בבא מציעא דף קה.

האם בעלי העיסקא יכולים לחזור בהם, ומדוע? [תד"ה הני]

האם יכול לחזור בו? מדוע?
נותן העיסקא לא יכול דכבר השליט המקבל ואיך יחזור
מקבל העיסקא יכול דהוי כפועל - ופועל חוזר באמצע היום
שותפין שקיבלו עיסקא
מבעה"ב ואחד רוצה לחלוק
לא יכול מזלא דבי תרי עדיף [1]

המקבל שדה מחברו באריסות, ולא עשתה כראוי לה, עד כמה חייב האריס לטפל בה?

מה השיעור? ומדוע?
לתנא קמא כדי להעמיד כרי [2] שכך מדוייק לשון השטר ביניהם
לר' יהודה כדי נפילת הזרע שזרעו בה [3] דזה שיעור שמתאים בכל שדה לפי גודלה

מה דין פריצי [4] זיתים וענבים, האם הם מקבלים טומאת אוכלים או לא?

כשאינם עושים
כשיעור דלהלן
הכניסו כור לקורה
והוציא ד' קבין
הכניסו ג' כורים
לקורה והוציאו סאתים
לבית שמאי מקבלים טומאה מקבלים טומאה
לבית הלל אינם מקבלים טומאה מקבלים טומאה [5]

בבא מציעא דף קה:

המהלך בבית הפרס [6] ע"ג אדם בלי הפסק בגד, מה טומאתו? [תוד"ה על].

מדין היסט המת - טומאה מדאורייתא נגיעה בחיבורין במת -
טומאה דאורייתא
מדין היסט דנכרי -
טומאה דרבנן [7]
ישראל שכוחו רע טמא מדאורייתא טמא מדאורייתא ----
ישראל שכוחו טוב אינו טמא טמא מדאורייתא ----
עכו"ם שכוחו טוב אינו טמא אינו טמא טמא מדרבנן

מה דין טומאה בחבורים [8] באופנים דלהלן? [תוד"ה על].

הפסק בגד אחד [9] הפסק שני בגדים הפסק ג' בגדים
טומאה דאורייתא אב הטומאה - טומאת ז' ראשון - טומאת ערב טהור
חומרא דרבנן ---- אב הטומאה - טומאת ז' ראשון - טומאת ערב

חשבון הקבים וסאים בכור - כור = 30 סאה = 180 קבים

1 כור = 10 איפה
1 איפה = 3 סאה
1 סאה = 6 קבים
1 קב = 4 לוגים
1 לוג = 6 ביצים


החוכר שדה מחברו ואכלה חגב או שנשדפה [10], האם מוריד החוכר למחכיר מחיכורו?

במכת מדינה - שגם השדות סביבותיה לקו באינה מכת מדינה
לתנא קמא מנכה לו - ומשתתף עמו בהפסד אינו מנכה לו
לר' יהודה מעלה לו מעות בשכרו: אינו מנכה לו
מעלה לו ממה שגודל בשכרו: מנכה לו
אינו מנכה לו

-------------------------------------------------

[1] ואף שבסוגיין אמר טעם זה רק לבסוף כשאמר לו בו ונפלוג - ואם יבוא לך הפסד אני אשלם לך, מ"מ כתבו התוס' (בד"ה מזלא) דזה טעם לכל הדברים, רק שאמר טעמים דעדיפי על המקרים שברישא. כלומר כשאמר שנחלוק ברווח, אומר לו שהרווח משועבד לקרן, ואם אמר לו שנפלוג גם בקרן, עונה לו שהעיסקא להדדי משועבד.

[2] ומבואר בגמ' לר' יוסי בר' חנינא שהכוונה כדי שתבלע בתוך הכרי החלק הכונס תבואה של הרחת (שלא תראהו השמש). ולוי אמר שיעור של שלש סאין ור' ינאי אמר סאתים, וריש לקיש ביאר שהסאתים האלו הם חוץ ממה שהאריס צריך לנכות מהם את הוצאתו.

[3] ובשני ר' יוחנן שהיתה הארץ שמינה, - היה השיעור ד' קבין לכור, ובימי ר' אסי שהוכחשה הארץ היה השיעור ח' סאין לכור.

[4] פי', זתים וענבים רשעים שאינם בשלים לעולם, ואינם עושים יין ושמן כשיעור דלהלן.

[5] ומבואר בגמ' שהשיעור שאמר ר' אלעזר - ד' קבין, והשיעור שאמר ר' ינאי - סאתים (שהוא י"ב קבין - פי שלש), הוא אותו שיעור, ור' אלעזר דיבר במקום שמכניסים כור אחד לקורה, ור' ינאי דיבר במקום שמכניסים שלש כורים לקורה.

[6] כל טומאת בית הפרס אינו אלא מדרבנן, שמא הסיט עצם המת כשעבר בו. (וכשהזכרנו בטבלא טומאה דאורייתא, הכוונה היא שאם באמת הסיט עצם המת טומאתו מדאורייתא, ועי' רש"ש).

[7] וכמבואר בנדה (דף לד.), דגזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם.

[8] כמבואר בתוס' (ד"ה על), וביתר פירוט בתוס' הרא"ש ד"ה ועל, (ועי' מהרש"א ורש"ש).

[9] היינו הנוגע בבשר האדם המסיט את הטומאה, וה"ה אדם שנוגע באדם המסיט טומאתו כן.

[10] פי', שהרוח נשבה בשיבולים בחוזק עד שנתרוקנו מגרעיניהם שעפו ברוח.

עוד חומר לימוד על הדף