[1] החילוק בין המגרדות הוא, שהמגרדת של ברזל היות ששיניה דקות היא עושה בבהמה חבורה, ואילו המגרדת מעץ שיניה גסות ואין עושות בה חבורה.

[2] אף שעושה חבורה כיון שאין מתכוון לזה - ס"ל לראב"ע כר"ש שדבר שאין מתכוון מותר.

[3] וסברתו דדבר שאין מתכוון אסור - ולכן יש לאסור בקידור שעושה חבורה אפי' שלא מתכוון לזה. אבל בקירצוף שאין עושה חבורה אין לאסור.

[4] ס"ל דגזרינן קרצוף אטו קרוד.

[5] ואף שאין מתכוון אסור אליבא דר' יהודה.

[6] כלומר, שהיא מנמיכה את העפר תחתיה אבל אינה עושה חריץ בקרקע ולכן אין לאסור.

[7] ומשום דהוי דבר שאין מתכוון ומותר אליבא דר"ש.

[8] דהרי יכול מעיו"ט לצודו ולהניחו, וגם גבי דג יכול לצודו ולהניחו במים כשהוא ניצוד.

[9] סוברים תוס' שאין חילוק באוכל נפש אם היה יכול לעשותו מאתמול או לא (דחילוק זה שייך רק גבי מכשירי אוכל נפש), והטעם שאסור צידה לשיטתם משום דדומה לקצירה, וקצירה היא מלאכה שלא הותרה ביו"ט אפי' לצורך אוכל נפש.