1)

TOSFOS DH SHEMA YA'AVIRENU ARBA AMOS BI'RESHUS HA'RABIM

תוס' ד"ה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים

(Summary: Tosfos discusses as to why the Gemara is not concerned that one might come to carry from the R'shus ha'Yachid to the R'shus ha'Rabim.)

תימה, אמאי לא קאמר 'שמא יוציאנו מרשות היחיד לרשות הרבים'?

(a)

Question: Why does the Gemara not give the reason that 'One might carry from the R'shus ha'Yachid to the R'shus ha'Rabim?

וי"ל, שיש היכרא בפתח ובגפופי החצר.

(b)

Answer: Because there is a distinct demarcation line in the form of the doorway and the posts.

2)

TOSFOS DH GEZEIRAH YOM-TOV ATU SHABBOS - V'LO HAVI GEZEIRAH LI'GEZEIRAH ...

תוס' ד"ה גזרה י"ט אטו שבת

(Summary: Tosfos explains why it is not a Gezeirah li'Gezeirah.)

ולא הוי גזרה לגזרה ...

(a)

Implied Question: It is not a Gezeirah li'Gezeirah ...

די"ט ושבת אחת היא.

(b)

Answer: Because Shabbos and Yom-Tov are one and the same.

3)

TOSFOS DH NIGZOR HASHAKAH ATU HATBALAH

תוס' ד"ה נגזור השקה אטו הטבלה

(Summary: Tosfos explains why the Gezeirah that he might come to carry four Amos in the street does not apply here.)

וקשה, לפרוך נגזור משום 'שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים להשיקן'?

(a)

Question: Why does the Gemara not ask why we do not decree that one may come carry four Amos in the street in order to make Hashakah?

וי"ל, דגבי הטבלת כלי צריך למגזר 'שמא יעבירנו', לפי שלהוט להטבילו ...

(b)

Answer: By Toveling a vessel it is necessary to make a decree that one may come to carry ... , because one is keen to Tovel it ...

אבל בהשקת מים אין להוט כל כך להשיקן, דאפשר במים אחרים.

1.

Answer (cont.): Which is not the case by Hashakah, where he is not quite as keen, seeing as it is possible to use other water.

וכן בסמוך בולד הטומאה, לא פריך 'נגזור שמא יעבירנו', לפי שאינו להוט כל כך להטבילו, כיון דליכא אלא טומאה דרבנן.

(c)

Precedent: Likewise later, with regard to a V'lad ha'Tum'ah, the Gemara does not ask why we do not decree that one may come to carry ... . since there too, one is not so eager to Tovel the vessel, seeing as the Tum'ah is only mi'de'Rabbanan.

4)

TOSFOS DH MADLIN BI'DELI TAMEI V'HU TAHOR

תוס' ד"ה מדלין בדלי טמא והוא טהור

(Summary: Tosfos reconciles this ruling with our Mishnah.)

מאליו תימה, דבמתניתין אמר 'אין מטבילין כלי על גבי מימיו לטהרו'?

(a)

Question: The question here is self-evident, in that our Mishnah specifically forbids Toveling a vessel via its water, in order to Tovel the vessel?

וי"ל, דהתם מיירי שהוא מלא מים, ויש בו הוכחה דלאטבולי קבעי, ואסור להטביל כלי דמחזי כמתקן.

(b)

Answer: The Mishnah is speaking where the vessel is full of water, where it is obvious that he wants to Tovel, and it is forbidden to Tovel a vessel, since it looks like repairing (i.e. making the vessel fit for use).

אבל הכא אין הכל יודעין שהדלי טמא, וא"כ, הרואה יהא סבור דלשאוב הוא צריך.

1.

Answer (concl.): Whereas in our case, not everybody knows that the bucket is Tamei, in which case those who see, will think that the owner is simply wants to draw water.

5)

TOSFOS DH K'LI SHE'NITMA B'AV HA'TUM'AH EIN MATBILIN OSO BI"VELAD HA'TUM'AH MATBILIN OSO ETC.

תוס' ד"ה כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו. בולד הטומאה מטבילין אותו וכו'

(Summary: Tosfos discusses as to when the K'li became Tamei.)

פירש רש"י - דמיירי שנטמא מערב י"ט, דאי בי"ט, אפילו באב הטומאה מטבילין אותו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it speaks where it became Tamei on Errev Yom-Tov, because if it happened on Yom-Tov, then even if it became through an Av ha'Tum'ah one would be permitted to Tovel it.

והא דאמרינן לעיל 'מערב י"ט, אין מטבילין אותו בי"ט'?

(b)

Clarification: And when the Gemara said earlier that 'If it became Tamei on Erev Yom-Tov, one may not Tovel it on Yom-Tov

מיירי שנטמא באב הטומאה.

(c)

Clarification (cont.): That speaks where it became Tamei via an Av ha'Tum'ah.

וטעמא דאב הטומאה אין מטבילין אותו, משום דטומאה דאורייתא היא, דנראה כמתקן ...

(d)

Clarification: And the reason that one is forbidden to Tovel it is because it is Tamei d'Oraysa, which resembles repairing ...

אבל בטומאה שנטמא במשקין אינו טמא כי אם מדרבנן, ולא מחזי כמתקן.

1.

Clarification (cont.): Whereas what became Tamei via liquids (See Maharshal, Chidushim) is only Tamei mi'de'Rabbanan, and does not resemble repairing.

ועוד פירש פירוש אחר - דמיירי שנטמא בי"ט עצמו ובאב הטומאה,

(e)

Explanation #2: And in a second explanation, Rashi establishes it where it became Tamei on Yom-Tov itself via an Av ha'Tum'ah.

ומ"מ אין מטבילין אותו בי"ט, הואיל וצריך הערב שמש, ואין מטבילין לצורך חול.

1.

. Explanation #2 (cont.): And one is nevertheless forbidden to Tovel it on Yom-Tov, since it requires Ha'arev-Shemesh (waiting for nightfall), and one is not permitted to Tovel for the needs of the night after Yom-Tov.

אבל בולד הטומאה, אינו צריך הערב שמש, ומטבילין אותו בי"ט.

2.

Explanation #2 (concl.): Whereas if it became Tamei via a V'lad ha'Tum'ah, it does not require Ha'arev-Shemesh, in which case one may Tovel it on Yom-Tov.

והא דאמרינן 'נטמא ביום טוב, מטבילין אותו בי"ט' ...

(f)

Clarification: And when the Gemara says 'Nitma be'Yom-Tov, Matbilin oso be'Yom-Tov ...

מיירי שנטמא בולד הטומאה.

1.

Clarification (cont.): It is speaking by a V'lad ha'Tum'ah.

ולא נהירא ליה לרש"י, דאכתי מ"מ הרי ראוי להשתמש בו חולין, שאינו צריך הערב שמש אלא תרומה?

(g)

Refutation: Rashi rejects this explanation however, since it is fit to be used with Chulin, since it is only for use with T'rumah that requires Ha'arev Shemesh?

והר"י פי' דניחא לפי המסקנא, דאיירי בתרומה, דשם צריך הערב שמש.

(h)

Resolution: The Ri explains that the problem is solved according to the Maskana, which establishes it by T'rumah, which does require Ha'arev Shemesh.

ואינו נראה להר"ר יצחק - דאטו פסיקא ליה דכהנים לית להו חולין?

(i)

Refutation: The Ri (See Hagahos ve'Tziyunim) disagrees with this that however - because who can say that Kohanim do not possess Chulin?

ומיהו קשה, היאך הוא מותר להטביל כלי שנטמא בולד הטומאה?

(j)

Question: How is one permitted to Tovel a vessel that became Tamei via a V'lad ha'Tum'ah?

דאם רוצה להשתמש בחולין ובמעשר, א"צ טבילה; ואי משום תרומה הא בעי הערב שמש, וא"כ לצורך חול הוא מטביל?

1.

Question (cont.): If one intends to use it with Chulin or Ma'aser, it does not require Tevilah; whereas if it is to use with T'rumah, it requires Ha'arev Shemesh and the Teviilah is for a weekday?

ויש לומר, דלפירוש אחר שפירש רש"י ניחא, דבטבילה דרבנן כמו זו, לא בעיא הערב שמש ...

(k)

Answer: According to the other explanation cited by Rashi, the question falls away, since Tevilah de'Rabbanan such as this does not require Ha'arev Shemesh.

כדתנן במסכת פרה (פי"א משנה ה) 'כל הטעון ביאת מים מדברי חכמים, לאחר ביאתו מותר בכולן'.

1.

Source: As we learned in Maseches Parah (Perek 11, Mishnah 5) 'Whatever needs to go into water (only) mi'de'Rabbanan, is permitted immediately afterwards.

6)

TOSFOS DH HEICHI MASHKACHAS LAH BE'KOHANIM

תוס' ד"ה היכי משכחת לה בכהנים

(Summary: Tosfos why it does apply to Yisre'eilim

וא"ת, בישראל נמי משכחת לה - ד'כל הפוסל תרומה מטמא משקין להיות תחלה'?

(a)

Question: It is applicable to a Yisrael too, seeing as 'Whatever invalidates T'rumah, renders Tamei liquid to become a Rishon le'Tum'ah'?

וי"ל, דמיירי בכלי שאינו ראוי להשתמש בתוכו מים כגון כלי מנוקב.

(b)

Answer: It is speaking about a K'li whose inside is unfit to be used with water, such as one which has a hole.

7)

TOSFOS DH MA'AREMES V'TOVELES BI'VEGADEHAH

תוס' ד"ה מערמת וטובלת בבגדיה

(Summary: Tosfos explains why the Isur of Libun does not apply here.)

תימה, היינו שרייה, ושרייה אסורה מפני שהוא מכבס ומלבן ...

(a)

Question: This is soaking, which is forbidden because it falls under the category of Kibus (washing clothes) and Libun (bleaching) ...

דאמרי' 'שרייתו זו היא כבוסו'?

1.

Source: Since the Gemara says (in Zevachim) that 'Soaking is its washing'.

וי"ל, דהואיל דהוי דרך טינוף, שרי.

(b)

Answer: Since it is performed in a manner that is conducive with dirt (it is not the way that one normally washes clothes), it is permitted.

ותדע, דהאיך אנו מנגבים ידינו במפה בשבת, הא הוי שרייה, ואסור מפני שהוא מכבס ומלבן?

(c)

Proof: Otherwise, on what grounds is one permitted to dry one's hands on Shabbos, since it too, is considered soaking, and ought to be forbidden because it is Kibus and Libun?

אלא כיון דהוי דרך טינוף שרי; הכא נמי נימא הכי.

1.

Conclusion: The reason is because it is performed in a manner which is conducive with dirt; and the same applies here.

8)

TOSFOS DH GEZEIRAH SHEMA YASHHEH

תוס' ד"ה גזרה שמא ישהא

(Summary: Tosfos explains why Shema Yashheh applies to Keilim but not to Adam.)

פי' - עד י"ט שהוא פנוי, ויבא לידי תקלה להשתמש בהן תרומה.

(a)

Clarification: Until Yom-Tov when one has more time, and one will come to a Takalah (sinning), by using them with T'rumah.

אבל אדם אין משהא עצמו מלטבול.

(b)

Reason #1: Whereas a person does not hold back from Toveling himself.

ועוד, לא שייך למיחש לידי תקלה כל כך.

(c)

Reason #2: Moreover, the idea of Takalah is not so applicable.

18b----------------------------------------18b

9)

TOSFOS DH HADAR BEIH RAVA ME'HAHI

תוס' ד"ה הדר ביה רבא מההיא

(Summary: Tosfos clarifies as to which answer Rava retracted from.)

פי' - מההיא שנויא דקא משני 'כאן קודם ... ' ...

(a)

Clarification: He retracted from the current answer 'One speaks before ... ' ...

'לא ס"ד (דאמר) דתני' "כל חייבי טבילות ... " '.

(b)

Clarification (cont.): 'It doesn't come into question, since we learned in a Beraisa "All Chayvei Tevilos ... " '.

ותימה, מנא ליה, דרבא הדר ביה מההיא שנויא, לעולם אימא לך דהדר משנויא ד'הואיל' ...

(c)

Question: How does the Gemara know that Rava retracted from that answer, perhaps he retracted from the answer of 'Ho'il' ...

דמאי מזקיקו לההוא טעמא ד'הואיל' - דקמשני 'מתני' משום דנראה כמתקן', ואימא דהדר ביה מההיא שנויא והדר ביה נמי מההיא שנויא ד'הואיל'?

1.

Question (cont.): Because, what forces him to give the reason of 'Ho'il' - the answer that he gave previously 'Because it resembles Mesaken'. Perhaps he retracts from that answer and from 'Ho'il as well?

והא דכלים אסורים ...

(d)

Implied Question: And the reason that Keilim are forbidden ...

מההיא טעמא דשנויי אמוראי דלעיל - משום שמא יעבירנו או ישהא או יסחוט?

(e)

Answer: Is either because of 'Shema Ya'avirenu', 'Shema Yashheh' or 'Shema Yischot', as the Amora'im explained earlier.

וי"ל, דסמי חדא מקמי תרתי - ההיא שנויא דהכא 'כאן קודם טבילה ... ' מקמי תרתי שנויי, דמשני 'משום מתקן כלי' ו'הואיל'.

(f)

Answer to original question (Explanation #1): Better to erase one answer rather than two - (i.e. the current answer 'Ka'n Kodem Tevilah ... ' and not 'Mishum Mesaken K'li' and 'Ho'il').

ולא נהירא, חדא דהא בהא תליא - דהא מה דמשני רבא 'הואיל ושבת ... ', היה כולו להעמיד שנויא משום ד'נראה כמתקן'?

(g)

Refutation #1: This explanation is not right however, seeing as the two answers are interdependent - since Rava only answered 'Ho'il ve'Shabbos ... ' in order to establish his previous answer of 'Nir'eh ki'Mesaken'.

ועוד, דהיה לו לפרש 'דדחינן האי מקמי תרתי'?

(h)

Refutation #2: Moreover, the Gemara ought then to have said explicitly that 'We reject one before two'?

לכך נראה לי דקים ליה לגמרא דלא היה יכול לעקור 'מפני שנראה כמתקן', כיון דמתרץ ליה עלה דמתני'.

(i)

Explanation #2: We therefore need to say that the Gemara knew with certainty that it is not possible to erase the answer 'Mipnei she'Nir'eh ki'Mesaken', since Rava presented it to answer the Mishnah.

אבל היה סבור לעקור שנויא ד'הואיל'.

1.

Explanation #2 (cont.): The Gemara was only trying to erase the answer of 'Ho'il'.

ומהא נמי מייתי ראיה דאין יכול לעקור [וע"ע תוס' שבת קיא. ד"ה לא].

2.

Explanation #2 (cont.): And it now proves that it is not possible to erase that either (See also Tosfos Shabbos, Daf 101. DH 'Lo').

10)

TOSFOS DH KOL CHAYVEI TEVILOS TOVLIN K'DARKAN BEIN B'TISH'AH B'AV BEIN B'YOM HA'KIPURIM

תוס' ד"ה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים

(Summary: Tosfos initially confines this to those who Tovel a Tevilas Mitzvah, which is not applicable nowadays, and elaborates.)

היינו דוקא להני שטובלין טבילת מצוה בזמנה.

(a)

Clarification: This Is confined to people who Tovel a Tevilas Mitzvah in its right time.

אבל השתא, שכל טבילות שנשותינו טובלות היינו טבילה שלא בזמנה ...

1.

Halachah (Explanation #1): But nowadays, where all the Tevilos that our wives Tovel are not in their right time ...

דהן סופרות ז' נקיים מספק שהן זבות ...

2.

Reason: Seeing as they count seven clean days, due to a Safek Zivus ...

אינן טובלות בט' באב וביוה"כ.

3.

Conclusion: They are not permitted to Tovel on Tish'ah be'Av or on Yom Kipur.

ומיהו יש לחלק - כדאמר ביומא (דף פח.) 'נדות ויולדות טבילתן בלילה; זבין וזבות טבילתן ביום ...

(b)

Refutation: It is possible however, to draw a distinction - based on the Gemara in Yoma (Daf 88.) 'Nidos and Yoldos Tovel by night; Zavin and Zavos, Tovel by day ...

בעל קרי טובל והולך עד המנחה, כדי שיתפלל תפלת המנחה בטהרה'. אבל לאחר המנחה לא יטבול'.

1.

Refutation (cont.): A Ba'al-Keri may Tovel up until Minchah (on Yom Kipur), in order to Daven Minchah in a state of Taharah'. After Minchah however, he may not Tovel.

ומפרש התם טעמא, דאי משום תפלת נעילה, היה יכול להמתין עד הלילה, ויטבול ויתפלל תפלת נעילה בלילה ...

(c)

Reason: And the Gemara explains that, in order to Daven Ne'ilah, he can wait until nightfall, and Tovel and Daven Ne'ilah then ...

ואמאי אינו טובל ביום כדי שתהא הטבילה בזמנה?

1.

Refutation (cont.): From the fact that he does not Tovel by day in order that the Tevilah should be in its right time ...

אלמא ש"מ, דקסבר ההוא תנא ד'טבילה בזמנה לאו מצוה היא'. ואפילו הכי שריא ביוה"כ.

(d)

Explanation #2: We see that that Tana holds 'Tevilah bi'Zemanah La'v Mitzvah hi' - yet He is permitted to Tovel on Yom Kipur.

ומיהו בתשעה באב אין טובלין, כר' חנינא בן אנטיגנוס, דאמר 'כדאי בית אלהינו לאבד טבילה אחת בשנה'.

1.

Explanation #2 (cont.): Nevertheless, one may not Tovel on Tish'ah ba'Av, like the opinion of Rebbi Chanina ben Antignos, who says that 'The House of our G-d deserves that we negate one Tevilah a year in its honor' ...

וקאמר עלה בירושלמי - 'הורה ר' לוי כר' חנינא בן אנטיגנוס', ולית הלכתא כהך משנה דקאמר 'כל חייבי טבילות ... '.

2.

Conclusion: And the Yerushalmi cites Rebbi Levi, who Paskens like Rebbi Chanina ben Antignos, and not like the Mishnah, which states that 'All Chayvei Tevilos Tovlin ke'Darkan ... '.

ועוד אומר ר"י, דבזמן הזה אין טובלין לא ביוה"כ ולא בט' באב ...

(e)

Explanation #3: Furthermore, says the Ri - nowadays Tevilah is prohibited both on Yom Kipur and on Tish'ah be'Av.

דדוקא הם, שהיו עוסקין בטהרות, היה צריך לטבול מיד כדי שלא יטמאו הטהרות ...

1.

Reason: This is because specifically the people of those times, who dealt with Taharos, needed to Tovel immediately, in order not to be Metamei their Taharos ...

אבל השתא דהטבילה אינה באה אלא לטהרה לבעלה, יכולה היא לרחוץ ולחוף ערב יוה"כ, כדי שתסרוק שערה וחופפת מעט למוצאי יום הכפורים ...

2.

Explanation #3 (cont.): Whereas nowadays, when the Tevilah comes exclusively to permit the woman to her husband, she can bathe and wash her hair (Chafifah) on Erev Yom Kipur, so that, on Motza'ei Yom Kipur, she will only need to comb her hair and wash it a little ...

משום דצריך חפיפה סמוך לטבילה. וכן בט' באב.

3.

Reason: Since Chafifah must be performed close to the Tevilah.

דהא אפי' תטבול ביום הכפורים ובט' באב, אסורה לבעלה.

4.

Conclusion: Because even if she were to Tovel on Yom Kipur or on Tish'ah be'Av, she would still be forbidden to her husband.

11)

TOSFOS DH V'SHAVIN SHE'MASHIKIN HA'MAYIM BI'CHELEI EVEN L'TAHARAN (This Dibur belongs to the Mishnah on Daf 17:)

תוס' ד"ה ושוין שמשיקין המים בכלי אבן לטהרן

(Summary: Tosfos explains why specifically in a stone vessel and not a wooden one, and elaborates.)

אבל לא בכלי עץ, לפי שהוא מקבל טומאה מן המשקין, ונמצא שהוא מטביל כלי.

(a)

Clarification: But not in a wooden vessel, which can receive Tum'ah from liquid, and one will then be Toveling the K'li.

וא"ת, אמאי אין מטבילין אותו, הא איכא תרתי לטיבותא - חדא דנטמא בי"ט, ועוד דלא נטמא כי אם בולד הטומאה ...

(b)

Question: Why can one not Tovel it, seeing as it has two points in its favor; one, that it became Tamei on Yom Tov; the other, that it only became Tamei via a V'lad ha'Tum'ah ...

וכולי עלמא מודים דמטבילין, לכל הפירושים דלעיל?

1.

Question (cont.): In which case everyone agrees that one is permitted to Tovel it, according to all the above explanations?

ולמאן דמוקי מתניתין בשבת וכרבנן, ניחא.

(c)

Answer #1: According to the opinion that establishes the Mishnah by Shabbos like the Rabbanan, the question falls away.

אבל למאן דמוקי לה בי"ט וכרבי, קשיא?

1.

Question (concl.): But according to those who establish it by Yom-Tov like Rebbi, it is a Kashya.

וי"ל, דמ"מ אין לגרום הטומאה לכלי בידים כדי שיטבילנו ...

(d)

Answer #2: It is nevertheless forbidden to physically render the vessel Tamei in order to Tovel it ...

דדוקא כשנטמא כבר בולד הטומאה הוא דמטבילין אותו, אבל אסור לטמאותו על מנת להטבילו בי"ט.

1.

Answer #2 (concl.): Because it is specifically if it already became Tamei via a V'lad ha'Tum'ah, that one is permitted to Tovel it, but not to ne Metamei it in order to Tovel it on Yom-Tov.

12)

TOSFOS DH EIN MATBILIN ES HA'KELI AL GABEI MEIMAV L'TAHARO V'EIN MASHIKIN ETC.

תוס' ד"ה אין מטבילין את הכלי על גבי מימיו לטהרו ואין משיקין וכו'

(Summary: Tosfos discusses the two texts in the Gemara.)

הכי גריס רש"י - 'הטבלה' קודם 'השקה', בין בדברי רבי בין בדברי חכמים.

(a)

Text #1: This is Rashi's text - 'Hatbalah' before 'Hashakah', both in Rebbi and in the Rabbanan.

ובספרים היה כתוב אפכא - 'השקה' קודם 'הטבלה'.

(b)

Text #2: However in other Sefarim, the text is inverted - 'Hashakah' before 'Hatbalah'.

והכל אחד, אלא שגרסת הספרים גרס רישא בשבת וסיפא בי"ט, ולגירסת רש"י רישא בי"ט וסיפא בשבת.

(c)

Reconciling the two: There is no difference between the two texts however, since the Sefarim mention 'Shabbos' in the Reisha and 'Yom-Tov' in the Seifa, whereas according to Rashi's text mentions Yom-Tov first and then Shabbos.

ועל פי התוספתא הגיה רש"י הגירסא.

(d)

Source of Text #1: In fact, Rashi changed amended the text based on the Tosefta.

ולפי מה שכתוב בספרים 'השקה' קודם 'הטבלה', לא תוכל לפרש רישא בי"ט וסיפא בשבת אלא אם כן תפרש שא'מתניתין קאי, דקתני 'משיקין אבל לא מטבילין'.

(e)

Explanation: And according to the text of the Sefarim which places 'Hashakah' before 'Hatbalah', one cannot establish the Reisha by Shabbos unless it refers to our Mishnah, which says 'Mashikin Aval Lo Matbilin'.

ושבוש הוא, כדפירש רש"י.

1.

Refutation: And that is a mistake, as Rashi explains.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF