הלכה א (א. - ג:)
משיב הרוח ומוריד הגשם:
לר"א מיו"ט ראשון של חג [ד' מינים פרקליטין למים; תובע שכר מרבו בשעת עבודה]
לר' יהושע מיו"ט אחרון [אינו סימן ברכה בחג; תובע שכרו משגמר ליטול לולב; סמוך לזמן גשמים]
ממוסף ולא מערבית [אין כולם שם]
או שחרית [שלא יחשבו שהתחילו מערבית ויזכיר לשנה הבאה]
או שחרית [שלא יחשבו שהתחילו מערבית ויזכיר לשנה הבאה]
משיזכיר הש"ץ וי"מ או ציבור, אבל הזכרת טל א"צ [כל השנה שפיר דמי]
מזכיר בתחיית המתים [שניהם חיים לעולם; יחיינו מיומים וכו' ויבוא כגשם לנו]
מח' אם אליהו עצר גם טל - והותר נדרו כשהותרה מטר או כשהחיה בן צרפית [תחה"מ בטללים]
או רק מטר [שבועה לאברהם שטל לא נעצר]; טל יורד בלי זכות
או רק מטר [שבועה לאברהם שטל לא נעצר]; טל יורד בלי זכות
אין מחזירין בהזכיר טל במקום גשם אא"כ לא הזכיר כלל,
בקיץ מחזירין בהזכיר גשם [מקלל] ואינו חייב להזכיר טל
לא שאל טל ומטר אומרה בשומע תפלה וכ"ש מוריד הגשם [שבח ולא צורך]
ועד שעקר רגליו חוזר לשומע תפלה
ועד שעקר רגליו חוזר לשומע תפלה
תענית גשמים בקיץ - לר' ירמיה שואל בשומע תפלה, לרב חונא רק יחיד, לר' יוסי בו' ברכות שמוסיף
ספק אם הזכיר - תלוי אם כבר אמר ל' יום
שמיני עצרת בחו"ל - יו"ט ראשון מזכיר רק בשחרית (לגי' בבלי במוסף), וביו"ט שני מתחיל ממוסף
לחנניה בן אחי ר' יהושע ושמואל להל' מזכירין בחו"ל מששים יום בתקופת תשרי [לפי צורך הגשמים]
לר"א יש עונה לתחיית המתים, לר' יהושע לעולם; לר"א גאולה ע"י תשובה, לר' יהושע יש עת; בעתה אחישנה; גאולת מצרים מתוך צרה, צווחה, זכות אבות, תשובה, קץ, רחמים - וכן לעת"ל; לחטא הלשון - תשובה ולימוד תורה; שכינה עמהם בכל גלות; הגאולה בוקר לצדיקים וישראל ולילה לרשעים ועכו"ם; מיד בן דוד בא אם עושים תשובה יום א' או משמרין שבת א' כתיקנה
הלכה ב' (ג: - ד.)
שאילת גשמים בזמן גשמים
פוסק שאילת גשמים (ה"ג - אף בשנה מעוברת) - לר"י מוסף יום א' דפסח [שיזכיר טל במועדות שהטל סימן יפה]
לר"י בן בתירה (ר' יוחנן להל') משיעבור הפסח
לר"מ משיצא ניסן [ויורד לכם גשם וכו' בראשון]
להלכה מקום שמזכירין שואלין (אולי רק לר' יהושע) חוץ משעת המקדש שמאחרין לשאול [מפני עולי רגלים]
לעת"ל אילן יבכר לב' חדשים לר"י, חודש א' לר' יוסי, ותבואה מחצית הזמן מאילן
הלכה ג' (ד. - ה.)
שאילת גשמים (בשעת המקדש) לר"מ (להל') בג' מרחשון,
לר"ג בז' מרחשון [שיגיעו עולי רגל לנהר פרת]
לר"ג בז' מרחשון [שיגיעו עולי רגל לנהר פרת]
בתשרי חסרה - לרשב"ג משלימין חסרונה, ורבי חולק
רביעה: לר"מ ג', ז', י"ז במרחשון; לר"י בז', י"ז, כ"ג; לר' יוסה י"ז, כ"ג, ל'
גשם כדי רביעה - לר"מ מלא כלי מחזיק ג' טפחים, לר"י טפח ובשניה טפחיים ובשלישית ג' טפחים
מברך על הגשמים (יתגדל יתקדש וכו' על כל טיפה וכו',
אלף אלפים אנו חייבין להודות וכו' על כל טיפה וכו')
אלף אלפים אנו חייבין להודות וכו' על כל טיפה וכו')
על כדי רביעה, ובסוף (אם לא בירך בתחלה) על גשמים מרובים
ולשמואל אפי' כל שהוא [הברכה גם על מה שכבר ירדו]
ולשמואל אפי' כל שהוא [הברכה גם על מה שכבר ירדו]
ולר' זעירה אלו השיעורים להפסיק תענית
הארץ מעלה טפחיים כנגד טפח שיורד; המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות;
שורשי חטים בוקעין נ' אמה, ושרשי תאינה בוקעין בצור; רק פני הארץ שותה מגשם
שורשי חטים בוקעין נ' אמה, ושרשי תאינה בוקעין בצור; רק פני הארץ שותה מגשם
הלכה ד' (ה. - ה:)
יחידים (פרנסי הציבור) [נאמנים] מתענים בה"ב מרביעה שלישית (י"ז מרחשון)
הראויים להתפלל על גשמים: המעשר כראוי, נזהר ממעות גזל, הציל נשים מזנות,
זהיר בממון אחרים
זהיר בממון אחרים
מתחילים להתענות מעלות השחר לרבי, מקריאת התרנגול (קודם) לרשב"ג, משהלך לישן אא"כ התנה
הלכה ה' (ו.)
מר"ח כסלו הציבור מתענין ג' ראשונות ביום
אם גזרו מיד להתענות משחשיכה - לר' שמואל ב"ר יצחק עוברות ומניקות מתענות,
וי"א בשם ר' יוחנן שלא מתענות
וי"א בשם ר' יוחנן שלא מתענות
ואם לא גזרו מיד - מתענות בג' ראשונות ולא ג' שניות
בז' אחרונות אוכלות ושותות כדי קיום הולד
הלכה ו' (ו. - ז.)
ג' שניות משחשיכה וה' עינויים ואיסור מלאכה ביום [קדשו צום קראו עצרה (כיו"כ) אספו עם (משמתאספין)]
נשים שנוהגות לא לעשות מלאכה מוצ"ש ובשני וחמישי (של ג' ראשונות) אינו מנהג אלא בשעת תפילה, לר' חנינא הוי מנהג
בר"ח ומן המנחה ולמעלה בהושענא רבה הוי מנהג
נוהגות לא לטוות מר"ח אב [פסקה אבן שתייה] הוי מנהג
נהגו איסור בעצי שיטים ממגדל צבעייא [משם עצי שיטים לארון]
טעה לאסור את המותר - מתירין לו (י"א בשאילה), ידע שמותר ונהג איסור אין מתירין לו
ר' יהושע בן לוי - בתענית מרחיץ פניו ידיו ורגליו ולא כל גופו,
בט' באב מעביר ידיו רטובות על פניו, ביו"כ מעביר מפה שקינח ידיו על פניו
בט' באב מעביר ידיו רטובות על פניו, ביו"כ מעביר מפה שקינח ידיו על פניו
רחיצה שאינה של תענוג מותר
סיכה שאינה של תענוג אסור רק ביו"כ
סיכה כשתייה [לא נתתי ממנו למת - אבל לחי מותר כשתייה] אבל לא למלקות,
ולר' אבמרי בתרומה לוקה [לא יחללו]
ולר' אבמרי בתרומה לוקה [לא יחללו]
נעילת הסנדל מותר להולך בדרך עד שיבוא לעיר, לאיסתניס
אנפלאות של עור אסורות
לר' יהושע בן לוי טבילת עזרא רק מתשמיש, לר' חונה אף מחלום, ומותר ביו"כ בצנעה
איסור תשמיש בתיבת נח, וחם כלב ועורב קלקלו
איסור תשמיש ברעב חוץ מיום טבילה לתאיבי בנים (שלא קיימו פו"ר)
הלכה ז' (ז.)
בז' אחרונות אף מתריעין בשופרות ונועלין חנויות
י"ג תעניות ולא יותר [כמשך מ' יום שעשה משה בהר; טרחא דציבור]
על עצירת גשמים ומכת ארבה מתריעין כאחד [ע"י שניהם מתיקרים השערים]
פותחין מקצת דלתי החנויות בשני מבערב, וכל יום ה' ואולי פותחין לגמרי [כבוד שבת]
הלכה ח' (ז. - ז:)
אח"כ ממעטין במשא ומתן בבנין ונטיעה של שמחה באירוסין ונישואין ושאילת שלום
ויחידים מתענין עד שיצא ניסן
ויחידים מתענין עד שיצא ניסן
לטור לריב"ל בונים בית חתנות שנוטה ליפול ובית סתם לכתחלה, לשמואל רק בישן אצלו
לר"ן אין בונים בנין של נוי והרוחה אלא כותל שישן בו שנוטה, ושל בית חתנות אסור
אין עושין סעודת אירוסין ערב שבת
יארס בט' באב [שלא יקדמנו אחר בתפלה (וכה"ג לא תתקיים בידו)]
בג' שניות גם אסור בשאילת שלום
גשם ראשון משעבר ל' יום מתקופת ניסן הוי סימן קללה