ביצה דף יח. א

כלי שנטמא באב הטומאה או בולד הטומאה האם מטבילים אותו ביו"ט?

נטמא באב הטומאה נטמא בולד הטומאה
לפירוש א' ברש"י נטמא מעיו"ט: אין מטבילין
נטמא ביו"ט: מטבילין
מטבילין [1]
ליש מפרשים ברש"י אין מטבילין [2] נטמא מעיו"ט: אין מטבילין
נטמא ביו"ט: מטבילין [3]

ביצה דף יח: א

באיזה אופנים מותר בשבת לגמע [4] את החומץ?


לגמע ולפלוט
לגמע ולבלוע
קודם הארוחה אחר הארוחה
לאביי אסור מותר
לרבא אסור מותר קודם שחזר בו: אסור
אחר שחזר בו: מותר

האם מותר לעשות דברים דלהלן בשבת וביו"ט?

אליבא דרבי [5] אליבא דרבנן
להטביל כלי על גב מימיו אסור ביו"ט: מותר
בשבת: אסור
להשיק את המים לטהרן ביו"ט: מותר
בשבת: אסור
מותר

-------------------------------------------------

[1] כיון שמה"ת אין כאן תיקון דמה"ת אין כלי נטמא בולד הטומאה כלל אלא רק מאב הטומאה, (ורבנן טמאו בנטמא בולד הטומאה וכלפי כהנים, אבל לא לחולין).

[2] ומשום דבעינן הערב שמש, וכיון שלא יהיה ראוי היום לתשמיש לא יטבילנו. והקשה רש"י עלפ פירושם, דהרי ראוי הוא לחולין דהא לא בעינן הערב שמש אלא לתרומה ולקדשים.

[3] כן הביאו התוס' (ד"ה כלי), שמעמידים את הברייתא שחילקה בין יו"ט לעיו"ט בכלי שנטמא באב הטומאה. אלא שהקשו ממ"נ, דאם צריך אותו לחולין - הרי לא צריך טבילה, ואם צריך אותו לתרומה - הא בעי ערב שמש וטרח שלא לצורך. ותירצו דטבילה דרבנן כמו זו לא צריכה הערב שמש.

[4] דהיינו לשתות את החומץ בלא טיבול, אולם אם מטבל בו פיתו ואוכל - בכל ענין מותר.

[5] ומשנתנו שאמרה שאסור להטביל ומותר להשיק, אפשר להעמידה כרבי ומיירי ביו"ט שאז מחלקים בזה. ואילו לרבנן מתניתין מיירי בשבת ובזה יש חילוק בין הטבלה להשקה.

עוד חומר לימוד על הדף