אברהם יוסף שווארץ שואל:
יט: ואין יוצא בה ידי חגיגה, פשיטא דבר שבחובה הוא,
יל"ע דבלאו הכי הרי אינה קדוש בתורת חגיגה, ואיך יעלה לשם חגיגה.
והגרא"ל פומרציק בספרו עמק ברכה, הוכיח מהכא דאין קודשה מסוימת של חגיגה, אלא כל שמביאים אותה ביו"ט אפשר לצאת בה, אמנם יש לתמוה מגמרא ערוכה בפסחים עא. דקא שקיל וטרי בזמן איכלת חגיגה ואם אינה קדושה פבני צעמה הרי אוכלים אותה כעיקר קדושתה, וכן בתוס' שם ד"ה הקדשין מבואר להדיא דנקט דאפשר לקדש לשם חגיגה.
שווארץ
הכולל משיב:
שלום
לולא שדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין היה אפשר לשחוט התודה לשם חגיגה והיה גם קרבן תודה וגם חגיגה.
בברכה. יוסי בן ארזה
