א) מדוע לפעמים כתב הגמרא ״בל״ שונה מלשון הקרא ״לא.״
ומה החילוק ביניהם.
עיין בבא מציעא קיא בל תעשוק בל תגזול בל תלין כו׳
וברש״י שם לא תעשוק לא תגזול כו׳
ועיין בבא מציעא צ. בל תחסום
וברש״י לא תחסום.
ב) בגמרא בבא מציעא קיא אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
וברש״י שם שכיר שעות דיום שנשכר לו מן הבוקר עד חצות.
ויש לעיין מה הדין עם נשכר מן הבוקר עד לאחר חצות האם עדיין יש לא תבא בשקיעה או דילמא יש לבעל הבית יותר זמן לפרוע
ומה הגדר בזה.
שמואל דוד בערקאוויץ, לייקווד ארה"ב
א) "בל" זה ארמית, "לא" זה לשון הקודש.
ב) עי' טור חו"מ סי' שלט ס"ד ושכיר שעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כל אותו היום. ובסמ"ע סק"ט כיון דכלה מלאכתו קודם שקיעת החמה חל עליו האזהרות דביום תתן שכרו וגו'. א"כ מ"ש רש"י שנשכר לו מן הבוקר עד חצות הוא לאו דוקא אלא אפילו אם נשכר לו עד קצת לפני השקיעה חל עליו חיוב לשלם עד השקיעה.
בברכת התורה
דוד בלום
מדוע נותנים לו זמן כ"כ קצר לשלם??
צריכים לדאוג שיהיה לפועל מה לאכול בלילה
דוד בלום
ומדוע כשהפועל עובד כל היום נותנים לבעה"ב זמן כל הלילה?
שמואל דוד
יש רק שתי זמנים שכתוב בתורה עבור תשלום הפועל או תחילת הלילה או תחילת היום ואם גמר עבודתו בסוף היום מכיון דקיי"ל שכירות אינה משתלמת אלא בסוף א"א לחייב בעה"ב לשלם רגע כמימריה בסוף היום לכן נדחה חיוב התשלום עד הבוקר הבא.
בהצלחה
דוד בלום
