PAST DEDICATION
BAVA METZIA 46-49 - Dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.

בבא מציעא דף מז.

האומר לחברו מכור לי פרתך "באלו" (פי', שהיה אוחז בידו מעות ולא הקפיד לברר כמה), מהו?

לענין קנייה לענין אונאה
לרבה אמר רב הונא קנה [1] יש עליו אונאה [2]
לר' אבא אמר רב הונא קנה אין עליו אונאה

מחליף פרה בחמור באופנים דלהלן, האם קנה בקנין חליפין?

כשמקפיד על החליפין לשום שיהיה שוה בשווי החפץ החליף חמור בפרה וטלה, ומשך רק את הפרה
לרב אדא בר אהבה לא קנה ----
לרבא קנה לא קנה

קנין חליפין האם נעשה בכליו של קונה או בכליו של מקנה?

באיזה כלים קונים? ומדוע?
לרב ולת"ק בכליו של קונה נוח לו לקונה שיקנו בכליו - דכך יהיה לו גמירות דעת
ללוי ולר' יהודה בכליו של מקנה בהנאה שיש למוכר שהקונה מקבל ממנו גמר ומקנה

האם עושים חליפין בדברים דלהלן?

בכלי בפרי
לרב נחמן קונים לא קונים - בעינן דומיא דנעלו
לרב ששת קונים קונים - לקיים כל דבר [3]

בבא מציעא דף מז:

האם אפשר לחלל מעות מעשר שני על מטבעות דלהלן?

אסימון [4] מעות הניתנות סימן במרחץ
לר' דוסא ולר' ישמעאל מחללים אין מחללים [5]
לחכמים לר' עקיבא אין מחללים אין מחללים

האם קונים מטלטלין בכסף או במשיכה?

בכסף במשיכה
לר' יוחנן קונה מה"ת קונה מדרבנן [6]
לריש לקיש אינו קונה מה"ת קונה מה"ת

עשו קנין כסף, האם יכולים לחזור בהם?

הלוקח המוכר שהמעות בידו
לר' שמעון [7] לא יכול לחזור בו יכול לחזור בו
לחכמים [8] יכול לחזור בו יכול לחזור בו

-------------------------------------------------

[1] בהו"א סברה הגמ' שנקנה בקנין חליפין, ומקשה הרי רב הונא ס"ל דאין מטבע נעשה חליפין. ולמסקנא מבארת הגמ' שקונה בקנין כסף, דס"ל לרב הונא כר' יוחנן שדבר תורה מעות קונות, ורק רבנן גזרו "שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה", ובמלתא דלא שכיחא (כמו האופן הזה) לא גזרו חכמים.

[2] ואם אין במעות כדי דמי החפץ - דהיינו שהם פחות שתות משווי החפץ, צריך להוסיף עד שיהיה כשווי החפץ.

[3] ומה דכתיב "נעלו" בא ללמד דבעינן דוקא דבר המסוים - דהיינו שלם, ולאפוקי חצי רימון וחצי אגוז שלא.

[4] רש"י פירש שהוא מטבע שעדיין לא הטביעו עליו את הצורה. ור"ת מפרש שהיא מטבע שיש לה צורה רק שאינה יוצאת בהוצאה כי אם בדוחק.

[5] בזה שוים שאין מחללים כיון שהם מעות פחותות ורעות.

[6] ורבנן תיקנו שלא יקנה קנין כסף אלא קנין משיכה כדי שלא יאמר לו "נשרפו חטיך בעלייה", שאם תיפול שריפה באונס, אם החטים אינם ברשותו שכבר קנה אותם חברו, לא יטרח להצילם, אבל עתה שתיקנו משיכה יודע שכל זמן שלא עשה משיכה יכול לחזור בו, ולכן יזדרז המוכר להצילם.

[7] ר' שמעון סובר שמעות קונים מה"ת (וגם ר"ל מודה בשיטתו דר"ש הכי ס"ל), ולכן הקונה לא יכול לחזור בו אחרי קנין כסף. ורק לגבי המוכר תקנו חכמים שיוכל לחזור בו, שעי"ז יטרח להציל את החטים אם נשארו עדיין ברשותו, כיון שיודע שאם יתייקרו יוכל לחזור בו, וכיון שבזה סגי שיציל המוכר את החטים, לא צריך לתקן ג"כ שיוכל הלוקח לחזור בו. (וע' תוד"ה אי).

[8] לר"ל מחלוקתם פשוטה, דרבנן ס"ל כוותיה שאין קנין מעות מה"ת ולכן שניהם יכולים לחזור בהם. ולפי ר' יוחנן סברת רבנן שתיקנו שיוכל הלוקח לחזור בו כמו שהמוכר יכול לחזור בו (דהיינו שתיקנו שרק משיכה תקנה גם אצל לוקח), הוא משום שעי"ז ילחץ המוכר יותר להציל את החטים שבעליתו, כי יודע שאם ישרפו יחזור בו המוכר ויצטרך להחזיר לו כספו.

עוד חומר לימוד על הדף