1) TOSFOS DH AMAR K'RA VE'SHACHAT VE'CHUKAH

תוס' ד"ה אמר קרא ושחט וחוקה

(SUMMARY: Tosfos discusses the D'rashah of "Chukah").

אומר רבינו תם, דמשמע בפרק שני דזבחים (דף יח.) ד"חוקה" לא הוי עיכוב ממשמעו, אלא מגזרה שוה ...

(a) Clarification (Part 1): The Gemara in the second Perek of Zevachim implies, says Rabeinu Tam, that "Chukah" is not crucial by implication, but rather through a Gezeirah-Shavah ...

דילפינן התם מגזרה שוה דלא רחוץ ידים חילל, מגזירה שוה "חוקה" "חוקה" משתויי יין?

(b) Clarification (Part 2): Since the Gemara there learns that a Kohen who serves without having washed his hands desecrates the Avodah from a Gezeirah-Shavah - "Chukah" "Chukah" from a Kohen serves after having drunk wine.

2) TOSFOS DH U'MAH BE'MAKOM SHE'LO KIDESH HA'GORAL ETC.

תוס' ד"ה ומה במקום שלא קדש הגורל כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the possibility of learning the Kal va'Chomer conversely).

ואם תאמר, קינים גופייהו מנא לן שלא קדש הגורל, אימא ק"ו איפכא?

(a) Question): From where do we know that the Goral does not render the birds themselves Kodosh (by learning a Kal va'Chomer the other way round (birds from the goats)?

ויש לומר, דאיכא שום מיעוט.

(b) Answer: There is some Miy'ut or other (of which we are unaware, that prevents from doing so).

3) TOSFOS DH TA'MA DE'KASAV RACHMANA VE'ASAHU HA LA'V HACHI DARSHINAN LEIH

תוס' ד"ה טעמא דכתב רחמנא ועשהו הא לאו הכי דרשינן ק"ו

(SUMMARY: Tosfos reconciles this D'rashah with Rebbi Yehudah, whom the Gemara in Yoma establishes as the author of this Beraisa, even though he holds that "Chukah" is written exclusively in connection with Avodos that are performed inside [which Hagralah is not]).

תימה, דבפרק טרף בקלפי (יומא דף מא.) מוקי האי ברייתא כרבי יהודה, משום דסתם ספרא רבי יהודה היא; ורבי יהודה אית ליה בפרק הוציאו לו ד'לא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בפנים בבגדי לבן', והגרלה בחוץ הויא?

(a) Question: In Perek Taraf be'Kalpi (Yoma 41.), based on the principle that 'S'tam Sifra, Rebbi Yehudah', the Gemara establishes this Beraisa like Rebbi Yehudah, who holds in Perek Hotzi'u lo that the Torah only writes "Chukah" in connection with Avodos that are performed inside the Heichal wearing white Begadim, whereas the Hagralah was performed outside?

ואין לומר, דשום תנא לא פליג א'דרשא ד"ועשהו", ולא פליג עליה רבי נחמיה, דאית ליה דכתיב "חוקה" א'נעשה בחוץ.

(b) Refuted Answer: One cannot answer that there is no Tana who disagrees with the D'rashah of "ve'Asahu", and that Rebbi Nechemyah, who establishes "Chukah" on the Avodos that are performed outside, does not argue with him ...

דהא אשכחן רבי שמעון בפרק טרף בקלפי (שם דף מ. ושם), דסבר דהגרלה לא מיעכבא.

(c) Refutation: Since we find that Rebbi Shimon who holds, in Perek Taraf be'Kalpi (Ibid. 40. & 40:) that Hagralah is not crucial.

וי"ל, דפריך משום דבפרק טרף בקלפי (שם דף לט:) דריש רבי ינאי "מאשר עלה", "אשר עלה" תרי זמני לעכב ...

(d) Answer #1 (Part 1): The Kashya is based on the Gemara there (39:) where Rebbi Yanai Darshens from the double expression "asher Alah" "asher Alah" that it is crucial ...

ופריך 'אלמא דרשינן ק"ו', אע"ג דכתיב עיכובא. ואמרינן 'נוקמה "אשר עלה" לדרשא אחריתי משום ק"ו'.

(e) Answer #1 (Part 2): And the Gemara now asks 'So we see that one does Darshen a Kal va'Chomer, even though the Torah writes an Ikuva, we nevertheless ask that we should establish "Asher Alah" with regard to another D'rashah because of the Kal va'Chomer.

והשר מקוצי תירץ, דהתם יליף מדכתיב "זאת", דלא כתיב "חוקה" אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים.

(f) Answer #2 (Part 1): The Count from Coucy answers that there we learn from the fact that the Torah writes "Zos", and 'Chukah' is confined to Avodos that are performed wearing the white Begadim inside.

והשתא פריך הכא שפיר, דאי לא דרשינן ק"ו, אמאי אצטריך "זאת" למעוטי, דלא קאי חוקה בדברים הנעשים בחוץ.

(g) Answer #2 (Part 2): Now the Gemara's Kashya here makes good sense - because if we would not Darshen the Kal va'Chomer, why would we need "Zos" to preclude it, seeing as "Chukah" does not pertain to Avodos that are performed outside.

דהא על כרחך לא כתיב "חוקה" אלא בדברים הנעשים בפנים, דאי כתיב נמי בדברים הנעשים בחוץ, אמאי אצטריך "ועשהו"?

(h) Proof (Part 1): And "Chukah can only pertain to Avodos that are performed inside, because if it also pertained to Avodos that are performed outside, we would not need "ve'Asahu"?

אלא ודאי אע"ג דכתיב "חוקה", דרשינן ק"ו.

(i) Conclusion (Part 1): We therefore must say that although the Pasuk writes Chukah, we Darshen the Kal va'Chomer.

ואפילו כתיב נמי "חוקה בדברים הנעשים בחוץ, הוה דרשינן ק"ו, אי לאו דכתיב "ועשהו" - ולכך אצטריך "זאת".

(j) Conclusion (Part 2): And even if Chukah pertains to Avodos that are performed outside, we would Darshen the Kal va'Chomer, had it not written "ve'Asahu". And that explains why we need "Zos".

אבל מכל מקום הקשה ה"ר מנוח, דמאי פריך, והא לא כתיב "חוקה" אלא א'עבודה, והגרלה לאו עבודה היא?

(k) Question: In any event Rebbi Mano'ach asked what the Gemara is asking, seeing as the Torah only writes Chukah with regard to Avodah, and Hagralah is not an Avodah?

וצריך עיון שם.

(l) Conclusion: The Gemara there needs to be looked into.

4) TOSFOS DH ZOS LA'LEVI'IM VE'LO ACHERES LA'LEVI'IM

תוס' ד"ה זאת ללוים ולא אחרת ללוים

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Gemara does not say that since the Pasuk is talking about a Zav, it comes to preclude a Zav, rather than a Zavah).

תימה, דבפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כד.) דריש מ"וזאת תהיה טומאתו" - 'למעוטי זבה מראיות'. ופריך 'ואימא למעוטי זב מימים'?

(a) Question (Part 1): The Gemara in Perek Keitzad ha'Regel (Bava Kama 24.), Darshens from the word "ve'Zos" (in the Pasuk "ve'Zos Tih'yeh Tum'aso"), to preclude a Zavah from sightings (only days). And the Gemara asks that perhaps it comes to preclude a Zav from days?

ומשני 'קאי בראיות ממעט ראיות, קאי בראיות ממעט ימים'?

(b) Question (Part 2): To which it answers 'Since the Pasuk is talking about sightings, it is logical to say that it comes to preclude sightings, and that it precludes days'.

ואמאי לא קאמר 'קאי בזב ממעט זב, קאי בזב וממעט זבה' - דהכי מסתבר טפי, כדמשמע פשטיה דקרא "וזאת תהיה טומאתו" - 'ולא אחרת'?

(c) Question (Part 3): Why do we not rather say that since the Pasuk is talking about a Zav, it comes to preclude a Zav, rather than a Zavah - since this is a more logical way of looking at it, since the simple explanation of the Pasuk is 'This is his Tum'ah, and no other'?

כדדרשינן הכא "זאת ללוים" - 'ולא אחרת ללוים'?

(d) Precedent: Like we Darshen here - "This is for the Levi'im - and nothing else is for the Levi'im'?

ויש לומר, דהכא נמי הוה דרשינן "זאת אשר ללוים" - 'ולא לכהנים', אי לאו דדריש ליה מ"אשר ללוים".

(e) Answer #1: In our case too, were it not for the words "Asher la'Levi'im", we would Darshen here too "This is for the Levi'im and not for the Kohanim".

אי נמי, הכא דרשינן הכי, משום דמזכיר "ללוים" בקרא, אבל התם אי למעוטי זב קא אתי, הוה ליה למכתב "זאת שהיא טומאת הזב" - להזכיר הזב בקרא.

(f) Answer #2: Alternatively, we Darshen here he way we do, only because it mentions the Levi'im, in the Pasuk. By the same token, if the Pasuk there wanted to preclude by Zav, it ought to have written 'This is the Tum'ah of a Zav' (and not " ... his Tum'ah").

ור"י תירץ, דזב וזבה שם אחד הוא, ולהכי לא שייך למימר 'קאי בזב ממעט זב ... ' - דכך יש לי למעט זבה כמו זב.

(g) Answer #3: The Ri answers that a Zav and a Zavah are like one entity. Consequently, the Gemara cannot say that since the Pasuk is talking about a Zav, it comes to preclude a Zav (rather than a Zavah), since it is just as liable to preclude a Zavah as a Zav.

5) TOSFOS DH YACHOL AF BE'SHILOH U'BEIS OLAMIM KEIN

תוס' ד"ה יכול אף בשילה ובית עולמים כן

(SUMMARY: Tosfos presents a contradiction as to whether we learn Mishkan and Mikdash from each other or not).

משמע - דאי לאו מיעוט, הוו גמרי מהדדי.

(a) Clarification: This implies that if not for the Miy'ut, we would learn them from each other ...

וכן בריש עירובין (ד' ב.) דפריך 'והא קרא במשכן כתיב?' ומשני, 'אשכחן מקדש דאיקרי משכן, ומשכן דאיקרי מקדש'.

(b) Precedent: Similarly at the beginning of Eruvin (2.) where the Gemara asks 'But is the Pasuk not talking about the Mishkan?' And it answers that we do find that 'Mikdash' is called 'Mishkan' and 'Mishkan' is called 'Mikdash'.

ותימה, דבפ' ידיעות (שבועות דף טז: ושם) משמע דלא גמרינן מהדדי, אי לאו דכתיב תרי קראי ...

(c) Question (Part 1): In Perek Yedi'os however (in Shevu'os 16: & 17.) it implies that wse do not learn one from the other, unless there are two Pesukim.

דקאמר התם 'לכתוב או אידי ואידי "מקדש", או אידי ואידי "משכן" '?

(d) Question (Part 2): Since the Gemara says there ' Let the Gemara write either both times "Mikdash" or both times "Mishkan"?'

וכן בסוטה בפרק היה מביא (ד' טז.) מצריך תרי קראי לאתויי שילה ובית עולמים, ובפרק שני שעירי (יומא ד' סז:) גבי 'מדבר המדברה'

(e) Precedent #1: Likewise in Sotah, in Perek Hayah Meivi (16.) the Gemara requires two Pesukim to include (Mishkan) Shiloh and the Beis-ha'Mikdash, and also in Perek Sh'nei Se'irei (Yoma 16:) regarding "Midbar" "ha'Midbarah" ...

ובפרק טרף בקלפי (שם ד' מד.) גבי "וכל אדם לא יהיה באהל מועד"; ובפרק הוציאו לו (שם נג.) גבי 'מעלה עשן?

(f) Precedent #2: And in Perek Taraf be'Kalpi (Ibid. 4.), in connection with "ve'Chol Adam Lo Yih'yeh be'Ohel Mo'ed" and in Perek Hotzi'u lo (Ibid. 53.), in connection with 'Ma'aleh Ashan'.

ותירץ ה"ר נתנאל, דבעירובין לא צריך קרא ל'מקדש' - דעיקר דרשא באה על המקדש, דבמשכן לא היו דלתות.

(g) Answer (Part 1): ha'Rav Nesanel answers that in Eruvin, we do not need a Pasuk for Mikdash - since the main D'rashah comes for Mikdash, seeing as in the Mishkan there were no doors.

והא דהכא, סברא היא, אם לא היה הפסוק, שיפסלו אף בשילה ובית עולמים, הואיל ואינו תלוי בקדושת המשכן [וע"ע תוס' עירובין ב. ד"ה אשכחן ותוס' יומא דף מד. ד"ה בשילה תוס' סוטה ד' טז. ד"ה ובית ותוס' שבועות טז: ד"ה או אידי].

(h) Answer (Part 2): And as for the Sugya here, it is logical to say that, if not for the Pasuk, age will invalidate the Avodah even in Shiloh and in the Beis-ha'Mikdash, since it has nothing to do with the Kedushah of the Mishkan.

24b----------------------------------------24b

6) TOSFOS DH NISMALEI ZIKNO RA'UY LE'ASOS SHELI'ACH TZIBUR VE'LEIRED LIFNEI HA'TEIVAH VE'LISA ES KAPAV

תוס' ד"ה נתמלא זקנו ראוי ליעשות שליח ציבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו

(SUMMARY: Tosfos discusses the various stages when a Katan becomes permitted to be the Sheli'ach-Tzibur and to Duchen).

תימה, דבפ' הקורא את המגילה (מגילה דף כד.) אמרינן 'קטן קורא בתורה, ואינו פורס על שמע, ולא יורד לפני התיבה, ולא נושא את כפיו'; משמע - הא הביא שתי שערות יורד לפני התיבה ונושא את כפיו?

(a) Question: In Perek ha'Korei es ha'Megilah (Megilah 2.) the Gemara permits a Katan to read in the Torah. But to be Poreis on the Sh'ma, to be the Sheli'ach Tzibur or to Duchen (if he is a Kohen)?

ויש לומר, דכשהביא ב' שערות יכול לירד לפני התיבה, אבל ליעשות שליח ציבור קבוע או להתפלל בתעניות ובמעמדות אינו נעשה עד שיתמלא זקנו ...

(b) Answer: Once he grows to pubic hairs he is eligible to be the Sheli'ach Tzibur casually, but not on a regular basis, nor on Ta'aniyos and Ma'amados, until his beard is fully grown ...

כדאמרי' במסכת תענית (דף טו.) 'אין מורידין לפני התיבה אלא זקן ורגיל'.

(c) Source: As we have learned in maseches Ta'anis (Daf 15.) 'One only sends down to the Amud (on a Ta'anis) someone who is 'old and experienced'.

וא"ת, דבסוף לולב הגזול (סוכה דף מב.) משמע דאפילו קטן נושא את כפיו - דאמרינן 'קטן שיודע לישא את כפיו, מחלקין לו תרומה בבית הגרנות'?

(d) Question: The Gemara at the end of Perek Lulav ha'Gazul (Succah 42.) implies that even a Katan is permitted to Duchen, as the Gemara says there 'Once a Kohen Katan knows how to Duchen, one may give him Terumah in the granary?

ובקונטרס פירש לאו דוקא קטן, אלא מיירי כשהביא שתי שערות.

(e) Answer #1: Rashi explains that 'Katan' is La'v Davka, but in fact means one who has already reached the stage of bar-Mitzvah.

ולא משמע הכי - אלא קטן ממש, דומיא ד'קטן היודע לדבר, אביו מלמדו תורה', ו'היודע לשחוט אוכלין משחיטתו', דמוקי לה בגדול עומד על גביו?

(f) refutation: That is not however, what the Gemara there seems to be saying - but rather, a proper Katan, like the Gemara says there 'a Katan who knows how to speak (and who will therefore recite Hallel)'; and 'If a Katan knows how to Shecht, one is permitted to eat from his Shechitah.

וי"ל, דהא ד'קטן נושא את כפיו' - היינו עם הגדולים, כדאמרינן גבי שיר ... 'בין רגלי הלוים היו עומדין, וצערי הלוים היו נקראים' בפ' אין בערכין (ערכין יג:) ...

(g) Answer #2 (Part 1): When the Gemara in Megilah permits a Katan to Duchen, it means together with Gedolim, as the Gemara in Perek Ein Echin (Erchin 13:) says regarding the Shir ... 'Between the legs of the Levi'im they would stand, and they were referred to as Tzo'arei ha'Levi'im'.

אבל בפני עצמו אינו נושא את כפיו עד שיביא ב' שערות.

(h) Answer #2 (Part 2): But he is only permitted to Duchen on his own once he grows two pubic hairs.

7) TOSFOS DH VE'GABO TAHOR

תוס' ד"ה וגבו טהור

(SUMMARY: Tosfos restricts the current ruling to where the Tum'ah touches the back).

היינו דלא מיטמא מגבו; אבל אם נטמא מתוכו, נטמא נמי גבו, ומטמא אחרים ...

(a) Clarification: That means that it cannot become Tamei via its outside; but if the inside becomes Tamei, the outside automatically becomes Tamei too, and it even renders others Tamei as well ...

כדאמרינן בת"כ 'מרובה מדת דלטמא מליטמא, שכלי חרס מטמא אחרים מאחוריו, ואינו מיטמא מאחוריו'.

(b) Precedent #1: As we have learned in the Toras Kohanim 'the measure of being Metamei others exceeds that of becoming Tamei, as a K'li Cheres is Metamei others via its outside, but cannot become Tamei via its outside.

ואמרינן נמי בפרק על אלו מומין (בכורות דף לח.) 'כלי חרס נטמא תוכו, נטמא גבו'.

(c) Precedent #2): And we also learned in Perek Eilu Mumin (Bechoros Daf 38.) 'A K'li Cheres whose inside becomes Tamei, its outside becomes Tamei, too.

ונראה דגבו טהור אפילו נגע שרץ ביד שבו, דלא אמר יד להכניס בכלי חרס.

(d) Chidush: And it seems that the back remains Tahor even if a Sheretz touched its handle, since the Din of a handle bringing in Tum'ah was not said with regard to earthenware vessels.

והא דפריך בריש העור והרוטב (לקמן דף קיח.) 'ואימא יד להוציא, אבל להכניס לא?' ומשני 'יד יתירא כתיב - "תנור וכירים יותץ טמאים הם, וטמאים יהיו לכם" 'לרבות את הידות'?

(e) Implied Question: Then why does the Gemara at the beginning of 'ha'Or ve'ha'Rorav' (Daf 118.), after suggesting that there is a Yad to 'bring out' but not to 'bring in', conclude that the Torah writes an extra "Yad" ("Tanur ve'Kirayim Yutatz Teme'im heim, u'Teme'im Yih'yu lachem") to include 'Yados'?

ה"ק, לרבות את הידות להוציא, ואייתר יד דזרעים להכניס.

(f) Answer #1 (Part 1): What the Gemara means is that after learning Tados le'Hotzi, we are left with a Yad to bring in Tum'ah by Zera'im ...

אבל יד דתנור וכירים לא מכניס ...

(g) Answer #1 (Part 2): But the Yad of ovens and stoves does not bring in Tum'ah ...

כדמשמע בתוספתא דכלים, דאמר 'אין טומאה לכלי חרס אלא מאוירו, ובהיסט הזב ע"ג אבן מסמא'; ולא חשיב שיש לו טומאה מידו.

(h) Precedent: As is implied in the Tosefta of Keilim, which specifically states that there is no Tum'ah for K'lei Cheres other than via its air and by the Heset of a Zav via a stone under which there is a cavity - It does not however, mention that it can become Tamei via its handle.

ועוד, דקרא דמטהר כלי חרס המוקף צמיד פתיל משמע אפילו יש לו ידים.

(i) Answer #2: And besides, the Pasuk which declares Tahor an earthenware vessel that has a lid that is firmly fixed, implies that this is the case even if it has handles.

8) TOSFOS DH O EINO ELA IM-KEIN NAGA

תוס' ד"ה או אינו אלא אם כן נגע

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why we need a Pasuk to teach us that an earthenware vessel receives Tum'ah via its air).

וא"ת, והא מדכתב רחמנא "תוכו" 'ולא תוך תוכו', שמע מינה דמקבל טומאה מאוירו?

(a) Question: Why do we not know that it receives Tum'ah via its air from the fact that the Torah needs to write "Tocho" to preclude 'Toch Tocho' (as we shall learn on 25.)?

וי"ל, דאפילו לא מקבל טומאה מאוירו, כיון דמטמא אחרים מאוירו, אצטריך שפיר לאוכלים הנתלים תוך תוכו דטהורין.

(b) Answer: Even if it did not itself receive Tum'ah via its air, it would be necessary to teach food that is suspended in 'Toch Tocho' is Tahor, since it renders food that is suspended in its air.

ומיהו קשה, מדכתיב ' "תוכו" של זה, ולא תוכו של אחר', ש"מ דמיטמאין מאוירן?

(c) Question: Nevertheless, why can we not learn that it becomes Tamei via its air from the fact that the Torah writes "Tocho" to preclude the inside of other vessels from rendering them Tamei (as we shall also learn there)?

וי"ל, דה"א אם אינו ענין ליטמא, תנהו ענין לטמא תוכו של זה מטמא אחרים מאוירו, ולא תוכו של אחר.

(d) Answer #1: Because (had a K'li Cheres not itself become Tamei via its air), we would have explained the Pasuk with regard to the air of other vessels not rendering Tamei what is suspended in them.

אי נמי, ה"א תוכו של זה מקבל טומאה במגע, ולא תוכו של אחר. ולא יקבלו טומאה שאר כלים אפילו במגע אלא מגבן.

(e) Answer #2: Alternatively, we would have learned that the inside of this vessel receives Tum'ah via touching, but not that of another vessel, in which case other vessels will not be subject to Tum'ah from the inside, even by touching, only via the outside.

(ולי נראה דקרא קמא [הוי] מוקמינן שמקבל טומאה מאויר ולא דרשינן תוכו של זה ולא תוכו של אחר אלא [בתר] (בתרא) דקיימא לן מקרא אחרינא שמקבל טומאה מאוירו) (גליון).

(f) Answer #3: (It seems to me that we would have established the first Pasuk [of "Tocho"] with regard to receiving Tum'ah via its air, and we would not have Darshened "Tocho" 'shel Zeh, ve'Lo Tocho shel Acher' - which we do only after we know that a K'li Cheres receives Tum'ah via its air) (Gilyon).

9) TOSFOS DH ELA IM-KEIN NAGA

תוס' ד"ה אלא א"כ נגע

(SUMMARY: Tosfos discusses the corollary between the various D'rashos that emerge from the Pasuk of Tzamid Pasil).

ו"תוכו" דכתב רחמנא, ע"כ למעוטי גבו.

(a) Clarification: And the word "Tocho" that the Torah writes can only come to preclude the outside.

וא"ת, והא מקרא ד"צמיד פתיל" נפקא?

(b) Question #1: Why do we not already know this from the Pasuk "Tzamid Pasil"?

ועוד הקשה הר"י כהן, אם כלי חרס אינו מקבל טומאה מאויר, למה לי "הוא" דכתיב גבי צמיד פתיל, למימר 'הא שאר כלים אפילו מוקפות צמיד פתיל טמאים' ...

(c) Question #2 (Part 1): Moreover, the Ri ha'Kohen asks, if a K'li Cheres is not subject to Tum'ah via its air, then why does the Torah need to write "Hu" by the Din of Tzamid Pasil, to teach us that other vessels are Tamei even if their lids are tightly sealed?

הא כיון דכלי חרס אינו מיטמא מאוירו, תו ליכא למעבד ק"ו שלא יהו שאר כלים מיטמאין מגבן אלא מתוכן ובנגיעה?

(d) Question #2 (Part 2): Since earthenware vessels do not receive Tum'ah via their air, we can no longer learn from a Kal ve'Chomer that other vessels should not become Tamei via their backs, only via their insides by means of touching?

ומיהו לשינויא קמא שפירשנו לעיל: דה"א אם אינו ענין ליטמא תנהו ענין לטמא, אתי שפיר - דאכתי איכא ק"ו שלא יהו שאר כלים מיטמאין מגבן - 'ומה כלי חרס שמטמא אחרים מאויר, אינו מקבל טומאה מגבו, שאר כלים לא כ"ש'.

(e) Qualification (Part 1): According to the first answer that we gave above (in the previous Dibur): namely that if we do not need the D'rashah with regard to becoming Tamei, we will learn it with regard to making others Tamei, the question is answered, in that we will still learn the Kal va'Chomer with regard to other vessels not becoming Tamei from the outside - 'because if earthenware vessels which are Metamei others via their air, yet they are not themselves subject to Tum'ah from the outside, how much more so other vessels, which are not (Metamei others via their air)!

אבל למה דפריך דה"א תוכו של זה מקבל טומאה במגע, ולא תוכו של אחר, קשה?

(f) Qualification (Part 2): But according to what we ask, that the inside of a K'li Cheres should be subject to Tum'ah by means of touching, but not the inside of other vessels, the Kashya remains.

וי"ל, דכל כמה דלא ידעינן דכלי חרס מיטמא מאוירו, לא מצינן למידרש מ"כל כלי פתוח" הא דדרשינן בסמוך 'איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו'.

(g) Answer: As long as we do not know that earthenware vessels receive Tum'ah via their air, we cannot Darshen from "Kol K'li Pasu'ach' - 'Which is the vessel whose Tum'ah precedes its entrance ... ?' ('ha Tzamid Pasil, Tahor').

והשתא ודאי לא היינו יודעים היאך לדרוש הפסוק.

(h) Conclusion: In which case, we would not know how to Darshen the Pasuk.

10) TOSFOS DH HA'TORAH HEI'IDAH AL K'LEI CHERES VA'AFILU MALEI CHARDAL

תוס' ד"ה התורה העידה על כלי חרס ואפי' מלא חרדל

(SUMMARY: Tosfos discusses a. why the Gemara mentions specifically mustard-seeds, and b. how we know that the reason for the Tum'ah is not because of 'Tziruf').

לפי מה שמפרש ר"ת, דאין אוכל מקבל טומאה מדאורייתא פחות מכביצה, לא נקט חרדל דוקא אלא כלומר ואפילו מלא ביצים ...

(a) Clarification (Part 1): According to Rabeinu Tam, who holds that food that measures less than a 'k'Beitzah is not subject to Tum'ah, the Gemara mentions 'mustard-seeds', it might just as well have said 'eggs' ...

ונקט חרדל משום דמדרבנן, מקבל טומאה בכל שהוא.

(b) Clarification (Part 2): And the reason that it said mustard-seeds is because mi'de'Rabbanan, even the smallest amount receives Tum'ah.

הקשה רבינו אפרים, מנלן דהיינו מטעם אויר, דלמא הוי מטעם שכלי חרס מצרף כשכולן נוגעין זה בזה ונוגעין בכלי ...

(c) Question (Part 1): Rabeinu Efrayim asks from where we know that the reason (for the Tum'ah) is because of the air; maybe it is because an earthenware vessel combines them ('Tziruf'), since they are touching each other, and the outer ones are touching the vessel?

אבל נתלים באויר לא?

(d) Question (Part 2): But if they were hanging in the air, they would not become Tamei?

וכ"ת, אם כן צירוף דכתיב גבי קדשים למה לי? דדרשינן (פסחים דף יט.) 'כף אחת הפסוק עשה לכל מה שבכף אחת'?

(e) Refuted Answer: In that case, you may ask, why does the Gemara in Pesachim (19.) require the Pasuk "Kaf Achas ... ", to teach us the concept of 'Tziruf' by Kodshim? (Why can we not learn it from Chulin)?

איצטריך משום כלי שטף?

(f) Refutation: We need it because of K'lei Shetef (vessels that are not earthenware [whereas the above ruling is confined to earthenware vessels]).

ויש לומר, מדכתיב הכא "כל", משמע אפילו נתלה באויר.

(g) Answer #1: The additional word "Kol" ("Kol asher be'Socho Yitma") implies even if the food is hanging inside the vessel.

ועוד, התם דרשינן צירוף, מדכתיב "אחת" משמע שהכף מצרף ועשה לכל אחת.

(h) Answer #2 (Part 1): Moreover, the Gemara there (regarding Kodshim) Darshens 'Tziruf' from the word "Achas", implying that the spoon combines whatever is on it, and renders it all one ...

אבל הכא לא כתיב 'אחת'.

(i) Answer #2 (Part 2): Whereas here the Torah does not use the word 'Achas'.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF