12th Cycle Dedication

ERCHIN 10 (28 Teves) - Dedicated by Morris and Caroline Massel in loving memory of Morris' grandparents, Ezekiel and Sadie Massel z'l and Moses and Aziza Montefiore, all of whose Yahrzeits are in this season.

1)

TOSFOS DH MA'ASEH V'ASAH REBBI TISH'AH CHASERIM V'NIR'EH CHADASH BI'ZEMANO

תוס' ד"ה מעשה ועשה רבי ט' חסרים ונראה חדש בזמנו

(Summary: Tosfos continues to clarify the dialogue between Rebbi and his son Rebbi Shimon.)

ולכאורה אשתקד קדים המולד מיום ג' ו' שעות, דכי שדית ה' כ"א תקפ"ט, נראה המולד ביום [א'] עצמו.

(a)

Observation: It seems that the year before the Molad actually occurred six hours before Tuesday, so that when adding 5/21/589, the following Molad would occur on Sunday.

ויש לדקדק, כיון דאשתקד המולד היה ביום ג', איך עשה ח' מלאים ואיחר קיבוע עד יום ה', הלא קדם המולד ב' ימים לקיבוע ...

(b)

Question: Seeing as last year the Molad occurred on Tuesday, how could Rebbi make eight full months, thereby delaying Rosh ha'Shanah until Thursday, seeing as the Molad then preceded it by two days ...

ולעיל אסקינן דלא עבדינן ח' מלאים אלא כשאותה שנה מעוברת, ומתארע כך דלא מקדים כי אם חד יומא לקיבוע ...

1.

Question (cont.): Whereas earlier, the Gemara concluded that one only makes eight full months when that year is a leap-year, so that it precedes it by only one day ...

ואם תפרש לפירושו היה הדבר אשתקד שהמולד היה ביום ג' אחר י"ח שעות ולא נראית עד יום ד' -ולא קדם ראיית המולד לקיבוע רק חד יומא

(c)

Refuted Answer: And if you want to explain that last year the Molad occurred on Tuesday after eighteen hours, and the new moon was not actually seen until wednesday - in which case the Molad preceded Rosh ha'Shanah by only one day ...

ואם כן קשה טובא- דכי שדינן ה' כ"א תקפ"ט על יום ג' י"ח, יהיה השנה זו ביום ב' ט"ו שעות והקיבוע היה ביום אחד -ואיך נראה החודש בזמנו?

(d)

Refutation #1: The Kashya then remains - that if one adds 5/21/589 on to eighteen hours of Tuesday, The Molad this year will occur only after fifteen hours on Monday, whereas Rosh ha'Shanah fell on Sunday - so how did the Molad occur 'in its time'?

גם לפי מה דפי' לעיל דמקדים לא הוי אם אינו קודם י"ח שעות אחרונות שביום, ויכול להיות דאשתקד המולד ביום ג' לשש שעות ולבני בבל לא נראית עד יום ד' ...

(e)

Refutation #2: Also according to what Tosfos explained above - that it is not considered Makdim if it does not occur before the last eighteen hours of the day, and it is therefore possible that last year the Molad occurred on Tuesday at six hours, and the B'nei Bavel did not see it until Wednesday ...

אכתי דכי שדית ה' כ"א תקפ"ט על ג' שש שעות, הוי המולד השתא ביום ב' וג' שעות, ואכתי לא הוי בזמנו?

1.

Refutation #2 (cont.): Nevertheless, if one adds 5/21/589 to six hours on Tuesday, the current Molad will occur at three hours on Tuesday, which is not 'in its time'?

ושמא 'נראה חודש בזמנו' לאו דווקא ,דביום שאחר קיבוע קרי ליה 'זמנו' ...

(f)

Answer: Perhaps 'It was seen in its time' is La'av Davka, and on the day after Rosh ha'Shanah it is also called 'its time' ...

דבשביל איחור יום א' המולד לקיבוע אין בכך כלום, דלאו אדעתייהו דאינשי...

1.

Reason: Because on account of a delay of one day of the Molad from Rosh ha'Shanah, it doesn't really matter, since people do not notice it.

הלכך, כשהמולד למחרתו דקיבוע כמו ביומא דקיבוע.

(g)

Answer (cont.): Consequently, when the Molad occurs a day after Rosh ha'Shanah it is as if it occurred on the same day.

2)

TOSFOS DH YESH SEFARIM SHE'GORSIN

תוס' ד"ה יש ...

(Summary: Tosfos cites two versions of the text.)

ספרים שגורסין' בית הפגריס' בסמ"ך, ויש שגורסין 'בית הפגרים/ במ"ם.

(a)

Clarifying the Text: Some have the text 'Beis ha'Pagris' - with a 'Samech'; others, 'Beis ha'Pegarim' - with a Mem' ...

וכן כתוב בתוספתא (פ"א) ...

(b)

Support #1: And that is how it is written in the Tosefta (Perek 1).

ופסוק (ירמיה לא) העמק הפגרים.

(c)

Support #2: And a Pasuk in Yirmiyaah (31:30) "ha'Eimek ha'Pegrim".

3)

TOSFOS DH HA'POSE'ACH LO YIFCHOS ME'SHEVA

תוס' ד"ה הפוחת לא יפחות מז'

(Summary: Tosfos clarifies the authorship of this Sugya and the Sugya in Shabbos.)

לרבי יהודה דאמר ליכא תקיעות כי אם שבעה, משום דקר"ק חשיב תקיעה אחת ...

(a)

Clarification: This goes according to Rebbi Yehudah, who says that there are only seven 'Teki'os', since he reckons 'Tarak' as one Teki'ah (See Avodah Berurah).

והא דאמר בשבת פרק במה מדליקין (דף לה:) 'שהיו תוקעין ערב שבת ששה תקיעות כדי לבטל העם מן המלאכה' ,לא הוי אלא תרתי אליבא דרבי יהודה ...

(b)

Clarification (cont.): And when the Gemara says in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 35b) that 'They would blow on Erev Shabbos six Teki'os in order to stop the people from working', according to Rebbi Yehudah that was really two Teki'os ...

דקחשיב לקר"ק תקיעה אחת ...

1.

Reason: Seeing as he considers 'Tarak' as one Teki'ah ...

אלא ו' נקט אליבא דרבנן וחשבינן קר"ק בשלשה תקיעות.

2.

Clarification (concl.): And it mentions six according to the Rabbanan, who count 'Tarak' as three Teki'os.

4)

TOSFOS DH EIN BEIN TEKI'AH LI'TERU'AH V'LO K'LUM

תוס' ד"ה אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום

(Summary: Tosfos clarifies the ramifications of this ruling even according to the Rabbanan and elaborates.)

ומסיק דאתא כרבי יהודה דקאמר קר"ק חדא תקיעה ...

(a)

Clarification: The Gemara concludes that this goes according to Rebbi Yehudah, who says that 'Karak' is one Teki'ah.) ...

וה"נ לרבנן דאסור להפסיק התקיעות.

1.

Clarification (cont.): And so too according to the Rabbanan is it forbidden to interrupt between the Teki'os.,

ומכאן נראה לר' דאסור להפסיק בין שברים לתרועה ...

(b)

Halachah #1: And from here Tosfos' Rebbe learns that one may not interrupt between Shevarim and Teru'ah ...

דהא מספקא לן [אי] גנוחי גנח וילולי יליל בהדי הדדי -ולכך אנו עושים שברים ותרועה בהדי הדדי בתר תקיעה מספק ...

1.

Reason: Because based on a doubt as to whether 'sighing and wailing (i.e. the sounds conveyed by Shevarim and Teru'ah, respectively ) are emitted together (without a break) - we blow them together mi'Safek, after Teki'ah ...

ומשו"ה אסור להפסיק ביניהן.

(c)

Halachah #1 (cont.): Consequently, interrupting between them is prohibitted.

ואם נאנס בתרועה ולא יכול לעשות מפני קוצר רוחו או מפני שום אונס, יחזור לשברים -והודה לו רבי.

(d)

Halachah #2: And (Consequently) if by the Teru'ah, one is an Oneis and is unable to blow it immediately due to a shortage of breath or for any other reason, one should go back to the Shevarim (And Rebbi submitted to this ruling - See Avodah Berurah).

מכאן משמע דאסור להפסיק בין תקיעה לתרועה...

(e)

Halachah #3: From the above it seems that one may not interrupt between Teki'ah and Teru'ah ...

והא דאמרינן בשבת (שם) שהיו מפסיקין התקיעות -[דאמרינן] התם' הראשונה היתה כדי לבטל העם שבשדות, שנייה להבטיל העיר וחנויותיה ... ' ...

(f)

Implied Question: And although the Gemara says in Shabbos (Ibid.) that one does interrupt the Teki'os - when it rules that 'The first Teki'ah was to stop the people in the fields from working, whilst the second was to stop work in the town and its shops ...

שאני התם כיון דתקנום כן כדי להיות כל אחת ואחת סימן לדבר אחד לאו הפסק קחשיב ליה.

1.

Answer:

5)

TOSFOS DH SHEMONAH ASAR YAMIM

תוס' ד"ה שמונה עשר ימים

(Summary: Tosfos explains why the Tama does not include Erev Pesach.)

הא דלא חשיב ערב פסח- דאז הוו להו י"ט ...

(a)

Question: The Tana does not include Erev Pesach, which would bring the total up to nineteen ...

משום דלא הוי אלא במקדש לא חשיב ליה.

(b)

Answer: Because it is only recited in the Beis-ha' Mikdash.

6)

TOSFOS DH SHEMONAH ASAR YAMIM SHE'HA'YACHID GOMER BA'HEN ES HA'HALLEL

תוס' ד"ה י"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל

(Summary: Tosfos discusses the ramifications of this statement and elaborates.)

פי' ובשאר ימים אין אומרים אותו כלל...

(a)

Authentic Explanation: And on other days one does nt say it at all ...

דליכא לפרושי בשאר ימים אין גומרין אותו אבל קורין אותו בדילוג...

(b)

Refuted Explanation: One cannot explain that on other days one does not complete it but one does 'skip' (read Half-Hallel) ...

מדקאמר 'ר"ח דאיקרי "מועד" ,לימא? - 'משמע דסובר דאין אומרין בר"ח כלל.

1.

Refutation: Since the Gemara asks 'Rosh Chodesh that is called "Mo'ed" why not recite it?' - implying that on Rosh Chodesh, he holds, one does not recite it at all.

וכן הא דקאמר 'מאי שנא בחג דאמרינן, ובפסח דלא אמרינן- ' ? משמע דאין חובה לאומרו כלל בר"ח ובפסח.

(c)

Proof #1: Similarly, when the Gemara asks 'Why is it that, on Sukkos we do recite it and on Pesach, we don't?' - it implies that on (Rosh Chodesh and on) Pesach we don't say it either.

וכן משמע בהך דמסכת תענית (דף כח:) 'רב איקלע לבבל, חזינהו דקרו הלילא בר"ח; קסבר לאפסוקינהו, כיון דשמע דקמדלגי אמר "מנהג אבותיהם בידיהם" ... '

(d)

Proof #2: And so it implies in Maseches Ta'anis (Daf 28b), when it relates how 'Rav arrived in Bavel and he saw that they recited Hallel on Rosh Chodesh' he wanted to stop them, but when he heard them 'skip', he said that they were merely practicing the Minhag of their fathers' ...

משמע שרב היה סבור שלא היו אומרים אותו כלל.

1.

Proof #2: Implying that initially, Rav thought that they would not recite it all.

וא"כ, ודאי מה שאנו אומרים אותו, אינו אלא מנהג בעלמא ואינו חובה כמו בי"ח ימים.

(e)

Conclusion: In that case, the fact that we recite it is merely a Minhag and not an obligation like the eighteen days.

ומ"מ אומר ר"ת דצריך לברך עליו...

(f)

Halachah: Nevertheless, says Rabeinu Tam, we are obligated to recite a B'rachah over it ...

דכך משמע הך ד'סבר לאפסוקינהו- ' דחזינהו שמברכין עליו ...

(g)

Proof #1: And this too, is implied in the fact that 'he wanted to stop them' - because he saw them reciting a B'rachah over it ...

דאל"כ, מיד שראה רב שלא ברכו לפניו, מיד היה יכול להבין שלא היה חובה...

1.

Proof #1 (cont.): Otherwise, as soon as he realized that they did not recite a B'rachah before it, he should have understood that it was not obligatory ...

]אלא מנהג -אלא ש"מ שברכו[

2.

Proof #1 (cont.): Only a Minhag - [a clear proof that they did recite a B'rachah].

10b----------------------------------------10b

)אלא מנהג -אלא ש"מ שברכו (וכן משמע מהך דריש פ"ב דברכות (דף יד:) דקאמר רבא 'הילכתא שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן ההלל, בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק...

(h)

Proof #2: And this is further implied by the Gemara at the beginning of the secnd Perek of B'rachos (Daf 14b) when Rava ruled that on the eighteen days on which a Yachid concludes Hallel - 'between the Perakim one may interrupt, but not in the middle of a Perek ...

ימים שאין היחיד גומר בהן ההלל אפילו באמצע הפרק, פוסק ... '

1.

Proof #2 (cont.): Whereas on the days that he does not one may interrupt even in the middle of a Perek'...

ואם אין מברכין עליו, מאי הפסקה איכא בדבר?

2.

Proof #2 (cont.): And what interruption is there if one did not recite a B'rachah?

ותו מפני רשות נמי יפסיק -ועד כאן לא איבעיא ליה אלא מפני היראה ומפני הכבוד?

(i)

Proof #3: Moreover, one may even interrupt for something that is voluntary - and the She'eilah in the Gemara concerned interrupting for someone whom one fears of honors?

ולא דמי להאי דקאמר פרק לולב וערבה (סוכה דף מד:) א'מנהגא לא מברכינן ... '

(j)

Implied Question: Nor can one compare it to the Sugya in Lulav va'Aravah (Sukkah, Daf 44b) which states that 'One does not recite a B'rachah over a Minhag' ...

ה"מ טלטול, דמנהג כמו ערבה, אבל א'קריאה דמנהג מברכין שפיר.

(k)

Answer: Since that refers to Tiltul (moving)regarding the Aravah, whereas over the Minhag of reciting, it is fitting to recite a B'rachah (See Avodah Berurah).

והא דקאמר התם בפ"ד דתענית (דף כח:) תנא 'יחיד לא יתחיל, ואם התחיל, גומר' ...

(l)

Implied Question: And when the Bereaisa says there in the fourth Perek of Ta'anis (Daf 28b) that 'A Yachid should not begin, and that if he does, he should finish' ...

פי' יחיד אין צריך להתחיל, ואם התחיל, גומר- ובדילוג משמע, דציבור חייבין ...

1.

Implied Question: Meaning that a Yachid does not need to begin, but that if he did, he should finish - implying 'skipping', which a Tzibur is obligated ...

היינו ממנהג בעלמא.

(m)

Answer #1: That is merely because of the Minhag.

וק"ק, רב דסבר לאפסוקינהו- התניא הכא דציבור חייבין לקרותו, וגם יחיד נמי גומר כשהתחיל?

(n)

Question: Thatt poses a Kashya however, on Rav, who wanted to stop them - whereas the current Beraisa holds that a Tzibur is Chayav to recite it, and even a Yachid,

ור"ח פי' 'יחיד לא יתחיל' בברכה, ואם התחיל בברכה, גומר.

(o)

Answer #2: The Rach however, interprets 'Yachid Lo Yaschil' with regard to the B'rachah, and that if he began with a B'rachah, he concludes.

ומ"מ נקוט (דרבינו שמשון) [דר"ת] בידך, דטוב לברך ליחיד נמי בתחילה...

(p)

Ruling: Nevertheless, one should adopt the opinion of Rabeinu Tam, that it is correct for a Yachid to recite a B'rachah even Lechatchilah ...

דנהי דודאי אין מחוייב לאמרו, מ"מ מאחר שמזקיק עצמו לכך, אין זה ברכה לבטלה...

1.

Reason: Because, granted one is not Chayav to recite Hallel in the first place, once one decides to recite it, it is not considered a B'rachah le'Vatalah ...

כמו שהנשים מברכות על נטילת לולב שאינו לבטלה...

(q)

Precedent: Just as the B'rachah that women recite over the Lulav is not considered le'Vatalah

אע"פ דפטורות, מ"מ הם רשאות ליטלו, ואין זה ברכה לבטלה, פסק.

1.

Reason: Because even though they are Patur, they are nevertheless permitted to take it, and it is not therefore a B'rachah le'Vatalah (P'sak).

7)

TOSFOS DH AMRU MAL'ACHEI HA'SHAREIS MI'PNEI MAH EIN YISRAEL OMRIM SHIRAH L'FANECHA B'ROSH HA'SHANAH U'V'YOM HA'KIPURIM

תוס' ד"ה אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכיפורים

(Summary: Tosfos extrapolates from the wording of the statement.)

אבל לא קאמר 'מפני מה אין אנו אומרים שירה' -משמע שמלאכי השרת אומרים שירה .

(a)

Inference: The Gemara does not ask why they (the angels) do not recite Shirah - implying that they do in fact recite Shirah.

ולכך אומר ר"י דבר"ה וביום הכיפורים אין לדלג 'והחיות ישוררו וכרובים יפארו .'

(b)

Ramification: Therefore, said the Ri, on Rosh ha'Shanah and Yom Kipur one should not skip 've'ha'Chayos Yeshor'ru u'Keruvin Yefa'aru'.

8)

TOSFOS DH EIN POSCHIN MI'ESRIM U'SHEMONAH TEKI'OS BA'MIKDASH B'CHOL YOM

תוס' ד"ה אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש בכל יום

(Summary: Tosfos, citing the Gemara in Sukkah, clarifies the statement.)

ומפרש בסוכה (דף נג:) 'שלשה לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר -שהיו הלוים אומרים שירה בשעת נסכים...

(a)

Clarification: The Gemara in Pesachim (Daf 53b) explains - 'Three for the opening of the gates, nine for the Tamid shel Shachar - since the Levi'im would recite Shirah when the Nesachim were being poured ...

והיה בו ג' פרקים -לכל פרק תקעו והריעו ותקעו.

1.

Clarification (cont.): And it comprised three paragraphs - by each of which they blew Teki'ah, Teru'ah, Teki'ah.

9)

TOSFOS DH V'LO MOSIFIN AL SHISHAH (This Dibur belongs to the Mishnah).

תוס' ד"ה ולא מוסיפין על ששה

(Summary: Tosfos, citing Rashi, discusses the significance of the current statements.)

פירש"י לא איתפריש טעמא.

(a)

No Source: Rashi explains that the reason for this is not given.

'אין פוחתין מב' חלילים ולא מוסיפין על י"ב' -כנגד י"ב יום שחליל מכה.

(b)

Clarification: 'Not less than two flutes and not more than twelve' - corresponding to the twelve days (during theb year) on which they played the flute.

10)

TOSFOS DH EIN POCHSIN MI'SH'TEIM-ESREI LEVI'IM HA'OMDIN AL HA'DUCHAN (This Dibur belongs to the Mishnah on Daf 13b).

תוס' ד"ה [אין] פוחתין מי"ב לוים העומדין על הדוכן

(Summary: Tosfos explains the statement and clarifies the Mishnah in Tamid.)

בכל יום כשאומרים שירה -שנים לנבלים וט' כינורות וצלצל הרי י"ב.

(a)

Clarification: Every day, when they sang Shirah - two lyres, nine harps and one pair of cymbals, making twelve.

ושתי חצוצרות כהנים תוקעים בהן ולא לוים.

(b)

Clarification (cont.): And as for the two trumpets the Kohanim blew them and not the Levi'im.

והכי תנן פרק בתרא דתמיד (דף לג:) 'ושני כהנים עומדים על שולחן החלבים וב' חצוצרות בידם' .

1.

Proof: So the Mishnah says in the last Perek of Tamid (Daf 33a) - 'And two Kohamim stood on the 'Table of the Chalavim', two trumpets in hand'.

ולא חש התם למתני כינורים וחלילים...

(c)

Implied Question: And by the same token it does not bother to mention there the harps and the flutes ...

לפי שלא היו בכהנים אלא בלוים.

1.

Answer: since they were were played by the Levi'im and not the Kohanim.

וק"ק, דקתני התם 'והקיש בן ארזא בצילצל'?

(d)

Question: The Mishnah states there that 'ben Arza (a Levi) struck the cymbals?

ותירץ 'דחדא מינייהו נקט.

(e)

Answer: The Tana mentions one of them.

11)

TOSFOS DH V'ALEIHEM AMAR DAVID NECHOSHES MEMURAT

תוס' ד"ה ועליהם אמר דוד נחושת ממורט

(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation, and amends the text.)

פ"ה 'על כלי נחושת שכיוצא בהם' .

(a)

Explanation: Rashi explains 'On copper vessels similar to them' (See Avodah Berurah, quoting the Cheishek Sh'lomoh).

מיהו קשה דהאי קרא בשלמה -במלכים דכתיב "נחשת ממורט" ובדברי הימים (ב ד) כתיב "נחשת מרוק"

(b)

Question: This Pasuk however, is written in connection with Sh'lomoh - in Melachim (1, 7) it says "Nechoshes Memorat", and in Divrei ha'Yamim (2, 4) "Nechoshes Maruk" ...

,ומאי קאמר 'ועליהם אמר דוד' ?

1.

Question (cont.): So how can the Gemara say 'And on them David said'?

ונראה לר"י דה"ג 'ועליהם אמר קרא "נחשת ממורט" "נחושת מרוק."

(c)

Answer: The Ri therefore amends the text to read 'And on them the Pasuk says "Nechoshes Memorat" "Nechoshes Maruk"

12)

TOSFOS DH HARDAVLIS

תוס' ד"ה הרדווליס

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's version and elaborates.)

בסמ"ך גריס רש"י.

(a)

Text #1: Rashi reads this with a 'Samech'.

ונראה לר' הרדוולים במ"ם.

(b)

Text #2: But the Ri reads it 'Hardavlim', with a 'Mem'.

וכן יש בבראשית רבה 'ערדולין בעיר ומדינה נהפכה' -פירוש ערדוולין כמו הרדוולין- והם מיני כלי זמר.

(c)

Proof: And that is how it appears in Bereishis Rabah 'Ardavlin be'Ir u'Medinah Nehefchah' - 'Ardavlin is like 'Hardavlin' - species of instruments.

'מ"ם' מתחלפת ב'נו"ן' .

(d)

Clarification: And the 'Mem' is interchangeable with a 'Nun'.

'הרדוולים' זהו תרגום של עוגב.

(e)

Conclusion: 'Hardavlim' is the Targum of "Ugav" (See Avodah Berurah).

13)

TOSFOS DH MAGREIFAH HAYSAH BA'MIKDASH

תוס' ד"ה מגריפה היתה במקדש

(Summary: Tosfos disagrees wih Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס 'שגורפין בה הדשן' .

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains (Shovels) with which they shoveled the ashes'.

וקשה, דהא היתה כלי זמר?

(b)

Refutation: But surely what they played was a musical instrument?

אלא נראה לפרש דשני מיני מגריפות היו -אחת לדשן ואחת של שיר.

(c)

Authentic Explanation: It therefore seems that there were two Magripos - one for the ashes, the other, for the Shir.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF