PAST DEDICATION
BAVA METZIA 6 - Dedicated by Dr. Chaim Bitton of Geneva Switzerland in gratitude to his parents, Shmuel and Rina Bitton, who raised him in the path of Torah and Mitzvot. May they be blessed with long life and good health and may they merit to see much Nachat from their children and grandchildren.

בבא מציעא דף ו.

שנים אוחזים בטלית, והקדישה אחד מהן באופנים דלהלן מה הדין?

בתקפה [1] לא תקפה
את"ל תקפה אחד בפנינו אין מוציאין אותה מידו מקודשת אינה מקודשת
את"ל תקפה אחד בפנינו מוציאין אותה מידו (מקודשת [2]) ספק בגמ'

בבא מציעא דף ו:

ספק בכור (בכור אדם, בהמה טהורה או פטר חמור), מה דינו בדלהלן?

תקפו כהן האם מוציאים מידו בכור בהמה טהורה, בגיזה ועבודה
לרב המנונא אין מוציאים מידו [3] אסור בגיזה ועבודה
לרבה, רב חנניה ואביי מוציאים אותו מידו אסור בגיזה ועבודה

ספק בכור דלהלן, האם נכנס לדיר להתעשר?

ספק פטרי חמור שפדאם בשה [4] ספק בכור
בהמה טהורה
את"ל תקפה אחד בפנינו אין מוציאין אותה מידו אינו מתעשר [5] אינו מתעשר [6]
את"ל תקפה אחד בפנינו מוציאין אותה מידו מתעשר אינו מתעשר

-------------------------------------------------

[1] מבואר בגמ' שהנידון של "תקפה" בפני ב"ד, לא מיירי כשהשני צווח בשעת התקיפה - דודאי התקיפה שחוטף אותה השני לאו כלום הוא. וגם לא מיירי במקרה שהשני שותק - דאז יש לנו לומר - שהוא מודה שהיא שלו, ובאמת היא של התוקף. אלא מיירי שתקף אחד בפנינו והלה שתק, וקודם שיצאו מב"ד (ע' רשב"א) חזר וצווח. ומקרה זה הוא האיבעיא דר' זירא שלא נפשטה, ושייך לומר בזה שני "אם תמצא לומר" כדלקמן.

[2] כן פירש"י (בד"ה הקדישה. בלא תקפה) שלא במקרה שתקפה דנה הגמ', ומשמע שודאי שמקודשת כיון שתקפה. אכן האחרונים האריכו בזה, דהרי כיון שמוציאין אותה מידו מה עוזר שתקפה.

[3] דפירש את מה שאמרה הברייתא "המוציא מחברו עליו הראיה", דקאי בין על הכהן שרוצה להוציא מהישראל את הבכור, ובין על הישראל שרוצה להוציא מהכהן אחר שתקפו כהן. והקשו התוס' (בד"ה והא), מדוע אין מוציאין אותה מידו, הרי הבעלים יכולים לומר שהם רוצים לתת אותו לכהן אחר. ותירצו, דמיירי במכירי כהונה (דהיינו שהכהן שתקף הוא הכהן שישראל זה רגיל לתת לו מתנותיו, ולכן אינו יכול לומר שרוצה לתת לכהן אחר). ועוד תירצו, דאפי' מיירי בסתם כהנים לא מוציאים מידו, דכל התביעה שיש לישראל הוא רק "טובת הנאה" שהיה יכול לקבל בעבור מה שנותן לאיזה כהן אחר.

[4] פי', פטר חמור ודאי שפדאו בשה - צריך לתת אותו לכהן, אולם ספק פטר חמור, אע"פ שצריך לפוטרו בשה מחמת הספק מ"מ אין צריך לתת אותו לכהן - דהמוציא מחברו עליו הראיה. ואם יש לישראל י' שיין כאלה שפדה בהם ספיקי פטר חמור - הוא צריך להכניס אותם לדיר להתעשר.

[5] הלכך, אם יש לו רק עשר שיין ואחד מהם הוא הספק הזה - הוא פטור מלעשר, ואם יש לו יותר מעשר לא יכניס את הספק, דנמצא זה פוטר עצמו בממונו של כהן, דכיון שאם תפסה כהן אין מוציאין אותה מידו, הרי שיש לכהן חלק בזה.

[6] דכיון שיש ספק אם הוא קדוש, הרי לצד שהוא קדוש נמצא שהוא פוטר את עצמו בממונו של כהן וכנ"ל.

עוד חומר לימוד על הדף