חולין דף מז. א

ריאה שיש בה שינויים כדלהלן, מה דינה?

יתיר (ו' אונות במקום ה') חסיר (ד' אונות במקום ה'), חליף [1]
לרבא ורב אחא בר יעקב טרפה טרפה
למרימר כשרה [2] טרפה

מה דין עינוניתא דוורדא בבהמות שלנו באופנים דלהלן? [תוד"ה כל].

אין לה בכלל יש לה אחד יש לה שנים
לרש"י כשרה כשרה טרפה
לרבינו אפרים טרפה כשרה כשרה

חולין דף מז: א

עינוניתא דוורדא שנמצאת במקומות דללהן מה דינה?

מגואי (סמוך לקנה) אגבה (סמוכה לצד דפנותיה)
בצד ימין כשרה [3] טרפה [4]
בצד שמאל טרפה טרפה

ריאה שנשפכת כקיתון מה דינה?

כשהסימפונות קיימים כשנימוח גם מהסימפונות
לעולא, ר' יוחנן, ר' חנניה כשרה טרפה
לר' אבא טרפה טרפה
-------------------------------------------------

[1] פי', דרך הבהמה שבצד ימין שלה יש לה ג' אונות, ובצד שמאל ב' אונות (וזה חוץ מב' האומות הגדולות של הריאה בתחתיתה), ואם נמצא שבצד שמאל יש לה ג' ובימין ב' - טרפה, וזהו חילוף.

[2] אמנם אמרה הגמ' "והני מילי דקיימא בדרא דאוני, אבל ביני ביני טרפה". פי' דכל צד של ריאה (שבו יש את האומות והאונות) נקרא ערוגה, ואם נוספה עוד אונא על גב הריאה כגון במקום של עינוניתא דוורדא (אבל היא גודלה הרבה - תוד"ה כל) ומשתפלת על הערוגה היא טרפה. או שנוסף בין ב' הערוגות, דהיינו שנוספה אונא בין ב' האומות למטה. או שיש על גב האומא איזו אונא, בכל יתירות אלו לכו"ע הוי טרפה.

[3] וכתבו תוס' (ד"ה אבל), שאם נמצאת בצד ימין סמוך לקנה אבל לא במקום הרגיל - כשרה. אבל הביאו בשם "מורי הרב דודי" שהיה מקובל לאסור.

[4] ואפי' שהיא קטנה כמו גודל עלה של הדס. אולם אם גם אחר נפיחה אין גודלה כעלה של הדס, הביאו תוס' (ד"ה אפילו) בשם אבי העזרי דכשרה. עוד כתבו שם שאם האונא הימנית העליונה הסמוכה לצואר מתפצלת לשנים (ורגיל דבר זה להיות באופן שנצמדת לקנה והקנה גורם לה להתפצל לשנים) - כשרה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף