ביצה דף יז. א

יו"ט שחל להיות בשבת כיצד מתפלל וכיצד חותם?

כיצד מתפלל כיצד חותם
לב"ש ח' ברכות (מוסיף ברכת שבת וברכת יו"ט) בשל שבת חותם בשבת ובשל יו"ט ביו"ט
לב"ה ז' ברכות ובאמצעית מזכיר שניהם חותם רק בשל שבת [1]
לרבי ז' ברכות ובאמצעית מזכיר שניהם חותם בשל שבת ויו"ט [2]

שבת שחלה בר"ח או בחול המועד כיצד מתפלל?

בשחרית מנחה וערבית במוספין
לרבנן מתפלל ז' - ויעלה ויבוא בעבודה ז' ברכות ומתחיל בשל שבת ומסיים
בשל שבת וקדושת היום באמצע [3]
לר' אליעזר מתפלל ז' - ויעלה ויבוא בהודאה
לרשב"ג ור' ישמעאל ז' ברכות ומתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת וקדושת היום באמצע

האם מניח אדם עירוב דלהלן מיו"ט לחברו?

עירובי תחומין עירובי תבשילין
לרב חייא בר אשי מניח [4] מניח [5]
לרבא לא מניח [6] מניח

שכח להניח עירוב האם אחרים יכולים לאפות ולבשל בשבילו לפי הצדדים דלהלן? [תוד"ה אי].

הוא נאסר וקמחו נאסר הוא נאסר וקמחו לא נאסר
לגירסתנו צריך להקנות קמחו לאחרים אין צריך להקנות - ואופין בשבילו
לגירסת הספרים אפי' אם יקנה לא מהני צריך להקנות קמחו לאחרים

ביצה דף יז: א

הניח עירוב תבשילין באופנים דלהלן האם מהני?

שני תבשילים [7] דג וביצה שעליו תבשיל אחד
לתנא דמתניתין מהני מהני לב"ש: לא מהני
לב"ה: מהני
לר"ש בן אלעזר מהני לב"ש: לא מהני
לב"ה: מהני
לא מהני

כמה מינים צריך להניח לעירוב באופנים דלהלן? [תוד"ה אמר].

כשרוצה לבשל ג' תבשילים כשרוצה לאפות ולבשל
לבית שמאי ג' תבשילים תבשיל ולחם
לבית הלל תבשיל אחד לר"ת: תבשיל ולחם
להר"ר יצחק: תבשיל [8]

האם מותר להטביל דברים דלהלן בשבת וביו"ט?

אדם [9] כלים להשיק מים
טמאים בכלי אבן
להטביל מים
טמאים בכלי עץ
לבית שמאי אסור אסור מותר אסור
לבית הלל מותר אסור מותר אסור

-------------------------------------------------

[1] דהיינו מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע.

[2] רבי ס"ל כבית הלל, אלא שחולק בזה שיש לו לחתום גם בשל יו"ט, ואומר "מקדש השבת וישראל והזמנים". (ולאפוקי מתנא דתני קמיה דרבינא "מקדש ישראל והשבת והזמנים").

[3] וזו היא דעת ב"ה המובאת בטבלא הקודמת, ולפי ב"ש אומר שמונה ברכות אחת לשבת ואחת לקדושת היום. ולפי רבי אומר שבע ברכות ובאמצעית פותח בשבת ואומר קדושת היום באמצע ומסיים בשל שבת ור"ח או בשל שבת והזמנים.

[4] כגון שחלו שני ימים טובים בחמישי וששי, ורוצה להניח עירוב לשבת ושכח להניח ביום רביעי. מניח ביום חמישי ואומר אם היום חול ומחר קודש הרי זה עירוב, ואם היום קודש ומחר חול - אין בדברי כלום, ומחר עושה עירוב שוב ומתנה כנ"ל על אתמול.

[5] ומתנה אם היום קודש ומחר חול איני צריך עירוב כלל (כדי לבשל מחר לשבת) ואם היום חול ומחר קודש - יחול העירוב כדי שמחר אבשל לשבת.

[6] דאין לקנות שביתה ביו"ט אפי' שעושה זאת ע"י תנאי.

[7] וה"ה אם הכניס ביצה מבושלת ונתן לתוך הדג, או שריסק קפלוטות (-כרשין) ונתן לתוך הדג.

[8] מיהו לא מלאו לבו לעשות מעשה כן, וצריך פת תבשיל וכן המנהג.

[9] ודוקא כשצריך להטהר, אולם אם טבילתו רק לחומרא, כטבילת גב אל גב ומחבורה אל חבורה מותר, ויתבאר לקמן (דף יט.).

עוד חומר לימוד על הדף