[1] פירוש, דהיות שאורך ס"ת נתון לרוחבו של ארון, ואורכו של ס"ת הוא ו' טפחים, וכשמניח אותו באמצע הח' טפחים דרוחב הנותרים (אחר שנוריד עובי הכתלים), יש לו טפח מעל ראשו וטפח מתחתיו כדי שלא יצא ס"ת כשהוא דחוק ויתקלקל.

ואף שלא היו מוציאין אותו מן הארון כדי לקרוא בו, מ"מ היו מוציאין אותו כדי לאווררו ולתקנו - תד"ה אלא. אולם מרש"י לקמן בדף י"ד רע"ב ד"ה ספר עזרה, משמע שכן היו קוראים בו עיי"ש, ועי' ביעב"ץ.

[2] ופירש"י בדף י"ד רע"ב ד"ה שברי לוחות - שהם היו תחת הלוחות, ע"כ. ואמרינן שעובי הלוחות (וכן שבריהן) כל אחד הוא ג' טפחים.

[3] לא מבואר בגמ' איך והיכן היה מונח השם וכל כינויו בארון.