BAVA METZIA 112-116 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to Rav Weiner -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

בבא מציעא דף קטז.

חבל זוג של ספרים וצמד של פרות? [תוד"ה ותניא].

אליבא דרב יהודה אליבא דרב הונא
לרש"י חייב שתים חייב שתים [1]
לתוס' חייב שתים חייב או אחת או שלש [2]

היכא שמשכונו בידו וטוען על חוב כדי דמי המשכון במגו שקנאו,
האם צריך לעמוד עמו בדין על זה או לא?

כלים העשויים להשאיל ולהשכיר כלים שאינם עשויים להשאיל ולהשכיר
אביי צריך - לעמוד בדין על החוב [3] לא צריך - ונאמן לגבות את חובו
רבא הו"א: לא צריך [4]
מסקנא: צריך [5]
לא צריך

המכיר ספריו ביד חברו האם נאמן לנוטלם בשבועה או לא? [תוד"ה והא].

יצא לו שם גניבה בעיר לא יצא לו שם גניבה בעיר
יכול לומר לו השאלתים לך נאמן למ"ד מגו להוציא לא אמרינן: לא נאמן
למ"ד מגו להוציא אמרינן: נאמן
לא יכול לומר השאלתים לך נאמן לא נאמן

בבא מציעא דף קטז:

היה אחד מהן מכיר אבניו וחבירו אינו יודע, האם נוטלן המכיר?

אין עסק שבועה ביניהם [6] יש עסק שבועה ביניהם
לרב יהודה ורב הונא כן - דברי ושמא ברי עדיף כן -
דמתוך שלא יכול להשבע משלם
לרב נחמן ור' יוחנן לא [7] - אין ברי עדיף [8]

"היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו, נוטלן ועולות לו מן החשבון", מחשבון של איזה אבנים?

מה הדין? מה הטעם?
להו"א דרבא מחשבון שבורות [9] דכיון שחברו אינו יודע - ידו על התחתונה
לאביי מחשבון שלמות [10] דכיון שלא מכיר בשאר השלמות סימן שהם לחברו

המשכיר עליה לחברו ואומר לו עליה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך, ונשברה רצפת העלייה,
מה הדין?

אין בעל הבית רוצה לתקן רוצה לתקן, כיצד משתתפים
לתנא קמא יכול שוכר העלייה לרדת
ולגור בבית
הכל על בעל הבית
לר' יוסי בעה"ב נותן את קורות עץ התקרה
והשוכר נותן את הטיח של המעזיבה

במקרה הנ"ל, כמה צריך שתפחת העלייה כדי שיוכל המשכיר לרדת ולגור בבית?

ברוב העלייה בארבעה טפחים
לרב יורד אינו יורד [11]
לשמואל יורד יורד

-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י (בד"ה ה"ג), דחייב על כל חלק מהמספרים משום כי נפש וכו'.

[2] כתבו התוס' (בד"ה ותניא), דממ"נ יש לחייב לרב הונא בחבל זוג של ספרים או אחת או שלוש [אבל לא שתים], דאם ילפינן שתי לאוים לשתי חלקי המספרים אחד מרכב ואחד מריחים, א"כ יש לנו ללמוד גם לאו שלישי דכי נפש לחייבו שלוש. ואם לא ילפינן מריחים ורכב אלא רק מכי נפש, אין לנו לחייבו במספרים אלא אחד - כמו שבריחים ורכב אינו חייב מחמת כי נפש אלא אחד על שניהם.

[3] כך אמר אביי לההוא גברא שמשכן סכינא דאשכבתא - שהוא כלי שעושה אוכל נפש, שצריך להחזירו - כי אסור למשכן כלי כזה. וגם צריך לעמוד בדין על החוב (אם יודה לו או שיוכל להביא עדים), ולא יקבל את דמי החוב ממילא במגו שהיה יכול לומר שהכלי הזה שלו שלקחו ממנו, דכיון שהוא כלי העשוי להשאיל ולהשכיר, אין זה מגו טוב, כיון שלא היה נאמן לומר שקנאו.

[4] בהו"א הבינה הגמ' בדברי רבא דס"ל שכל שאין עדים שמשכנו יש לו מגו דלקוח בידו אפי' בדבר העשוי להשאיל ולהשכיר. והקשתה על זה, הרי מצינו שרבא בעצמו הוציא דברים כאלה שרגילים להשאיל ולהשכיר אפי' מיתומים.

[5] ומה שאמר רבא שלא צריך לקום בדין בסכינא דאשכבתא הוא משום דכיון שיכול להפגם לא משאילים אותו, אבל בדברים העשויים להשאיל הוא מודה. וראה רמב"ם (פ"ח מטעון ונטען הל' י').

[6] והיינו באופן שאומר איני יודע על הכל, ואינו מודה לו אפי' במקצת מהאבנים, דאם מודה במקצת זהו עסק שבועה של מודה במקצת, ולכך על מה שאינו יודע מתוך שלא יכול להשבע משלם.

[7] וישבע השני שבועת היסת שאינו יודע - ואז יפטר, (רש"י ד"ה פטור מלשלם).

[8] הקשו התוס' (בד"ה לימא) הא טעמם של רב נחמן ורב יהודה שאין ברי עדיף - משום דאוקי ממונא בחזקת מריה, וכאן הרי העמידה הגמ' שאף אחד לא מוחזק באבנים, וא"כ בכה"ג יודו רב נחמן ורב יהודה - דברי עדיף. ותירצו, דמ"מ גם כאן חשוב אותו שאומר איני יודע מוחזק בחצי האבנים דהא כו"ע יודעים שחצי היה שלו. עוד תירצו, דכל ממון המוטל בספק חשוב ששניהם מוחזקים בו.

[9] פי', אם נפלו מאתים אבנים, והוא מכיר חמשים שלמות שהם שלו, יטול חברו כנגדם חמשים שבורות, ובשאר המאה האבנים שנשארו יחלקו שוה בשוה.

[10] פי', אם נפלו מאתים אבנים ויש בתוכם מאה חמשים אבנים שלמות והוא מכיר מתוכם חמשים - נוטל חמשים - וחברו נוטל כנגדם חמשים שלמות אחרות, ובשאר חולקים בשוה. והרווח שיש למכיר אבניו, שאם היה מכיר באבניו שהם רחבות יותר נוטלם, וחברו נוטל הקנטות. אי נמי שהיה מכיר באבניו שהם מטיט משובח יותר, נוטל אותם וחברו נוטל את הפחות טובות.

[11] ומה שהפסיד מקום הנחת תשמיש כלי אחד - יתן לו בעה"ב להניחו בביתו. דאדם יכול לדור חציו למטה וחציו למעלה.

עוד חומר לימוד על הדף