hebrew
1)

What is the significance of the blessing and the sanctification of the Shabbos?

1.

Rashi: With reference to the future, Hashem blessed Shabbos by sending Yisrael in the desert a double portion of Manna (i.e. on Friday, two portions fell in honor of the Shabbos); and He sanctified it in that no Manna fell on Shabbos itself. 1

2.

Ramban citing R. Sa'adyah Ga'on: A person who keeps Shabbos receives a blessing from Hashem and becomes sanctified.

3.

Ramban citing the Ibn Ezra: Hashem's blessing consisted of the increase in childbirth and the extra learning ability that comes with the Neshamah Yeseirah 2 . The sanctification is the result of desisting from doing work on it 3 .

4.

Rashbam: When Shabbos arrived, all the needs of Hashem's creation and their food were already created. Consequently, Shabbos was blessed with all the good things.

5.

Hadar Zekenim , Riva (Bereishis 1:28): It was blessed with light. Refer to 2:2:153:1.

6.

Mishnas R. Aharon 1 p.182: Kedushas Shabbos puts an influence on a person. His eternal form is determined by his appearance in this world in every portion of him. His form on Shabbos is more evident.


1

The Da'as Zekeinim (Shmos 16:22) maintains that there was another blessing of the Manna for Shabbos. For each weekday meal, a half-Omer of Manna made one loaf, but the half-Omer that they baked for each of the three Shabbos meals made two loaves (Lechem Mishneh).

2

See Seforno, who offers a similar explanation.

3

The Ramban also presents an esoteric explanation - as he often does. However, as the Ramban himself points out in his introduction to the Torah, anyone who thinks that he understands those explanations is fooling himself.

2)

What is the meaning of the word "La'asos" (which appears superfluous)?

1.

Rashi, citing the Midrash Rabah: What was fitting to be created on Shabbos, Hashem created on Friday. 1

2.

Ramban #1, citing the Ibn Ezra: It refers to the ability that Hashem infused into the creations to procreate.

3.

Ramban #2: Hashem initially created the first matter (Beri'ah), and formed it on the six subsequent days (Ma'aseh). On Shabbos, He rested both from the Beri'ah and the Asiyah.

4.

Ramban #3 2 : "La'asos" refers to the six thousand years that this world will exist (each thousand corresponding to one day of the creation, and the seventh thousand - Olam ha'Ba, to Shabbos) 3 .

5.

Targum Yonasan: Hashem rested from all the work that He did and that He will do. 4

6.

Hadar Zekenim : It refers to Shedim, which were created Bein ha'Shemashos. There was no time to create [a body] until Shabbos came, therefore they have only Ru'ach, but no Guf.

7.

Riva, Moshav Zekenim : It refers to the north wind, which is disorderly. When Gog and Magog will come and claim Divinity, Hashem will command him "if so, create the north wind", to refute him.


1

This opinion in the Midrash maintains that, although on each day of the creation Hashem created three things, on Erev Shabbos, He created six - three for Friday and the three that were fitting to be created on Shabbos. The three for Friday were Adam Chavah and the vermin; the three for Shabbos, the animals, the wild beasts and the demons (the Sheidim).

2

See Ramban for detailed explanation.

3

This may also be what Targum Yonasan means, when he writes that Hashem rested from all the work that He did and that He going to do.

4

Based on what we say every morning 'who is Mechadesh in His goodness every day continually, the work of the creation', the Kesav veha'Kabalah quoting the Gra explains that Hashem created potential in the six days, and brings it to actualization on an ongoing basis. And this too, may well be what Targum Yonasan means.

3)

רש"י: שכל ימות השבת...עומר...ובששי לחם משנה: קשה שבכל יום היה יורד הרבה מן, יותר מעומר לגולגולת?

1.

גור אריה: הברכה הייתה בכך שכשמדדו היה להם לחם משנה.

4)

רש"י: ובששי לחם משנה: מה הברכה בכך, והרי זה היה במקום המן של שבת?

1.

גור אריה: זו ברכה לקבל הרבה בבת אחת מלקבל מעט בכל יום.

2.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכד ד"ה על כן): הברכה הייתה בכך שליקטו כבכל יום ומצאו שני עומרים.

5)

רש"י: וקדשו במן שלא ירד בו מן כלל: למה דוקא זה מראה את קדושת השבת?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכד ד"ה על כן): הדברים החומריים אינם שובתים בשבת משום שלחומר אין שביתה והשלמה, אבל המן איננו טבעי ולכן הוא שובת בשבת.

6)

רש"י: וקדשו במן שלא ירד בו מן כלל: אם גם ביום טוב לא ירד מן, במה נתייחדה השבת?

1.

גור אריה, (שמות טז,כו, עמ' קלח ד"ה לרבות): מה שלא ירד מן ביו"ט זהו משום שיו"ט נקרא שבת, וע"י השבת נתקדשו שאר הימים טובים. 1

2.

מהר"ל, (גבורות ה' פס"ג, עמ' רפה): הייתה ברכה במן ביום השישי שלקטו עומר אחד ומצאו שנים, ואפשר שביו"ט לא קרה כך אלא היו צריכים ללקוט עומר לצורך היום ולצורך מחר. 2


1

הראשונים דנו האם יש ללמוד מהפסוק שהמן ירד ביו"ט, ורק השבת נתברכה ונתקדשה במן, עי' ביצה דף ב ב תוספות ד"ה והיה, ובעוד מקומות.

2

והוסיף שם המהר"ל שקדושת השבת היא במה שבערב שבת נתברך המן והיה להם כפול ולא היה צורך שירד בשבת, אבל ביו"ט שהוצרכו ללקוט כפול, אין זו קדושה מה שלא ירד ביו"ט. ועיי"ש עוד האם צריך לחם משנה ביו"ט.

7)

במה ברך ה' את יום השבת?

1.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכד ד"ה על כן): ה' ברך את השבת במן כי המן הוא הברכה העליונה ביותר- שלקטו כרגיל ומצאו שני עומרים. 1

2.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכה): לכל הימים יש זוג חוץ מלשבת, ולכן השבת היא לא חלק אלא הכל, וזה ראוי לברכה. 2

3.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכה): שבת איננה נדחת, כי שאר המועדים תלויים בבית דין שמקדשים אותם וזהו ברכתו- שהוא מבורך מעצמו. 3


1

המן הוא השפע היורד מלמעלה ולכן זו הברכה העליונה.

2

עיי"ש בהמשך דבריו שאעפ"כ ישראל הם הזוג של השבת.

3

נראה לי לפרש שהשבת קבועה וקיימת מראשית הבריאה, וזו ברכתה- שהיא לא צריכה לקבל ממקור חיצוני, אלא כמו מעיין שמתברך מתוך מקורו העצמי.

8)

במה קידש ה' את יום השבת?

1.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכד ד"ה על כן): יש כמה שיטות במדרש: 1) קדשו במן כי לחומר אין שביתה והשלמה, אבל המן איננו טבעי ולכן הוא שובת בשבת. 2) קדשו במלאכה כי האדם הוא מעל הטבע ולכן הוא צריך לשבות מהמלאכה הגשמית. 3) קדשו במקושש שהתחייב מיתה על פי ה' כי המתנגד לקדושת השבת חייב מיתה שהיא ההעדר. 4) קדשו במאורות שיש להם תוספת כח בשבת כי האור הוא דבר בלתי גשמי.

9)

מה היחס בין ברכת השבת לקדושת השבת?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכג): השבת היא הברכה בעולם מחד, אבל היא נבדלת מששת ימי המעשה מאידך, וזהו 'ויברך ויקדש', ולכן אמרו שהשבת היא כלה (שיש בה ברכה) ומלכה (והמלך נבדל משאר העם).

10)

רש"י: והמקרא כתוב על שם העתיד: רמב"ן: לא משמע שהפסוק מדבר על שם העתיד?

1.

גור אריה: השבת קדושה ומבורכת בעצמותה, והראיה לכך הוא המן שירד בעתיד.

11)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': מנין למדו זאת?

1.

גור אריה: כתוב 'לעשות' ולא 'אשר ברא ועשה'.

12)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': מה בא דבר זה ללמדינו?

1.

גור אריה: רש"י בא ללמדינו שהקב"ה שבת בשביעי לא מפני שתמה המלאכה אלא השבת קדושה בעצמותה, והיא כנגד הרקיע השביעי מקום כסא הכבוד. 1


1

עיין מה שהובא לעיל מהמהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכב) שהעולם הוא גשמי, ולכל גשם יש רוחק, ולגשם שלם יש 6 צדדים, ולכן נברא העולם ב-6 ימים. האמצע אין לו רוחק ולכן הוא מתיחס אל הבלתי גשמי, וכנגדו יום השבת.

13)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': השדים נבראו בין השמשות ולא הספיק לגומרם עד שקידש היום, ולדברי רש"י קשה שהיה אפשר להקדים גם את בריאת השדים?

1.

גור אריה: הזמן הראוי לבריאת השדים היה בשבת בין השמשות ולכן הוקדם זמנם ליום שישי בין השמשות.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars