BAVA METZIA 112-116 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to Rav Weiner -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

בבא מציעא דף קיד.

חובות דערכין הקדש ובעל חוב לחברו, האם נוהגים בהם הדינים דלהלן?

דין סידור [1] דין החזרת המשכון [2] להיות נידון בהשג יד [3]
בערכין מסדרים לו אין הגזבר מחזיר נידון ונפטר
בהקדש לבר פדא: לא מסדרים
לר' יוחנן: מסדרים
אין הגזבר מחזיר אינו נידון וחייב
בבעל חוב לסוגיין: לא מסדרים [4]
לברייתא לעיל [5]: מסדרים
צריך המלוה להחזיר אינו נידון וחייב

בבא מציעא דף קיד:

כיצד מתפרשת הברייתא דלהלן גבי המלוה את חברו?

אינו רשאי למשכונו אינו חייב להחזיר לו עובר בכל השמות הללו [6]
לרב ששת אסור למשכנו בביתו עבר ומשכנו חייב להחזיר [7] אסיפא, אם לא מחזיר
לרבא בביתו, ואם משכן יחזיר אם משכנו בשעת הלואתו ארישא, במשכן אחר ההלואה

הממשכן את חברו באונפים דלהלן מה הדין?

האם מותר למשכן אם משכן - האם צריך לחזיר
בשעת הלואתו מותר אין צריך לחהזיר
שלא בשעת הלואתו אסור [8] צריך להחזיר [9]

-------------------------------------------------

[1] דהיינו כשנוטל בתורת פירעון האם מסדרים לו, להשאיר לו מטה ומטה ומפץ וכנ"ל בסוגיא לעיל.

[2] דהיינו כשלא נוטל בתורת פרעון אלא בתורת משכון, האם יש חיוב על הממשכן להחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום.

[3] פי', אם גבו בחובו מה שיש לו - נפטר משארית החוב, אפי' שאח"כ נתעשר, לא צריך לשלם את השאר.

[4] כן מבואר בסוגיא כאן לבר פדא ור' יוחנן, וכן היא סברת רשב"ג לעיל (דף קיג:).

[5] לרש"י (בד"ה ואידך), כן הוא גם סברת ת"ק דמתני', דמדס"ל לרבנן שמחזירים לעולם ש"מ שמסדרים. אולם תוס' (בד"ה מה ובד"ה מהו) חולקים, וס"ל דאין להוכיח מזה שס"ל לרבנן שמסדרים, דמתניתין מיירי כשלקחו בתורת משכון - ובזה אמרו רבנן שמחזיר, אולם אם בא בתורת גביה, אה"נ שאינו מחזיר לעולם מפני שאין מסדרים. ונראה מהגמ' דגם אליהו ס"ל דמסדרין. אמנם בתוס' (בד"ה מהו) כתבו דאין מדבריו ראיה, דשמא לא בא אליהו אלא ליתן טעם למאן דס"ל דמסדרים.

[6] פי', "השב תשיב לו את העבוט, לא תשכב" בעבודות, ו"עד בוא השמש תשיבנו לו".

[7] וכאן רב ששת מגיה את הברייתא, דבמקום "אינו חייב להחזיר", גרסינן: חייב להחזיר.

[8] היינו המלוה בעצמו, אולם ע"י שליח ב"ד מותר או למשכנו או לנתחו, כל חד כדאית ליה (כדלעיל קיג.), ומ"מ צריך להחזיר המחרישה ביום וכו'.

[9] ולא נחלקו רבא ורב ששת לדינא, אלא בפי' הברייתא על מה קאי הדין שעובר בכל השמות הללו, דלרב ששת הוא על מה שלא החזיר, ולרבא על עצם המישכון כל זמן שלא החזיר עובר (ראב"ד בשטמ"ק).

עוד חומר לימוד על הדף