הלכה א' (ח. - י:)
הלכה ב' (י: - יא:)
הלכה ג' (יא: - יב.)
הלכה ד' (יב. - יב:)
הלכה ה' (יב: - יג:)
הלכה ו' (יג: - יד.)
הלכה ז' (יד. - יד:)
הלכה א' (ח. - י:)

חזור לראש הדף
לר"י אין דורשין טעמי עריות בג' [איש, איש, שאר בשרו - לא תקרבו לגלות] ומעשה בראשית בב'
ור' ישמעאל (להל') חולק

בתחלה היה העולם מים במים, הארץ עומדת על - מים - הרים - רוח - סערה - זרועו של הקב"ה; שמואל נתיירא מיום הדין; הבל פיו כותב כל דבריו על פנקסו

לכו"ע אין דורשין במרכבה ביחיד [לחוס על כבוד קונו] אא"כ מבין מדעתו - רבו פותח לו ראשי פסוקים והוא מסיימם והרב מסכים

נזק להנוטה מן האמת במרכבה; ר' אלעזר בן ערך דרש במרכבה בפני ריב"ז והקיפום אש וכו' - נאה דורש ונאה מקיים; ז' כיתות של צדיקים לפני השכינה; בן זומא - פותח טפח בין מים העליונים לתחתונים; ד' נכנסו לפרדס - בן עזאי נפגע, בן זומא מת, אחר קיצץ בנטיעות (והרג גדולי תורה והחטיא), ר"ע יצא בשלום; אחרית טוב כשראשיתו מעשים טובים ולשם שמים, ברית של אלישע בן אבויה; השוכח תלמודו יכול לחזור וללמדו; אחר מרד כשראה מיתת השולח קן, לשון ר"י הנחתום בפי כלב, מריח תקרובת ע"ז כשהיה עובר; נפטר מתוך בתשובה, ור"מ הציל אותו מעונשו (לפני אביו) - מצילין תיק עם הספר; לא יתבונן מה למעלן למטן לפנים ולאחור [כי שאל נא וכו', ב"ב" נברא העולם (פתוח רק לפניו)] (ואולי בר קפרא חולק); המתכבד ב"כבוד" חי העולמים אין לו חלק לעוה"ב, חקור דבר משנברא העולם/מבריאת האדם; בבי"ת נברא העולם - לשון ברכה;
כי ב"י-ה" צור עולמים - עוה"ז (פתח לבעלי תשובה) ועוה"ב (כולם כפופין); הקב"ה ממונה על ביה (צעקה) שבכולם

לב"ש שמים נבראו ביום א', ים יום ב', ארץ יום ג' [עושה כסא לפני הדום; את השמים ואת הארץ] ותולדותיהם ביום ד' לכ"א

לב"ה הארץ יום א', שמים יום ב', ים יום ג' [ביום עשות ה"א ארץ ושמים; יסוד לפני עלייה; לפנים הארץ יסדת; והארץ כבר היתה תהו] ותולדותיהם ביום ג' לכ"א

לחכמים שמים תחלה לבריאה וארץ לשכלול,

לרשב"י שניהם כאחת [אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וכו' יעמדו יחדיו]

הלכה ב' (י: - יא:)

חזור לראש הדף
מח' בין הזוגות (נשיא ואב"ד) אם סומכין על הקרבן ביו"ט או לא [בכל כוחו - משתמש בבהמה]

מנחם (אב"ד) יצא לתרבות רעה/השחיר פניו ופ' זוג של ת"ח בגזירת כתבו על קרן שור וכו';
מח' אם יהודה בן טבאי או שמעון בן שטח נשיא; שמעון בן שטח הרג פ' מכשפות

עונשין שלא כהלכה לצורך השעה -
לר' אלעזר ב"ר יוסי ביצא הקול שחטא, לר' יוסה בעדים בלי התראה

הלכה ג' (יא: - יב.)

חזור לראש הדף
לב"ש אין סומכין על חגיגה ביו"ט [אפשר מאתמול - כשלמי נדבה; לחרדים - שאין זמנה קבוע שיש תשלומין]

לב"ה סומכין [א"א מאתמול - כאשם מצורע ביום ג' [שאתמול לאו זמנו]]

לב"ש אין מביאין עולות יחיד ביו"ט [אין אוכל נפש] ולתוס' חגיגה יז. ולא חגיגה [אין זמנה קבוע]

לב"ה מביאין עולת ראייה [להדיוט מותר כ"ש לגבוה; לכם לצורך אוכל נפש אבל לגבוה בלא"ה]

בעצרת שמת דוד היו כל ישראל אוננין ולא הקריבו כלל

בבא בן בוטא הביא ג' אלפי צאן להר הבית לקבוע הלכה כב"ה

הלכה ד' (יב. - יב:)

חזור לראש הדף
יום טבוח ביום א' כשעצרת חל בשבת [וחג הקציר - חוגג ביום שקוצר (מלאכה לעיסתו)]

ואין כה"ג מתלבש בבגדי כהונה, ומותרין בהספד ותענית [לאפוקי מהצדוקים]

ביום הבאת קרבן עצים וביכורים אסור במלאכה (חוץ לעיסתו) ובהספד ותענית

עורות עולות של יום טבוח - לר' יוחנן לכל המשמרות, לר"ל לאותו משמר
של שבת ערב יו"ט - לר' יוחנן למשמר של שבת, לר"ל לכל המשמרות

תשלומין לעצרת כל ז'

לר' יוסי ב"ר בון כה"ג לובש בגדיו ועובד כל יום [והיה על מצחו תמיד]

לר' עוקבה רק שבת ויו"ט [ציץ מרצה אפי' במונח [כיו"כ]]

הלכה ה' (יב: - יג:)

חזור לראש הדף
נט"י לחולין [כר"ע דידים ראשון לטומאה במכניסן לבית המנוגע; אטו תרומה; סרך (להתרגל) תרומה; על טהרת הקודש לר' אלעזר ב"ר צדוק שדינן כתרומה]

ולמעשר [להו"א לחכמים דר"מ גזרו בו שלישי; סרך תרומה; על טהרת הקודש]

תרומה וביכורים בטומאת הגוף במיתה, בטל בק"א, וצריך נט"י והערב שמש - משא"כ מעשר שני

לר"מ הנטמא בטומאות דרבנן (י"ח דבר) מותרין במעשר, וחכמים אוסרין

מעשר א"צ נט"י [להו"א לנגיעה; שלא על טהרת הקודש], תרומה די במפה [זריזין]

טבילת ידים לקדשים - לר' לעזר רק בודאי נטמאו בראשון (ורביעית לסתם ידים),
לר' חנינא בד"ר הלל אפי' סתם

נטמאו ידיו בעי טבילת גופו ליגע במי חטאת [מעלה דהוי כטומאת הגוף]

טמא האוסף אפר פרה במגריפה של פשוטי כלי עץ מטמא מה שמונח על גבה [והניח במקום טהור] ובהיסט [ואסף איש טהור]

לחכמים דר"מ כל טומאה מטמא המזה מי חטאת במגע ומשא, והכלי במגע ולא משא [איש טהור]

הלכה ו' (יג: - יד.)

חזור לראש הדף
טבל ולא הוחזק (לא נתכוין לשם טהרה) טהור רק לחולין (לר' אלעזר ולנגיעת מעשר),

הוחזק לקל לא הוחזק לחמור

טבל לשם טהרה סתם - מחזיק עצמו אח"כ בזקוק לכך

מחזיק עצמו כל זמן שרגליו במים לר' יהושע [כל המים מחוברין ע"י קטפרס] - לר"ל רק בנטמא מדרבנן (איתותב), לר' יוחנן אף מדאו'

הנטמא טומאה דרבנן א"צ כוונה - לר"ל לקודש צריך כוונה

הלכה ז' (יד. - יד:)

חזור לראש הדף
בגדי ע"ה מטמאין מדרס במגע לפרושים (אוכלי חולין בטהרה) [מעלה - אולי אשתו נדה ישבה על רובו ערומה], ושלהם לאוכלי תרומה (אולי אף בלי מגע), ושלהם לקודש

אשת ע"ה מטמאה כלי חרס בהיסט ע"י מגע כולה

ע"ה או פרוש גופו אינו כזב לתרומה (ואולי לר' יוחנן ע"ה כזב לתרומה ולא לחולין; וגזרו על רוק ע"ה),

וספק אם אוכלי תרומה (שאינו זקוק לאכול קודש) כזב לקודש,

ומח' ברייתות אם אוכלי קודש גופן כזב למי חטאת או לא

כלים הנגמרים בטהרה מטמאים אדם וכלים (בבלי - ולא במשא וא"צ הזאה)