[1] מבור בגמ' שאם היו פירות גמורים שרק צריך לתולשם, ב"ד יורדים לנכסיו ומעמידים אפוטרופוס, ורק אח"כ מורידים את הקרוב.

[2] דכיון שיצא לדעת אם היה רוצה שירד קרוב היה מצוה מעצמו.

[3] דהנה להוריד את האחות הנשארת לכל הנכסים - אי אפשר, דשמא מתה הסבתא ואחד מיורשיה הוא הקטן, ואין מורידים קרוב לנכסי קטן. ולהוריד את הקטן לכל הנכסים - ג"כ אי אפשר, דשמא לא מתה הסבתא ואין מורידים קטן לכנסי שבוי.

[4] דהיינו השליש השלישי ששייך לאחות שנשבתה עם הסבתא.

[5] וכהסברא הנ"ל, דמגו שמעמידים ששית לאפוטרופוס - כי אין מורידים קטן לנכסי שבוי, נותנים גם את הששית השניה לאפוטרופוס.

[6] דהיינו אם טוען האח שבא שהם לא רוצים לבוא להעיד נגדו משום אלימותו, אז צריך האח האלם להביאם שיעידו כטענתו, ואם לא יביאם הוא יצטרך לפלוג.