PAST DEDICATION
BAVA METZIA 27 - Dedicated by Drs. Shalom and Syma Kelman of Baltimore in honor of their children and grandchildren.

בבא מציעא דף כז.

מהיכן לומדים את הדינים דלהלן?

פרט לאבידה שאין בה
שו"פ שלא מחזיר [1]
פטור מלהשיב אבידת
עכו"ם אף שבאה לידו [2]
אבידה ששטפה נהר
מותרת
לתנא קמא אֲשֶׁר תֹּאבַד [3] וּמְצָאתָהּ מו' דוּמְצָאתָהּ [4]
לר' יהודה וּמְצָאתָהּ מִמֶּנּוּ [5] אֲשֶׁר תֹּאבַד

בבא מציעא דף כז:

במה נחלקו אם יכולים להעיד על פלוני ע"פ מה שמכירים בו לאחר מיתה בשומא שהיתה בו?

ללימא
כתנאי
לתירוצי רבא - אי סימנים דאורייתא לתירוץ רבא -
אי סימנים דרבנן
לביאור א' לביאור ב'
לר' אליעזר בן
מהבאי - מעידים
סימנים
דאורייתא
אין שומא
מצויה בבן גילו
שומא אינה משתנה
אחר מיתה
שומא הוי
סימן מובהק
לרבנן
- אין מעידים
סימנים
דרבנן
שומא מצויה
בבן גילו
שומה משתנה
אחר מיתה
שומא לא הוי
סימן מובהק

-------------------------------------------------

[1] אביי סובר שאין מחלוקת בין התנאים, אלא רק "שמשמעות דורשים" איכא בינייהו - כלומר, מאיזה פסוק דורשים. ולרבא יש נפ"מ להלכה בפרוטה שהוזלה וחזרה והוקרה, דלת"ק שלמד מ"אֲשֶׁר תֹּאבַד" - צריך להחזיר כי בשעת האבידה היתה שוה פרוטה. ולמ"ד מ"וּמְצָאתָהּ" - פטור מלהחזיר דבעינן שיהיה בה שיעור מציאה משעת אבידה ועד שעת מציאה.

[2] ושלא תאמר שמה שנתמעט אבידת עכו"ם הוא רק מלטרוח אבתרה, אלא קמ"ל שאפי' אם כבר הגיעה לידו ג"כ פטור מלהשיבה.

[3] לשון הפסוק (דברים כב:ג) "וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם".

[4] ור' יהודה לא דורש את הו' לדרשא בפני עצמה.

[5] לא משמע לו ש"מִמֶּנּוּ" אתא לדרשא בפני עצמה, אלא הוא המשך לתיבות "אֲשֶׁר תֹּאבַד".

עוד חומר לימוד על הדף