עירובין דף פז. א

לתנאים דלהלן האם אמרינן כוף וגוד, והאם אמרינן דכותל העובר על בור בין ב' חצרות מתירו?

כוף וגוד כותל שעל הבור
לר' יהודה לרבה: אמרינן
לאביי: לא אמרינן
אמרינן
לר' נחמיה אמרינן לרבה: אמרינן
לאביי: לא אמרינן

עירובין דף פז: א

האם אפשר להחליף מרשות לרשות דרך מקום פטור?

מרה"י לרה"ר - דאורייתא מכרמלית לרה"י - דרבנן
לרב דימי בשם ר' יוחנן אסור מותר [1]
לזעירי בשם ר' יוחנן אסור אסור

מהו השיעור הפחות ביותר להיות כרמלית ?

אליבא דרבנן אליבא דרשב"ג
לרב דימי בשם ר' יוחנן ארבעה טפחים
לזעירי בשם ר' יוחנן שלשה טפחים ארבע טפחים

גזוזטרא שהיא למעלה מן המים האם ממלאים ממנה בשבת?

כשעשה מחיצה י' למעלה או למטה [2] כשלא עשה ורחבה ד' על ד' אמות
לרבנן ממלאים אין ממלאים [3]
לחנניא בן עקביא ממלאים בימה של טבריא: ממלאים [4]
בשאר מימות: אין ממלאים
-------------------------------------------------

[1] אכן הביאו התוס' (בד"ה הכא), שאליבא דהברייתא דלקמן (דף קא:) מודה רב דימי שאסור להחליף אפי' ברשויות דרבנן.

[2] פי', למעלה על הגזוזטרא או תחת הגזוזטרא, וע' בתוד"ה בין.

[3] ס"ל שלא אמרינן גם כוף וגם גוד אחית מחיצה. וכתבו התוס' (בד"ה אלא), שדוקא כשאין המים עמוקים י', אבל אם המים עמוקים י' אפי' בזיז כל שהוא מצאנו שאפשר לשאוב בו מים - גבי ספינה בים, והטעם דכרמלית מתחילים למדוד מקרקעית הים וכשכלה גובה י' טפחים מתחיל להיות מקום פטור. ובאי נמי כתבו, שבגזוזטרא גזרו אפי' ביותר עמוק מי' - אטו שאר גזוזטראות. או שכאן יש לחוש יותר שמא יעלה הים שרטון באותו מקום ויתמעט מי'.

[4] דהתם שאני שיש גדות גבוהות סביב ים כנרת, וכן יש עיירות וקרפיפות שמקיפים אותו, ונראה כמחיצה ודומה לרה"י, - ולכן יש להקל שם יותר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף