בבא מציעא דף צט.

אמר השואל למשאיל לשלוח את הפרה ביד עבדו של משאיל, מה הדין?

בעבד עברי בעבד כנעני
לשמואל חייב - מקרה המשנה פטור - יד עבד כיד רבו [1]
לרב חייב אמר הכישה במקל ותבוא: חייב - מקרה המשנה
לא אמר כן: פטור

היכן קונים במשיכה, והיכן במדידה לתוך כליו של לוקח? [תד"ה כיון].

ברשות היחיד בסימטא וצידי רה"ר ברשות הרבים
לתי' א' בתוס' קונה קונה [2] לא קונה
לתי' ב' בתוס' קונה לא קונה [3] לא קונה

השואל קרדום, במה קנה להתחייב באונסים או לענין שלא יוכל משאיל לחזור בו?

להתחייב באונסים [4] לענין שלא יוכל המשאיל לחזור בו
לרב הונא במשיכה (ומועיל מדאורייתא) משבקע בו קנאו
לר' אמי ולר' אלעזר במשיכה (ומועיל מדאורייתא [5]) במשיכה (ומועיל מדרבנן [6])

מתי יש מועל אחר מועל (בקדושת דמים)? [תד"ה וחבירו].

נתכוונו להוציא מרשות הקדש או לגוזלה לא נתכוונו להוציא וכו' או לגזול
בגזברים הראשון מעל
(ובבהמה ובכלי שרת כולם מעלו)
כולם
בשאר
אנשים
הראשון מעל
(ובבהמה ובכלי שרת כולם מעלו)

בבא מציעא דף צט:

מי שגזל או הזיק חביצא דתמרי [7], מחברו או מהקדש, מה הדין?

מחברו מהקדש
גזל ארבעים ותשע חמשים, ומוסיף חומש
הזיק ארבעים ותשע חמשים (ולא מוסיף חומש)

סבלים ששברו חבית יין לחנווני, וביום השוק נמכרת בחמש, ובשאר ימים בד' כיצד ישלמו?

החזירו לו ביום השוק החזירו לו אחר יום השוק
כשלא היה לו יין אחר למכור יכולים להחזיר לו חבית יין צריכים לתת לו דוקא ה' מעות [8]
כשהיה לו יין אחר למכור יכולים להחזיר לו חבית יין יכולים להחזיר לו חבית יין

-------------------------------------------------

[1] כתבו תוס' בד"ה אמר, דהלכה כשמואל, ואם אמר להכישה במקל ותבוא פטור. וכן פסק הרמב"ם פ"ג משאלה ופקדון ה"ב.

[2] ודוקא כשהניחו המוכר בכליו של לוקח בשעת הקנין, אבל אם היה מונח בכליו מתחילה קודם הקנין, לא קנה.

[3] לא קנה לגמרי (פי', שלא יחזור בו המוכר והמשאיל), אבל בשואל קנה מיהת להתחייב באונסים, כ"כ התוס'. ומרש"י (ד"ה נעשה) משמע דגם להתחייב באונסים לא קנה, ומה שקנה השואל בסוגיין כשאמר למשאיל הכישה במקל והיא תבוא, הוא משום שבדבורו משעבד נפשיה כשהוציאו המשאיל מרשותו ע"פ דיבורו של השואל, וכן ביאר הריטב"א בדבריו באורך.

[4] אונסים דוקא, הא ליעשות ש"ח ולהתחייב בפשיעה או ש"ש ולהתחייב בגניבה ואבידה, גם בלא משיכה (ושום קנין) נתחייב.

[5] כ"כ בתד"ה כך (ועיין בהגהות הגר"א שהרמב"ם חולק).

[6] כלשון הגמ', "כך תקנו כו'", הא מדאורייתא לא קנה עד שבקע בו לכולי עלמא.

[7] חביצא דתמרי, היינו עיגול של תמרים שמדובקות יחד ויש בה חמשים תמרים, וכשמוכרים אותם יחד - הם נמכרים במ"ט פרוטות, וכשמוכרים אותם אחד אחד - הם נמכרים בחמשים פרוטות. והנידון, האם ישלם כאן מ"ט או חמשים.

[8] ומנכה לו מה' המעות שכר טירחת המכירה, ושכר ברזנייתא (הכסף שנותנים למכריז, ושנותנים לזה שקודח את הברז בחבית). כן הוא לפי פירש"י. אולם הרי"ף והרמב"ם מפרשים שאדרבה אם מחזיר לו כסף יכול להחזיר לו רק ד'.

עוד חומר לימוד על הדף