BAVA METZIA 118-119 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to Rav Weiner -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.
PAST DEDICATION
BAVA METZIA 118 - Dedicated l'Iluy Nishmas Esther Chaya Rayzel (Friedman) bas Gershon Eliezer (Yahrzeit: 30 Av, Yom Kevurah: 1 Elul) by her daughter and son-in-law, Jeri and Eli Turkel of Raanana, Israel. Esther Friedman was a woman of valor who was devoted to her family and gave of herself unstintingly, inspiring all those around her.

בבא מציעא דף קיח.

נפל כותלו לגינת חברו ואמר בעל הכותל לבעל הגינה "הגיעוך",
מתי קנה האבנים ולא יכול לחזור בו?

אמר לו "הגיעוך" ולא פינה עדיין קיבל עליו בעל הגינה - ופינה
לר' יוסי בר' חנינא מתכוון להקנותו: קנה
משתמט: לא קנה
קנה
לחולקים עליו (תוס') לא קונה [1] קנה

השוכר פועל [2] ללקט תבן וקש [3] ואמר "טול מה שעשית בשכרך" האם שומעים לו (לרב נחמן)?

הראהו בשלו או בשל חברו [4] הראהו בשל הפקר [5]
בעבודת הגבהה אין שומעין לו אין שומעין לו [6]
בעבודת הבטה אין שומעין לו שומעין לו

האם הבטה בהפקר קונה?

אליבא דת"ק אליבא דר' יוסי
רבה קונה לא קונה
רבא קונה קונה
איכא דאמרי אמר רבא לא קונה לא קונה

בבא מציעא דף קיח:

האם יכול להוציא זבלו לרה"ר, ואם הוציא והזיק מה הדין? [תוד"ה מחוורתא].

שלא בשעת הוצאת זבלים בשעת הוצאת זבלים
האם מותר? האם חייב? האם מותר? האם חייב?

לתי' א'
בתוס'

למשנתנו
רבנן
לאלתר מותר חייב מותר [7] חייב
לל' יום אסור [8] חייב מותר חייב
לר' יהודה
לרשב"ג
לאלתר מותר פטור [9] מותר פטור
לל' יום אסור חייב מותר פטור

לתי' ב'
בתוס'

למשנתנו
רבנן
לאלתר אסור חייב מותר חייב
לל' יום אסור חייב מותר [10] חייב
לר' יהודה
לרשב"ג
לאלתר אסור חייב מותר פטור
לל' יום אסור חייב מותר פטור

האבן שנפלה והזיקה או הוזקה, מי חייב?

שכירות קבלנות
נפלה מאחד העוסקים בשלבי הבניה המפיל חייב המפיל חייב
נפלה מעל הדימוס האחרון (אדריכל) חייב כולם חייבים

שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, של מי נוף [11] הירק?

העליון נוטלו בפשיטת ידו אינו נוטלו בפשיטת ידו
לר' מאיר של עליון - שדי נופו בתר עיקרו
לר' יהודה של תחתון - לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו
לר' שמעון של עליון [12] של תחתון

-------------------------------------------------

[1] כתבו התוס' (בד"ה ליקני), דדוקא כשפינה קונה למאן דלית ליה לר"י ב"ח דאז עומד בצד שדהו, אבל כשלא פינה - שלא עומד עדיין שם, לא קונה אפי' אם מכוון להקנותו.

[2] ופירש לו שזה בשביל לעשות בשלו. אלא אם שכר אותו בסתם (ולא פירש לו בשל מי), כתבו התוס' (בד"ה לעשות), שבכה"ג יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך. וראה בסמ"ע (חו"מ סי' של"ו ס"ק ד') שביאר דמיירי שידע הפועל שהשדה אינה של השוכר אותו, אבל אם לא ידע גם בשכרו בסתמא לא יכול לומר לו טול וכו'. ובהגהות הגר"א בסוגיין (אות ב') כתב דדוקא שלא אמר לו שכרך עלי אז בסתמא שומעין לו, אבל אם אמר לו שכרך עלי נותן לו שכרו מושלם.

[3] ויש בדבר זה תועלת לשדה שהיא מתנקה משאריות התבן והקש, וגם התבן והקש הם דבר ששוה ממון.

[4] דכיון שהוא שכרו לעשות בשל חברו, הרי שהוא מתחייב בתשלום השכר (רק שאח"כ נוטל מחברו מה שהנהו - מה שניקה את שדהו), ולכן הדין בשניהם שוה.

[5] פי', ששכר אותו ללקוט בשבילו תבן וקש בשדה של הפקר, ואחרי שליקט אומר לו "טול מה שעשית בשכרך".

[6] דכיון ששכרו ללקט את התבן והקש מהשדה ההפקר בשבילו, הרי שמיד שליקט אותם זכה בהם בעל הבית, שהרי שנינו שהשוכר את הפועל לכל מלאכה שיעשה באותו היום - והגביה הפועל מציאה, הדין שהמציאה שייכת לבעה"ב, וכ"ש כשכרו בפירוש ללקט תבן וקש שהתבן והקש נקנים מיד לבע"ב, ונמצא שחייב לו שכר, ולא יכול לומר לו "טול מה שעשית בשכרך".

[7] והראי' שלרבנן חייב גם כשמותר, דהרי גם בלא שעת הוצאת זבלים מותר להוציא מיד בשביל לזבל - ובכל אופן אם הזיק חייב.

ובתי' ב' כתבו שהמשנה מדברת אפי' בשעת הוצאת זבלים ובכו"א אסור, וזה דלא כר"י.

[8] אולם להוציא מיד בשביל לזבל התירה המשנה, אמנם גם באופן זה אם הזיק חייב.

[9] ולתי' זה בתוס' - זה הסיבה שמשנתנו אתיא דלא כר' יהודה.

[10] אולם המשנה אמרה שיזבל לאלתר - עצה טובה קמ"ל שיזבל מיד כדי שלא יצטרך לשלם מה שהזיק, דאם ישהה שלשים יום מאד יתכן שיזיק, משא"כ אם יעשה לאלתר - מסתבר שלא יזיק. אכן גם לאלתר אם יזיק צריך לשלם לרבנן.

[11] אמר רבא בעיקרו כו"ע לא פליגי - דהוא של עליון.

[12] פירש"י (בד"ה כל שהעליון), שר' שמעון ס"ל כר"מ דאזלינן בתר יניקת הירק, ורק כשלא יכול להגיע אליו בפשיטת ידו - הוא מפקירו לתחתון. ובהגהות הגר"א כתב להיפך שס"ל לר"ש כר' יהודה דהרי אמר דהשאר של תחתון משמע שהוא שלו ממש [ולא רק מחמת שמפקירו משום דגנאי לו ליטול רשות להכנס], ורק מה שהוא מגיע אליו בפשיטת יד הוא של העליון.

עוד חומר לימוד על הדף