דיונים על הדף - ערכין לב

י.י. קראוס שואל:

ערכין לב: ואיב"א חד מינייה ראב"י אמרה דתניא ראב"י אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשו והיה לו קודם לכן, פרש"י הך דקתני קידשה לעתיד לבא ראבי אמרה כי היכי דקאמר אעפ שאין לו עכשיו ואעג דחרוב לא בטלה קדושתיה. מבואר דדין בתי ערי חומה משום דעיר שיש לו חומה יש לה איזה קדושה נוספת.

ומ"מ תמוה לדמות את זה לקדושה ראשונה, דהא אפי' למ"ד לא קידשה לעת"ל, בקדושה שנייה איכא מ"ד דקידשה לעת"ל, וע"כ הנידון אם כשקידשו את הארץ מתחלה עשו את זה ללעת"ל או לא וא"כ למה תלוי בזה אם קדושת בתי ערי חומה קיים.

ואלולי דברי רש"י היה אפ"ל דכוונת הגמ' דאלו ס"ל לראב"י שלא קידשה לעת"ל א"כ לא יועיל מה שהיה מוקפת חומה קודם בימי בית ראשון, דמאז כבר בטלה קדושת א"י ובכללה קדושת בתי ערי חומה. אלא דיל"ע בזה דהא אפי' אם לא חרב החומה לא מהני מה דמוקפת עכשו רק צריך שהיה מוקפת בימי יהושע וא"כ נימא דכיון שמאז בטלה הקדושה כבר לא שייך בכלל בתי ערי חומה, ועכצ"ל דזה קובע דין בתי ערי חומה מה שהיה מוקפת מימות יהושע, וא"כ גם אם עכשו אין לו חומה נימא הכי.

ובאמת שזה גם קושיא על רש"י, דמשמע דלמ"ד לא קידשה לעת"ל ה"נ בעיר שיש לו חומה שחרב בטלה קדושתה ולא יחזור, וא"כ בבית שני לא שייך בתי ערי חומה דבחורבן כבר בטלה קדושתה ולא יחזור וצ"ע.

י.י. קראוס

ירושלים

הכולל משיב:

מה שהקשית דכיון שהקובע הוא חומה מימות יהושע, ומאז כבר בטלה הקדושה, א"כ מה יועיל קידוש שני, סו"ס כבר בטל דין ההיקף מימות יהושע - נראה שהם שני דברים חלוקים הנצרכים לקדושת ע"ח: ההקף חומה המציאותי בימות יהושע, והקדושה, ואף שבטלה הקדושה בחורבן ראשון, מ"מ נשאר שם 'מוקף חומה' עלה, ושפיר מהני קדושה שניה.

ולעיקר פרש"י איני רואה קושיא, דקדושת ערי חומה היא אחת מעשר קדושות הנמנות במשנה פ"ק דכלים, כקדושת הארץ. וקדושת הארץ היא הבסיס לקדושת ע"ח, וכל שבטלה קדושת הארץ בטלה קדושת ע"ח. וע' מח' רמב"ם וראב"ד (ור"י קורקוס) בהל' שמיטה ויובל יב,טו. וע"ע בחדושי הגר"ח סנטסיל ערכין.

י. בן ארזה

כולל עיון הדף