בגמ' מסיק דלא אמרינן מגו דפשע אצל גמלים שחייב גם בהתלעה. וזוכרני שלעיל עסקנו בענין תחילתו פשיעה וסופו באונס. האם מגו הזה שאני מתחילתו בפשיעה, או האם הם אותו ענין.
סענדר קליין
שלום
כבר נגעו בשאלה זו ראשונים ואחרונים:
ספר העיטור אות פ - פקדון דף ע טור ד
ומסתברא דלא אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא באונס דשכיחא כגון נטירותא דגנבי אבל אונסא דלא שכיחא כגון התלעה וכגון פקח ביום לא ואפי' למאן דאמר תחילתו בפשיעה וסופו חייב באונסא דלא שכיחא פטור דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה אונסא דלא שכיח וכדאמרי' בבבא קמא בגמרא דהכלב וגדי הניחא למאן דאמר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למ"ד חייב מאי איכא למימ' כגון דמקרבי כלים לגבי כותל דכי נפלי לבראי נפלי וליכא לאסוקי אדעתיה להאי אונס'
ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ה סימן לח
ונ"ל, דלשון מיגו לחוד, ולשון תחילתו בפשיעה כו' לחוד. כי מיגו לא אמרינן אלא היכא שהאונס והפשיעה הכל מעניין אחד, ובעניין אחד הוא. כגון הכא, שהפשיעה הוא בשור זה, שלא יכשול ויפול בבור. והאונס הוא בשור זה, שנפל נמי בבור, על כן אמרינן שפיר מיגו. אבל התם, שהפשיעה היא במה שיצאה לאגם. ואיכא למיחש שמא תאבד או תיגנב. והאונס היה במיתה. א"כ אין שייך מיגו כזה, וכל הדומה. אלא מכח תחילתו בפשיעה באת לחיובא האי גברא אף באונס. א"כ היכא דהאונס לא בא בסיבת הפשיעה לא מחייבינן ליה.
יוסי בן ארזה
