הלכה א' (כז: - כט:)
הלכה ב' (כט: - ל.)
הלכה ג' (ל.)
הלכה ד' (ל. - לא.)
הלכה ה' (לא. - לב.)
הלכה ו' (לב.)
הלכה ז' (לב. - לב:)
הלכה ח' (לב:)
הלכה ט' (לב:)
הלכה י' (לב: - לג.)
הלכה י"א (לג. - לג:)
הלכה י"ב (לג: - לד.)
הלכה א' (כז: - כט:)

חזור לראש הדף
מותר לכתחלה לקרוא מגילה מיושב

אחד קורא ואחד מברך לכתחלה [שומע כעונה [אשר קרא (שמע) מלך יהודה]]

עומדים מפני ס"ת [ק"ו דעומד בפני בנה (לומדיה)]

הקורא בתורה בציבור עומד [כבוד התורה; כבוד הרבים], ואף המתרגם אסור לסמוך [ניתנה באימה וביראה]

אחר עומד אצל חזן (לתרגם; לעמוד) [ניתנה ע"י סרסור]

אין מתרגמין מתוך הכתב [דברים שבעל פה]

דברים שבעל פה חביבין [על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית];
אפי' מה שתלמיד וותיק עתיד להורות נאמר למשה מסיני

אין קורין או מתרגמין תורה בשנים [תרי קלי לא משתמעי], מתרגמין נביא בשנים,
קורין ומתרגמין אסתר בשנים [חביבא משתמעי]

תרגום אינו מעכב אבל מחזירין כשטעה או לא דייק

היתר תרגום [ויקראו בספר תורת ה' מפורש; לעיל פ"א ה"ט - יפת אלקים ליפת]

כתיבת ס"ת מתוך הכתב, חוץ: משעת הדחק/כתב אחד בע"פ (פסולה) והשני מתוכו, לאו"ז שגור בפיו [רשאי לאומרן בע"פ]

ברכת הרב את ריבך וכו' לאחריה תלויה במנהג

ברכה לאחרי תורה [ג"ש שֵם שֵם מברהמ"ז, ק"ו מברהמ"ז שלא כתוב לברך לפניו/חיי שעה]

ברכה לפני מזון [ג"ש מתורה, ק"ו מתורה, כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים, וברך את לחמך, כ"ש כשתאב לאכול]

שני וחמישי ושבת מנחה קוראים [תקנת עזרא]

דוקא ג' קרואים [לגי' ר"ח ולבבלי תקנת עזרא] והפותח והחותם מברך

בלי הפטרה [קשה לציבור]

ברכת התורה ליחיד כשאר מצות (מדרבנן)

תקנת עזרא: 1) קריאת התורה ב' וה' ומנחה, 2) טבילה לקרי לדב"ת, 3) ב"ד בעיירות ב' וה',
4) רוכלי בשמים בעיירות, 5) מכבסין בחמישי [כבוד השבת],
6) אופין פת ע"ש לכל ימות השבוע [מצוי לעני], 7) שום בליל שבת [אהבה ותאוה],
8) נשים מדברות בבית הכסא [שלא יתייחד], 9) סינר מלפניה ואחריה [מעשה שבעלה קוף], 10) חופפת וסורקת אפי' ג' ימים קודם טבילה [ב' ימים יו"ט אחר שבת - חופפת בע"ש שמא תתעצל מוצאי יו"ט כשהבית הטבילה רחוק] (לר' זעירא רק ב' ימים)

הלכה ב' (כט: - ל.)

חזור לראש הדף
ר"ח וחוה"מ ד' קרואים דוקא ואין מפטירין [מותר במלאכה בדבר האבד]

כשיש ג' קרואים לא יפחתו מי' פסוקים [כנגד י' דברות] חוץ מויבא עמלק [ענינו של יום]

ובמעמדות מח' אי חוזרים פסוקים או ויהי ערב וכו' פסוק בפנ"ע

הלכה ג' (ל.)

חזור לראש הדף
ביו"ט ה' קרואים, ביו"כ מח' אי ו' [מאריכין בתפלה] או ז' [מאחרין לצאת דאין סעודה], בשבת ז', ויכול להוסיף עליהן ומוסיף למפטיר

כשיש רק א' שיודע ג' פסוקים - חוזר וקורא ז' פעמים

עבד (שלמד מעצמו או מרבו עבד) עולה לז' קרואים

הפטרה כ"א פסוקים [כנגד ז' קרואים] וכשיש מתורגמן או דורש סגי בג'

הלכה ד' (ל. - לא.)

חזור לראש הדף
צריך עשרה: לפורסין על שמע, חזרת הש"ץ, נשיאת כפים, קריאת התורה, הפטרה [דבר שבקדושה - ג"ש ונקדשתי בתוך בנ"י מבני יעקב] (וגומר אם הלכו מקצתן באמצע),

מעמד ומושב (עמדו/שבו יקרים (קרובים) ז' פעמים), ברכת אבלים כל ז' בביהכ"נ/בבית האבל,

ברכת חתנים כל ז', מזמנין נברך אלקינו [ג"ש עדה (אלקים נצב בעדת קל) עדה ממרגלים],

קידוש החודש, לשומת קרקע לפדיון הקדש או לגבות להקדש או לאומר דמי עלי לבבלי, ביקדשו ידי לעושיהן לירו' - ואחד מהן כהן [י' פעמים "כהנים" בפרשה - וריבוי אחר ריבוי למעט]

מח' אם אבלי מת אחר מצטרף לעשרה מנחמים

שמין בג': מטלטלין, עבדים [שלא יברחו], הערכת הישג ידו (אפי' קרקע), וספק באמר דמי שדי עלי ואולי ה"ה דמי עלי

א"צ הכרזה לפדיון עבדים [שלא יברחו], שטרות, ומטלטלין [שלא יגנבו]

הלכה כרשב"ג דמה כח ב"ד יפה כשטעו שתות

הלכה ה' (לא. - לב.)

חזור לראש הדף
נשתתק בקריאת התורה - השני מברך ומתחיל ממקום שהתחיל הראשון [תורת ה' תמימה]

לא יפסיק בפרשה של ה' פסוקים, ובדיעבד ישלים ויקרא ג' (לעיכובא) מפרשה שלאחריה [מפני היוצאין והנכנסין]

מחזירין הטועה בתיבה אחת

אין לקטוע פסוק באמצע אלא דרך לימוד

מתרגם בתורה פסוק א' [שלא יטעה], ובנביא אפי' ג' ביחד אא"כ היו ג' פרשיות (ר"ן - או ג' ענינים)

אין מדלגין בתורה [אין גוללין ס"ת ברבים [טורח הציבור]; ישמעו על הסדר]
אלא בנביא אחת (או תרי עשר) כדי שלא יגמור התורגמן

קריאת ב' ענינים כשיש ס"ת אחת - גוללו אחורי הפרוכת, כשיש ב' ס"ת - מחזיר א' ומביא השני

הלכה ו' (לב.)

חזור לראש הדף
המפטיר פורס על שמע, ש"ץ, נושא כפיו [לזרזו (הגם שאינו לפי כבודו)]

מפטיר לקטן שהביא ב' שערות - הוא יפרוס על שמע, ואביו או רבו ש"ץ

הלכה ז' (לב. - לב:)

חזור לראש הדף
קטן שלא הביא שערות מותר לקרות בתורה ולתרגם,

פוחח (בגדיו קרועין) רק פורס על שמע ומתרגם

סומא לרבנן חייב במצות ומתרגם אבל אינו קורא בתורה [אסור בע"פ],

לר"י פטור מן המצוות [בלא ראות - אבל רואה במקום אחר]

הנולד בבית אפל לר"י אינו פורס על שמע

הלכה ח' (לב:)

חזור לראש הדף
מום בידיו או פניו ולר"י ידיו צבועות - לא ישא כפיו [מסתכלין ויסיח דעתן] אא"כ דש בעירו

נראה כקטן לא ישא כפיו ברגל [יאמרו קטן נושא כפיו]

לר' יוסה אסור להסתכל בכהנים המברכים, לר' חגיי מותר כשלא יסיח דעתו

הלכה ט' (לב:)

חזור לראש הדף
חשש מינות - האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין או בסנדל

תפילין על מצחו או על פס ידו ה"ז דרך מינות

עגולות או מצופה זהב פסולין [מרובעות ושחורות הלכה למשה מסיני]

על חלוקו ה"ז דרך חיצונין [לך לאות ולא לאחרים]

הלכה י' (לב: - לג.)

חזור לראש הדף
יברכוך טובים ה"ז דרך מינות [משמע ב' רשויות]

משתקין על/עד קן ציפור יגיעו רחמיך [ולא על איש, נותן קצבה, כאלו מצוותיו רחמים],
על טוב יזכר שמך

בציבור משתקין האומר מודים מודים, אמן אמן, שמע שמע

מתורגמן של חכם לא ישנה אלא לכנות אביו או רבו דרך כבוד כששמע בעצמו ממנו (ר' מנא - בביתו)

משתקין בנזיפה מתרגם שלא מפרש נכון

הלכה י"א (לג. - לג:)

חזור לראש הדף
לא יתרגם מעשה ראובן, גנותו של אהרן בעגל (מח') [גנאי יחיד טפי מגנאי ציבור]

לא יקרא ברכת כהנים [כה תברכו - ולא ניתנה לקריאה] (לגי' בבלי רק לא יתרגם)
ומעשה דוד ואמנון

הלכה י"ב (לג: - לד.)

חזור לראש הדף
אין מפטירין במרכבה [אתי לעיוני], ור"י מתיר

ר"א - אין מפטירין בהודע את ירושלים את תועבותיה

מניח מזוזה בתחילת שליש העליון - לשמואל סוף המזוזה, לרב חונה ראשה
ובשער גבוה כנגד כתפיו

לרבי מניחה שכובה ותחובה כיתד במזוזת הדלת

ביטל את מקל המזוזה אצל מזוזת הדלת א"צ לחברה במסמרים
לב"ח צריך מסמרים, אבל מניחה לשעה א"צ

אסור להעמיק המזוזה יותר מטפח

פ' שמע רואה את הפתח

עמוד בין ב' פתחים - נותן מזוזה באחד מהם

בית עם ב' פתחים (י"מ ויש רק עמוד ביניהם) - נותן בפתח הרגיל ליכנס, או שיש בו חזית [עיקר],
ובשוים - באיזה שירצה

פתח מגינה לגג לר' יוסה בר"י חייב [גג כחצר], לחכמים פטור [כשוק]

השוכר בחו"ל, בפונדקי בא"י, בורגנין - חייבים לאחר ל'

השוכר מעכו"ם נוטל המזוזה כשיוצא [שלא ינהג בבזיון],
ולא השוכר מישראל [סכנה - משום ישוב א"י] אפי' מפונדקי בחו"ל שפטור

חיוב מזוזה בחלון לישיבה ד' על ד' [עוברים דרכו; חשיב בית דירה], ובארובה לעלייה

לשמואל מזוזה קודמת לתפילין [נוהגת אף בשבת ויו"ט; קדושתה חמירא]

לרב חונה תפילין קודם [נוהגת אף בספינה ובמדבר]

עושין מזוזה מתפילין שבלו [מעלין בקודש] ולא להיפך

הדרן עלך מסכת מגילה