער יתירה לאונס]

מפתה: אין צער פיסוק רגלים, קנס רק כשלא יכנוס (ובושת ופגם מיד),
אין צריך להכניסה [ימהרנה לו - מדעתו]

היא ואביה יכולין לעכב נישואין למפתה [מאן ימאן] ומאנס [היא - ולו תהיה - מדעתה; אביה - אביי - שלא יהא חוטא נשכר, רבא - ק"ו ממפתה]

אנוסה - תבעה גט או מת - רבנן - אין כתו' [יצא קנסה בכתובתה, לא קלה להוציאה - דאסור]

ר' יוסי בר"י - כתו' מנה [שלא יצער לה עד שתובעת גט]

לא יכנוס באינה ראויה [ולו תהיה לאשה, אין עדל"ת דאי אמרה לא בעינא אין עשה (לרש"י - מלמדין אותה לומר "איני רוצה")]

חיוב בושת (לפי המבייש והמתבייש) ופגם (הפרש כמה יתן להשיא בתולה לעבדו שיש קורת רוח ממנו) [אביי - תחת אשר עינה רק הקנס, רבא - ונתן האיש השוכב עמה - קנס רק להנאת שכיבה] לאביה [אי בעי מסר למנוול]

מודה שפיתה - משנתנו - פטור מקנס וחייב בבושת ופגם

ר"ש בן יהודה - ר"ש - פטור מבושת ופגם [לא כל הימנו להוציא לעז - דיש א' מהמשפחה במדה"י דלא ניחא ליה]

פלגא נזקא - ר"פ - ממונא [לאו בחזקת שימור],

רב הונא בדר"י, להל' - קנסא [בחזקת שימור, רש"י - דלאו אורחי']
חוץ מח"נ צרורות [הללמ"ס - תולדה דרגל]