BAVA METZIA 71 (6 Kislev) - Dedicated in honor of the Yahrzeit of Eliezer ben Reb Shraga Feivel Marmorstein, by his nephew, Mr. David Kornfeld, who Mr. Marmorstein raised like his own child after the Holocaust.
 

PAST DEDICATION
BAVA METZIA 71-72 - Dedicated by Andy & Nancy Neff of Teaneck, N.J. in honor of those who learn the Dafyomi around the world.

בבא מציעא דף עא.

האם מותר ללוות או להלוות לנכרי ברבית?

בכדי חייו/בתלמיד חכם בשאר אופנים
ללישנא קמא דרב הונא מותר [1] אסור
לאיכא דאמרי דרב הונא מותר מותר [2]

מה דין גר לענין עבד עברי?

האם נמכר בעבד עברי האם קונה עבד עברי
מה דינו? אינו נמכר - דאין כאן ושב אל משפחתו קונה, אבל אינו עובד אפי' את בנו [3]

האם אשה קונה עבדים?

שפחות בין עברים בין כנענים עבד עברי עבד כנעני
לרבנן קונה אינה קונה אינה קונה
לרשב"ג קונה אינה קונה קונה [4]

בבא מציעא דף עא:

האם מותר לישראל להיות ערב על הלואה ברבית כדלהלן?

לא קיבל הנכרי לדון בדיני ישראל [5] קיבל עליו הנכרי לדון בדיני ישראל
ישראל לווה מנכרי אסור [6] מותר

בבא מציעא דף עא:

מה דין מי שהלוה כסף ברבית ובא להחזירו למלוה, ובא ישראל וביקש שילוה לו הכסף שלוה - והוא ישלם את הרבית על הזמן החדש, מה הדין?

"אני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו" העמיד את הכסף אצל המלוה
ישראל לווה מנכרי אסור [7] מותר [8]
נכרי לווה מישראל מותר [9] אסור

-------------------------------------------------

[1] בגמ' הקשו על מה שאמר רב הונא לרב נחמן שאפי' לנכרי אסור להלוות ברבית, שהרי כתוב בהדיא בברייתא שמותר להלוות להם ברבית, ותירצה הגמ' ב' תירוצים: רב חייא בריה דרב הונא העמיד את ההיתר בכדי חייו של הישראל - אבל ביותר מזה אסור, ובינא העמיד בתלמיד חכם שאין חשש שמא ילמוד ממעשיו - ע"י שיהיה רגיל הישראל אצלו מחמת הלואתו, ולכן בת"ח שלא יבוא ללמוד ממעשיו לא גזרו. וכתבו התוס' (בד"ה תשיך) בשם ר"ת שבזמן הזה או שאנו כן נוהגים להלוות לעכו"ם, דאו משום שאנו פוסקים כמו הלישנא בתרא, או שהכל נחשב כדי חיינו משום שיש עלינו מס מלך ושרים. וגם על טעם שמא ילמוד ממעשיו, לא שייך בזמן הזה, כיון שבין כה אנו גרים עמהם, ואי אפשר להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם, ולכן אי אפשר לאסור מטעם זה.

[2] לפי הלישנא השניה דברי רב הונא לא באו לומר שאסור להלוות לנכרי ברבית, אלא באו רק לומר שיש להקדים הלואת ישראל להלואת עכו"ם.

[3] בזה הוא שונה מנמכר לישראל שעובד את הבן (אבל לא את הבת), ואילו בנמכר לגר אינו עובד אפי' את הבן. ומבואר לפ"ז דמה שאמרה הגמ' כלל כל מי שאינו נמכר לעבד עברי אינו קונה, הכוונה רק לענין שאינו קונה להיות העבד דינו כמו שנמכר אצל ישראל וכנ"ל דיש נפ"מ לענין שאינו עובד את בנו.

[4] דמוחזק לה כאדם צנוע - שאם תעשה עמו עבירה לא יפרסם, ולכן יש חשש שמא יקלקלו יחד ולכן אסור לקנותו, משא"כ עבד כנעני שהוא פרוץ לה, ומפחדת להפקיר את עצמה אצלו שמא יפרסם - לכן מותר.

[5] דאצל העכו"ם המנהג שהולך המלוה אצל הערב תחילה, ואם קיבל עליו לענין זה לדון כדיני ישראל שלא ללכת לערב תחילה מותר. ומטעם זה מותר לישראל להיות ערב על הלואה שלוה נכרי מישראל אחר, כיון שאין דרך הישראל ללכת לערב תחילה.

[6] דכיון שהנכרי הולך אצל הערב הישראל תחילה, נחשב כאילו הישראל הוא זה שהלוה לישראל האחר ברבית.

[7] דהרי זו הלואה גמורה מישראל אל ישראל ברבית, דהיינו שעכשיו מקבל הישראל השני לשלם לישראל הראשון רבית בעבור כל חודש שנמצאים המעות אצלו. ואפי' שאח"כ מעביר הישראל הראשון את הכסף לעכו"ם - בכל אופן אסור דזו הלואה מישראל לישראל.

[8] והעמיד רב אחא בריה דרב איקא כגון שאמר המלוה תניח אותם על גבי קרקע והיפטר, ולקח הלווה את המעות מעל הקרקע. ורב פפא העמיד כגון שנטל המלוה את המעות והעמיד ביד. וביארה הגמ' שהחידוש הוא דאף שלכאורה נראה שהמלוה עושה על דעת הלוה (ואם הוא ישראל הו"א דאסור) בכל אופן מותר. ורב אשי ניסה לומר שבכל התורה כולה יש שליחות לנכרי, וא"כ הישראל הלוה הוא שליח של הנכרי להלוות ולכן מותר. ונדחו דבריו.

[9] כיון שהוא מלוה מן הנכרי ולא מן הישראל הראשון.

עוד חומר לימוד על הדף