בבא מציעא דף צג.

שומרי פירות האם אוכלים מה"ת, או עכ"פ מהלכות מדינה?

שומרים בתלוש - גיתות וערמות שומרים במחובר - גנות ופרדסין
לרב אוכלים מן התורה אוכלים מהלכות מדינה
לשמואל ורב אשי אוכלים מהלכות מדינה אינם אוכלים כלל [1]

מה דין ארבעה שומרים [2], מי ומתי נשבע ולא משלם, ומי ומתי משלם ולא נשבע?

שומר חינם שומר שכר שוכר שואל
גניבה
ואבידה
נשבע משלם לר"מ [3]: משלם
לר' יהודה: נשבע
משלם
אונסים נשבע נשבע נשבע משלם

בבא מציעא דף צג [4]:

שומר שבאו עליו זאבים וכלבים באופנים דלהלן, מה הדין?

אחד שנים
זאב שלא בשעת משלחת אינו אונס אונס
בשעת משלחת לתנא קמא: אינו אונס
לר' יהודה: אונס
אונס
כלב מרוח אחת אינו אונס אינו אונס
משתי רוחות --- לתנא קמא: אינו אונס
לידוע הבבלי משם ר"מ: אונס

בבא מציעא דף צג:

הרועה [5] שנכנס לעיר באמצע זמן שמירתו, ובא אריה ואכל לבהמותיו, מה הדין בדלהלן?

אליבא דרבה לחולקים [6]
נכנס בזמן
דעיילי אינשי
היה יכול לקדם
ברועים ומקלות
[7]
פטור ש"ח פטור
ש"ש חייב [8]
לא היה יכול לקדם ברועים ומקלות פטור פטור [9]
נכנס בזמן
דלא
עיילי אינשי
היה יכול לקדם ברועים ומקלות חייב חייב
לא היה יכול לקדם
ברועים ומקלות
למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס
חייב - חייב, ולמ"ד שפטור - פטור
נכנס לעיר
מחמת ששמע קול אריה
ופחד ממנו
יכול היה
לקדים ברועים ומקלות
בחנם חייב חייב
בשכר [10] ש"ח פטור פטור
ש"ש חייב חייב
לא היה יכול לקדם ברועים ומקלות פטור פטור

-------------------------------------------------

[1] דס"ל דשומר לאו כעושה מעשה דמי. אולם מודה הוא במנכש במחובר - שאוכל מהלכות מדינה.

[2] ואין נידון לגבי פשיעה, דבכל ענין משלמים ולא נשבעים.

[3] וזו שיטת רבה בר אבוה דס"ל שלר"מ שוכר כשומר שכר. אכן יש ששונים בברייתא להיפך, דר"מ ס"ל דהוא כשומר חנם.

[4] הטבלא שבעמוד הבא, שייכת קודם הטבלא הזו דלהלן.

[5] כל הנידון הוא דוקא גבי רועה, אולם לגבי "חזן דמתא" (שהוא שומר את בני העיר וממונם) - הוא חייב בנטירותא יתירא ואין לו שום פטור אם נכנס לעיר - אפי' בזמן שרגילים להכנס.

[6] כן נראה שהיא סברת אביי, ובהמשך הסוגיא מבואר שגם רב חסדא ורבה ב"ר הונא לא ס"ל כרבה, ואומרים דכיון שנתנו לך שכר הוא כדי שתשמור שמירה מעולה, ולא תכנס בזמן שאנשים נכנסים לעיר.

[7] שומר חנם בחנם, ושומר שכר אפילו בשכר - וה"ה אם יכול הרועה להציל הבהמות בענין אחר.

[8] דא"ל בעה"ב להכי יהבי לך אגרא, לנטורי לי נטירותא יתירתא (וא"כ, רועה בחנם יהי' פטור).

[9] ולא חשוב תחילתו בפשיעה וסופו באונס, דגם לאביי ורב חסדא אם על בזמן דעיילי אינשי אינו נחשב לפשיעה אלא כעין גניבה ואבידה, וכל שתחילתו בגניבה ואבידה וסופו באונס פטור גם בשומר שכר, (תוד"ה אי).

[10] וחוזר ונוטלו מבעה"ב, וזה חיוב שמוטל דוקא על שומר שכר שמחמת חיוב שמירתו הוא צריך להוציא מכספו עד שיקבלנו חזרה מבעל הבית. ומקדם בשכר עד כדי דמיהן של הצאן, ויש ריוח לבעה"ב מזה משום כושרא דחיותא ומשום שלא יצטרך לטרוח לקנות אחרים, אבל ביותר מכדי דמיהן פטור.

עוד חומר לימוד על הדף