עירובין דף מא. א
תשעה באב שחל בערב שבת או במוצאי שבת, מה דין התענית?
| כשחל בערב שבת | כשחל במוצאי שבת | |
| לחכמים ולר' יהודה בשם ר"ע [1] ולר"מ בשם רבן גמליאל |
אינו משלים - כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה [2] |
מפסיק מבעוד יום [3] |
| לר' יוסי, ולר' יהושע, ולהסכמת האמוראים |
מתענה ומשלים [4] | מפסיק מבעוד יום |
בדיעבד אם גזרו תענית על הציבור בראשי חדשים ובחנוכה ובפורים מה הדין? [תוד"ה מודה].
| האם מפסיקים? | האם משלימים? | |
| לרבנן דרבן גמליאל | מפסיקים | כ"ש דאין משלימים |
| לר' מאיר משום רבן גמליאל | אין מפסיקים | אין משלימים |
| לרבנן דר' מאיר | אין מפסיקים | משלימים [5] |
עירובין דף מא: א
מי שנשתנה מקום שביתתו בשבת, מה דינו?
| הוציאו נכרים ונתנוהו בעיר אחרת או בדיר או בסהר |
היה נוסע בספינה והמשיכה הספינה לנסוע בשבת |
|
| לרבן גמליאל ולר' אלעזר ב"ע | מהלך את כולה / כולו [6] | |
| לר' יהושע ור' עקיבא | אין לו אלא ד' אמות [7] | לא זזו ממקומן - משום שהחמירו |
מי שיצא מתחומו באופנים דלהלן מה דינו?
| כשנשאר באותו מקום | כשהחזירוהו נכרים | כשחזר מעצמו | |
| הוציאוהו נכרים | אין לו אלא ד' אמות | כאילו לא יצא | אין לו אלא ד' אמות |
| יצא מעצמו | אין לו אלא ד' אמות | אין לו אלא ד' אמות [8] | אין לו אלא ד' אמות |
[1] אכן כתבו התוס' בשם ר"ח, שקבלה בידנו שר' עקיבא היא מסוכן באותה שנה, ור' יהודה לא דקדק.
[2] ומבואר בגמ' שדוקא שבת שקדושתה מהתורה, לכן גם לא משלים בערב שבת את התענית כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה, אכן ביו"ט דרבנן כגון קרבן עצים שחל בי' באב, משלים את כל התענית בט' באב, ולא חיישינן על מה שיכנס ליו"ט כשהוא מעונה, כיון שהוא רק יו"ט מדבריהם.
[3] וכאן הוא אליבא דכו"ע, דכיון שאכל ושתה כל היום כולו לא חשוב שנכנס שהוא מעונה.
[4] ובתוס' לקמן (עמוד ב' ד"ה והלכתא) דנו, האם דברי ר' יוסי בדוקא שחייב להשלים, או שרק רשאי להשלים אם ירצה.
[5] וצידדה הגמ' האם קאי רק על חנוכה ופורים, אבל תענית שחלה בערב שבת אינו משלים.
[6] דהואיל ומקום מוקף מחיצות - הוא חשוב כולו ד' אמות.
[7] דכיון שלא שבתו במחיצות אלו מערב שבת - לא מהני.
[8] וזהו חידושו של רב נחמן בשם שמואל, שאינו כתוב להדיא במשנה.