PAST DEDICATION
BAVA METZIA 30(2 Sivan) - This Daf has been dedicated in memory of Harry Bernard Zuckerman, Baruch Hersh ben Yitzchak (and Miryam Toba), by his children and sons-in-law.

בבא מציעא דף ל.

מה דין פרה אדומה ועגלה ערופה באופנים דלהלן? [תוד"ה אף].

הכניסה לרבקה ודשה שכן עליה עוף עלה עליה זכר
לחכמים בשביל שתינק: כשרה [1]
שתינק ותדוש: פסולה
כשרה פסולה [2]
לר' אליעזר כשרה אפי' מעוברת כשרה [3]

מה הם ג' האופנים שלא צריך לטפל באבידה, ומדוע?

המקרה הטעם
א. כהן והוא בבית הקברות אין עשה דוחה לא תעשה ועשה [4], ואין איסור נדחה מפני ממון
ב. זקן ואינה לפי כבודו "והתעלמת" - פעמים שאתה מתעלם [5]
ג. מלאכתו מרובה משל חברו "אפס כי לא יהיה בך אביון" - שלך קודם

בבא מציעא דף ל:

היה בטל ממלאכה בשעת השבת האבידה, מה הדין?

בסתם אם התנה בפני ב"ד [6] לא מוצא ב"ד להתנות
אין שלו מרובה משל חברו נותן לו כפועל בטל נותן לו שכרו ימשיך במלאכתו
שלו מרובה משל חברו פטור - פעמים שאתה מתעלם

-------------------------------------------------

[1] באופן זה לא נחשב ניחא ליה מה שדשה, שגם בלא דישתה - תדוש התבואה ע"י שאר הפרות הנמצאות שם. מלבד אם מתכוון בשביל דישה, שאז עושה בה מלאכה ופסולה.

[2] תחילה הקשו התוס', הרי לא ניחא ליה לפסול פרה שמיה יקרים בשביל דבר מועט, ותירצו, דאם היתה כשרה היה ניחא ליה לכך אין להכניס - וכיון שבמציאות יש ריוח, מיקרי ניחא ליה, משא"כ גבי דישה שבמציאות אין ריוח, כיון שתדוש התבואה ע"י האחרות. ושוב כתבו התוס', לפרש דלא מיפסלא אלא כשיודע בשעת עלייתו, אבל אם אינו יודע בשעת עלייתו הוי כמו הכשר שאם נתנגבו המים קודם שידע - לא הוי הכשר.

[3] וכתבו התוס' בהסבר הראשון, שמיירי באופן שלא ידע שעלה עליה זכר, ועוד כתבו שסבר ר"א כר' יהודה דאמר שדוקא העלה עליה זכר, אבל עלה מאליו כשרה.

[4] פי', אין עשה ד"השב תשיבם" של אבידה נדחה מפני לא תעשה של "לנפש לא יטמא" ועשה של "קדושים תהיו", האמורים בטומאת כהנים.

[5] אכן אם התחיל - כגון שהכישה, נתחייב בה.

[6] ולאו דוקא ב"ד ממש, אלא שלשה בני אדם שמתנה בפניהם.

עוד חומר לימוד על הדף