דיונים על הדף - בבא מציעא פח

שמואל דוד שואל:

בא מציעא פד: איכא דאמרי רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו בחלמא אמר להו פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי ..

וברש"י פרידה- גוזל אחד

בתורה מאי היא דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר' שמעון ורבי אארעא מקשו ומפרקו אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע עבדו להו ספסלי אסקינהו אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה ....

וברש"י פרידה אחת- בן אחד

יש לעיין חדא מדוע קרי ליה לבנו פרידה. ועוד יש לעיין מדוע שינה רש"י בפירושו. וצ"ע

Shmuel Berkovicz, Lakewood

הכולל משיב:

מה שהקשה בב"מ פד ב אמאי קרי ליה לבנו פרידה ומדוע שינה רש"י בפירושו, יסלח לי על האיחור אך ממש הוצרכתי לחפש זמן לכתוב זה.

לשון פרידה מצינו בחז"ל על שלשה ענינים שונים. א. לשון גוזל כדאיתא במשנה מסכת קינים פ"ג משנה ו' ובכמה דוכתי בגמרא בעיקר בסדר קדשים. ב. לשון דבר פרוד מחברו כלשון הגמרא נדה כז א תניא מלא תרוד רקב שנפל לתוכו עפר כל שהו טמא ורבי שמעון מטהר מאי טעמא דרבי שמעון אמר רבה אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אי אפשר שלא ירבו שתי פרידות עפר על פרידה אחת של רקב וחסיר ליה ואמינא להו אדרבה א"א שלא ירבו שתי פרידות רקב על פרידה אחת עפר. ושם לשון פרידה נאמר על גרגיר עפר כשהוא פרוד מחבירו. ג. לשון פרידה נאמר על פרד נקיבה הוא היוצא מן הסוס והחמור, כדאי' במגילה יג כפרידה שאינה עושה פירות, וכן בעוד מקומות בש"ס.

והנה יש לעי' ברש"י כאן שכתב דפרידה גוזל האם כוונתו דכל מקום שנאמר פרידה אחת יש לי ביניכם, וכן הוא בסנהדרין קח פרידה אחת יש לי להוציא מכם. היינו גוזל. או דילמא כוונת רש"י דדוקא במעשה זה דרשב"י ור"א בנו פרידה היינו גוזל ולא בכל דוכתי.

והנה כאן בלשון פרידה לכאורה אין להסתפק דלשון פרידה יהיה לשון פרד, הבא מן הסוס והחמור. דלמה יש לחשוש כן דכוונת רשב"ג על רבי בנו לדמותו לזה. [וחושבני שבאיזה מקומות בחז"ל מדמים ממזר לפרד ולא עיינתי] וכן שם בסנהדרין במתושלח הצדיק, למה לקרותו באופן כזה ובאו לעורר על צדקותו. ואף במעשה דרשב"י ור"א בנו דוחק לומר דשייך לשון פרד משום דרצה רשב"י לשכנעם לקוברו, והם לא רצו משום דלא סליק חיה רעה לגבייהו, ועל זה אמר לשון פרידה כאילו לומר דמה לכם להשאירו אצלכם, והרי הוא דומה לפרד. ועל זה נימא דרש"י לא ניחא ליה בפירוש זה ופירש דהיינו גוזל. כבכל דוכתי. אין נראה זה כלל. ומלבד דפירוש זה דוחק, גם חסר הרבה בלשון רש"י.

והעיקר נראה בכוונת רש"י דדוקא במעשה זה דרשב"י ור"א בנו פרידה היינו גוזל ולא בכל דוכתי. דאכן בכל דוכתי הלשון הוא על דבר נפרד, כגון מתושלח שהיה צדיק בין רשעים, או רבי שהיה מובדל מחבריו, אלא שרשב"ג לא רצה שיבדילוהו משום עין רעה. אבל לשון פרוד היה שייך בו שהיה מצויין ונבדל. ועל זה כתב רש"י דכאן במעשה דרשב"י ור"א בנו, לא שייך להשתמש בלשון זה, דמה לו להזכיר ענין הפירוד מהם והם חיים והוא מת, ועל זה היה שייך לשונות ברורים יותר לכן כתב רש"י דהיינו גוזל, ובא לרמזם שרוצה הוא אותו אצלו, כגוזל שמדדה וחוזר לקינו.

אליהו סולומון