AVODAH ZARAH 59 - dedicated by Mrs. G. Kornfeld in honor of the marriage of Eli and Nechama Turkel. May they have many happy and healthy years together with Mazel, Berachah and Hatzlachah until 120, and much Nachas from all of their children

עבודה זרה דף נ"ט ע"א.

גוים שהשתחוו למים האם אסרום בזה?

כשתלשינהו בידיה כשלא תלשינהו בידיה
מים של רבים אינם נאסרים אינם נאסרים
מים של יחיד נאסרים תלוי במחלוקת [1]

האם יש לאסור תורמוס ששלקו אותו עכו"ם?

במקום בני תורה במקום שאינם בני תורה
ללישנא קמא דרב שמואל בשם רב [2] אסור אסור
ללישנא בתרא דרב שמואל בשם רב מותר יש לאסור

עבודה זרה דף נ"ט ע"ב

האם מותר לתת לעכו"ם להוליך ענבים לגת שהתחיל להמשך [3] ולזורקם שם? [תד"ה מיהו].

להוליך הענבים לגת לזרוק הענבים בגת
לרשב"ם [4] אסור לכתחילה אסור בדיעבד
לר"י [5] מותר אסור לכתחילה

עבודה זרה דף נ"ט ע"ב

עכו"ם שנפל לו אתרוג לחבית יין, והכניס ידו כדי לקחתו, האם הכנסת ידו אוסרת את היין בהנאה [6]? [תד"ה נקטוה].

כשסבר שהוא יין כשסבר שהוא שמן
לרשב"ם ולתוס' [7] אינה אוסרת אינה אוסרת
לרבינו תם [8] אוסרת אינה אוסרת

נכרי שניסך יינו של ישראל בכוונה מה דינו?

למוכרו לאותו נכרי המנסך למכרו לכל נכרי
לרבנן מותר [9] אסור
לר' יהודה בן בבא ובן בתירא מותר מותר

-------------------------------------------------

[1] פי' דכיון שפעמים שנתלשים ע"י גל ואינם מחוברים, הרי זה תלוי במחלוקת גבי אבני הר שנדלדלו אם חשובים תלושים - שנחלקו בזה ר' יוחנן ובני ר' חייא.

[2] הלישנא קמא ס"ל דכל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי עכו"ם, ותורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי, ולכך אסור בכל מקום.

[3] אמנם קודם שהתחיל הגת להמשך לכו"ע אינו כלום, דהרי לוקחים מן העכו"ם אפילו גת בעוטה כשהיא פקוקה גם למשנה אחרונה. אלא מיירי בגת שהתחיל להמשך למשנה אחרונה חושב מה שבתוכו יין - ובזה הנדון דלהלן.

[4] רשב"ם ס"ל שיין המזלף על הענבים חשוב יין, ואם זרקו העכו"ם מכנגדו חשוב לשיטתו כאזיל מיניה ומינה ואוסר בזריקתו את כל היין שבגת. ואם רק מוליך את הענבים לגת אסר רב כהנא לכתחילה משום היין המזולף על הענבים.

[5] ר"י חולק על רשב"ם בתרתי, חדא דאין היין המזולף על הענבים חשוב יין כלל, ועוד דאין זריקת העכו"ם לענבים באופן הזה אוסרת כלל. ולכך הולכה בלא זריקה מותרת לכתחילה ורק בזריקה מיבעי ליה אם יש לגזור לכתחילה בזריקת עכו"ם את הענבים דומיא דמזיגת עכו"ם מים ביין. והגם שלקמן שרינן בעכו"ם שזרק חפץ ליין אפי' בשתיה, מ"מ כשזורק ענבים שראויים ליין יש לדמות יותר למזיגה ולכך אסר רב כהנא לכתחילה.

[6] אמנם בשתיה נאסר, דמגע עכו"ם שלא בכוונה אוסר בשתיה.

[7] בגמ' מבואר שאמר רב אשי שיתפסו את ידו שלא ישכשך, ומשמע שעל הכנסת היד אין חשש שכשוך, וקשה מדוע. ופירשו תוס' הטעם משום שהגוי טרוד בתפיסת אתרוגו ולכך אינו מנסך, ורשב"ם פירש משום שחשוב כמגע עכו"ם שלא בכוונה שאינו אוסר בהנאה.

[8] ר"ת העמיד סוגיתנו באופן דסבור שהוא שמן, ומשמע שאם היה סבור שהוא יין אסור, דכיון שידע שהוא יין והכניס ידו בכוונה לשם, אף שהיתה לו סיבה, מקרי מנסך.

[9] פירשו בתד"ה אמר, שלמד רב אשי מדברי ר' יהודה לרבנן, שאין הם מחמירים רק למכור לעכו"ם אחר דהרי נהנה, אבל לאותו עכו"ם חשוב כמו שגובה ממנו דמי נזקו ולא דמי היין נסך. ורשב"ם מפרש שמדברי ר' יהודה רק למדנו שזו טענה טובה שיכול לומר לגוי לא היה לך לאסור את ייני, ולכך חשוב כגובה ממנו דמי נזקו.

עוד חומר לימוד על הדף